איש שהאמין בדרכו

הוא היה מהפוליטיקאים הזכורים לטובה לכל אדם. הוא זכה להערכה מתומכיו וגם ממתנגדיו, ובעיקר - היה השריד, אולי האחרון, לפוליטיקה שמתווה דרך והולכת אחריה בלב שלם. עד הסוף. שלשום בשעת ערב דמם ליבו של השר, חבר הכנסת, הפובליציסט ואיש התקשורת יוסי שריד, והוא בן 75.

רוצים לקבל עוד עדכונים? הצטרפו לישראל היום בפייסבוק

למרות שסיים את תפקידיו הפוליטיים בשנת 2006 (על הקריירה של שריד - ראו מסגרת), המשיך להשמיע את קולו ככותב מאמרים בעיתונות וכמגיש רדיו דעתן. שלשום, בשעה 20:24, ניידת טיפול נמרץ של מד"א הוזנקה לביתו בתל אביב לאחר שאיבד את הכרתו. החובשים והפרמדיקים ביצעו במקום פעולות החייאה במשך יותר משעה, ולבסוף נכנעו, וקבעו את מותו.

ישי שריד, בנו, ספד לו ואמר כי אביו היה ביקורתי כלפי מה שקורה במדינה מתוך אהבה ודאגה כנה ועמוקה. "הוא לא הפסיק להילחם, וזה המסר שצריך לקבל מחייו. שתמיד צריך להמשיך להיאבק למען הכיוון הנכון והצודק של מדינת ישראל".

אף שרבים במערכת הפוליטית לא הסכימו עם דרכו הפוליטית, נרשמה תמימות דעים בהערכה הרבה, מקיר לקיר, לפועלו של שריד.

הנשיא ראובן (רובי) ריבלין אמר כי "שריד היה יריב קשה, מאתגר ונאמן לדעותיו. גם כאשר ביקורתו היתה נוקבת וקשה, תמיד התייחסו אליו יריביו ברצינות רבה ובכובד ראש. אידיאולוגית, הוא לא עשה הנחות לאף אחד, גם לא לעצמו".

"יוסי שריד היה בעל קול ייחודי בפוליטיקה הישראלית, איש דעתן וחריף", אמר אמש ראש הממשלה בנימין נתניהו, "אף שדעותינו היו חלוקות בנושאים רבים, הערכתי את נאמנותו לדרכו, את השכלתו הרחבה ואת העברית המוקפדת שבפיו ובעטו. הוא ייזכר גם בזכות היותו פרלמנטר בולט, חבר ותיק בוועדת החוץ והביטחון ושר חינוך שביקש לקדם את מערכת החינוך בישראל".

"כבוד לדמוקרטיה"

שר הביטחון משה (בוגי) יעלון הוסיף כי "יוסי שריד היה פטריוט ישראלי שעתידה של המדינה וביטחונה עמדו בראש דאגותיו. שריד לא רק דיבר אלא גם עשה, בין השאר כשעבר להתגורר באצבע הגליל בימים שבהם סבל האזור מירי קטיושות, וכשלחם בשחיתות הציבורית עוד כחבר כנסת צעיר. הנוף הפוליטי בישראל, מימין ומשמאל, משווע לאנשים כמוהו".

השר יובל שטייניץ אמר כי "עבדתי עם יוסי בוועדת חוץ וביטחון, והוא ללא ספק היה אחד מהחברים הכי אינטליגנטים, רהוטים וביקורתיים. יוסי בלט ברמתו הגבוהה וברטוריקה משובחת, בצורה שהביאה כבוד לדמוקרטיה הישראלית".

יו"ר מרצ ח"כ זהבה גלאון אמרה כי "זוהי אבידה כבירה למדינה כולה, ומעבר לזה, אבידה אישית שמילים לא יוכלו לתאר. יוסי היה מורה דרך, מגדלור של מוסר ואחריות, גדול אוהבי ישראל ומופת של מנהיגות. כשיוסי עלה לדבר, החדר היה משתתק, וכשהיה מוציא לפועל את תוכניותיו, דבר לא עמד בדרכו להישג".

יו"ר האופוזיציה ח"כ יצחק הרצוג (המחנה הציוני) אמר כי "אמונותיו, כתביו ופועלו יישארו כמורשת מפוארת שתלווה את כולנו עוד שנים רבות". ח"כ עמיר פרץ (המחנה הציוני) הוסיף כי שריד היה "איש מצפן ומצפון, איש חזון ומעש, חומת מגן איתנה מול האלימות והגזענות בישראל".

"הצליח להשאיר חותם"

על החותם שהותיר שריד במשרד החינוך העידה אתמול שלומית עמיחי, מנכ"לית משרד החינוך בתקופת כהונתו כשר האמון על המשרד. "בפגישה הראשונה, על מפית של נייר, הוא שירטט 13 נושאים שבהם רצה לעסוק כשר, ועם המפית הזו הלכתי כל תקופתו", היא סיפרה ל"ישראל היום".

