חשאיות היא חשאיות - גם כלפי בני הבית: יוסי כהן לא סיפר מילה על מינויו לראשות המוסד והגיע לבית הוריו להדליק נר חנוכה כבכל יום.
"אתמול בערב (שלשום) כל הנכדים והנינים באו להדליק נר חנוכה", סיפר אתמול אביו, אריה, "הוא הגיע בסביבות שש והיה לו טלפון מהבוס. ביבי הזמין אותו אליו. הוא ישב איתו הרבה זמן וחזר הביתה, אבל לא סיפר מילה".
כששמעו את הבשורה המשמחת, אריה, רעייתו מינה וכל בני המשפחה לא ידעו את נפשם מרוב שמחה. "צעקנו משמחה, התנשקנו והתחבקנו יחד עם יוסי. הוא שמח מאוד, אבל הוא טיפוס שיכול גם לא להראות כשהוא מתרגש. הוא יודע לעשות את זה יפה מאוד".
"ידענו שזה הכיוון שלו כל החיים", אמר אריה, "30 שנה הוא עשה דברים כאלה. זה סוג של הגשמת חלום כי הוא הגיע לטופ. הוא לא סיפר לנו מעולם על דברים שעשה, אבל ידענו שהוא עושה עבודה מסוכנת".
לדבריו, יוסי "התבלט כל חיים. הוא נולד מנהיג, תמיד חרוץ מאוד. כולם אוהבים אותו. בגן רצו אחריו ילדים. כל אחד רצה להיות חבר שלו".
--___________2.jpg)
כהן בתיכון
על אישתו של יוסי סיפר: "יש לו אישה נהדרת שגידלה את הילדים כשהוא היה בעבודה. הוא עבד כל כך הרבה, לפעמים 20 שעות ביממה ושאלתי אותו אם הוא מקבל תמורה על שעות נוספות. הוא אמר לי 'אבא, אני לא עובד בשביל כסף, אלא בשביל מדינת ישראל'. הוא הגיע לאן שהגיע מאידיאולוגיה ועבודה קשה".
ואילו מנחם גולדברג פתח אתמול אלבומים ישנים והתמוגג. בין הדפים - תמונות בשחור לבן, שאת חלקן הוא עצמו צילם בהיותו תלמיד כיתה י"א בפנימייה הדתית אור עציון במרכז שפירא שליד קריית מלאכי. בין שלל הצילומים בלטה דמותו של התלמיד יוסי כהן. "אנחנו היינו חבורה מאוד מגובשת והלימודים לא היו בראש מעיינינו", סיפר גולדברג, מנהל כפר קדם ביישוב הושעיה בעמק יזרעאל, "יוסי הצטרף אלינו יחסית מאוחר בכיתה י', אבל השתלב מהר מאוד. הוא ניחן כבר אז בדיוק ובסדר, והכל היה מוקפד אצלו, כולל הלבוש. הוא היה קונדסון ובמהירות אימץ את השובבות שלנו. הוא גם הצטיין במשחק שש־בש וידע מתי לקחת סיכון במשחק. מה שבאמת בלט אצלו היתה היכולת שלו לדבר עם כל אחד בשפתו וברמתו".