עמיחי סיפרה כי "ביום הראשון שלו במשרד הוא ניגש לקיר שהיו בו תמונות של המנכ"לים לאורך השנים והסתכל על התמונה של אביו, יעקב שריד ז"ל, ואמר: 'רק אם הייתי יכול לומר שאני כאן'. שם ראיתי את שריד כאדם רגיש ולא ציניקן כפי שרבים הכירו". לדבריה, "הכי מרשים היה הקשר שיצר עם אנשים. הוא שוחח עם רבים וחי את הבעיה שלהם. עד היום אנשים לא מעלים על הדעת שהיה שר החינוך רק שנה, כי הוא באמת הצליח להשאיר חותם".

יוסי שריד יובא למנוחות היום ב־15:00 בבית העלמין של קיבוץ גבעת השלושה.

בהכנת הידיעה השתתפושלמה צזנה, גדעון אלון, מתי טוכפלד, יורי ילון,יעל ברנובסקי ודני ברנר

• • •

מיועץ רה"מ לוי אשכול בגיל 24 - ועד לשולחן הממשלה:

סמן הדרך של השמאל

יוסי שריד (75) הגדיר עצמו כעיתונאי, אבל הוא היה בראש ובראשונה פוליטיקאי בעל כושר רטורי מצוין, חד כתער וישר כסרגל.

הוא נולד ברחובות בשם יוסף שניידר ליעקב ודובה שריד (שניידר)"אידיאולוגית . אביו היה מורה ולאחר מכן מנכ"ל משרד החינוך, ואמו היתה מורה. הם עלו לישראל ב־1932 מעיירה במערב אוקראינה. יוסי שירת בצה"ל, תחילה בחיל התותחנים ולאחר מכן ככתב צבאי בביטאון במחנה גדנ"ע. בתחילת שנות ה־60 החל לעבוד כעיתונאי ב"דבר" וכקריין בקול ישראל. כבר ב־1961 פירסם את ספר הביכורים שלו "פגישה במקום אחר: שירים".

שריד למד ספרות ופילוסופיה, ולתואר שני למד מדע המדינה וסוציולוגיה. באותן שנים החל את הפעילות הפוליטית שלו, עת שימש יועצו של פנחס ספיר ולאחר מכן דובר מפא"י. בגיל 24 כבר היה יועצו של ראש הממשלה לוי אשכול. בשנת 1974 נבחר לראשונה לכנסת מטעם המערך, וכיהן בכנסת תשע קדנציות ברציפות - עד 2006.

הוא לא עסק כמעט בחקיקה אבל היתה לו תרומה חשובה ביותר לעבודת ועדת החוץ והביטחון (שבה היה חבר ברציפות כעשרים שנה), ובעיקר לוועדות המשנה החשאיות שלה.

שריד היה מראשי המתנגדים למלחמת לבנון שפרצה ב־1982, בניגוד לראשי מפלגתו ובהם יצחק רבין שטענו שאין לתקוף את הממשלה כל עוד צה"ל נמצא בלבנון.

בכנסת ה־11 (1984) פרש מהמערך והצטרף לרצ בראשות שולמית אלוני, וזאת כמחאה על הצטרפותה של מפלגת העבודה לממשלת אחדות לאומית עם הליכוד ועם החרדים. חודשים ספורים לאחר הקמת ממשלת רבין השנייה ב־1992 מונה לשר לאיכות הסביבה. ארבע שנים לאחר מכן נבחר שריד למנהיג מרצ.

בבחירות לכנסת ה־15 זכתה מרצ ב־10 מנדטים, ושריד מונה לשר החינוך בממשלתו של אהוד ברק. היתה זו עבורו הגשמת חלום ישן, אולם כעבור שנה פרשה מרצ מהממשלה בשל מחלוקת עם ש"ס, שבמהלכה קרא המנהיג הרוחני של ש"ס עובדיה יוסף לשריד "המן הרשע".

ב־2001, לאחר הצטרפות מפלגת העבודה לממשלת אחדות, הפך שריד לראש האופוזיציה. הוא אהב את התפקיד ובעיקר את האפשרות לנאום במליאת הכנסת בכל הזדמנות שבה נואם ראש הממשלה. הוא הירבה לתקוף את מנהיגי מפלגת העבודה.

לאחר הבחירות ב־2003, שבהן ספגה מרצ מכה קשה וירדה ל־6 מנדטים, התפטר מראשות המפלגה. שלוש שנים אחר כך, לקראת הבחירות הבאות, פרש מהפוליטיקה. לאחר פרישתו החל לפרסם טור ב"הארץ", שבו מתח ביקורת על הממשלה ושריה. השנה החל להשתתף בתוכנית "המילה האחרונה" בגלי צה"ל.

באוגוסט 2004 עבר ניתוח להסרת גידול שפיר מראשו. חודש לאחר הניתוח פירסם ספר אוטוביוגרפי חושפני בשם "זה הניתוח שלי".

רעייתו היא דורית לבין ורבין, שעבדה שנים ב"ידיעות אחרונות". לזוג שלושה ילדים. בנם, ישי שריד, הנשוי לרחל, בתה של יעל דיין, הוא עורך דין וסופר מצליח.