ישראל האחרת, בעיניים גרמניות

יום ראשון בבוקר, רגע אחרי שקרן שמש מאוחרת הפציעה בשמי החורף הברלינאי, עלו על המטוס שיוביל אותם לישראל לא פחות מ־180 צעירים וצעירות גרמנים שהרוויחו את טיול חייהם במדינת ישראל: ארבעה ימים של היכרות עם מדינה שרובם לא ביקרו בה בעבר, שמש שכמוה לא יראו בארץ מוצאם עד מאי 2016, והכל בחינם אין כסף.

משרד החוץ ושגרירות ישראל בגרמניה החליטו שהדרך הטובה ביותר לשווק את ישראל בגרמניה ובכלל באירופה, היא להביא לארץ מובילי דעת קהל מהמדינה שבאופן לא מפתיע הכי ידידותית אלינו באירופה, כדי שהם יפיצו את הבשורה. אז נכון, לא מדובר בסלבס הכי גדולים שיש לאומה הגרמנית להציע, ולחלקם אפילו אין רשת חברתית אחת שהם יוכלו לשתף בה את החוויות והרשמים מג'רוזלם. אבל ציניות בצד - גם הסקפטיים שבכם יודו שמדובר באחד הרעיונות המקוריים שיצאו ממשרד החוץ בשנים האחרונות.

צריך לזכור שמדובר באותם אנשים שרק לפני כשנתיים חשבו בשיא הרצינות ששילוב של בר רפאלי, עגבניות שרי ודיסק־און־קי בסרטון טיפשי אחד ישפר את התדמית של ישראל בעולם, בשעה שהמצב הביטחוני וסימון המוצרים רק צברו תאוצה.

חבורת עיתונאים סקפטית במיוחד נענתה לבקשת המשרד והגיעה לסוף השבוע האחרון של ההכנות לקראת המראת המטוס מברלין הקפואה, שאווירת החגים האופפים אותה מחממת את ליבו של כל בן אנוש, תהא דתו אשר תהא.

מסיבות, הורמונים, אבל בעיקר זווית שונה על מדינת ישראל. הצעירים הגרמנים בקבלת הפנים בנתב"ג // צילום: יוסי זליגר

"נשפר את הידידות"

בשגרירות הישראלית רחבת הידיים ההתרגשות עצומה. אף שמדובר ביום שישי בבוקר, ההמולה רבה והפקידות מתרוצצות לכאן ולכאן. בכניסה לביתו, אשר אף הוא חלק ממתחם השגרירות המרשים, מחכה לנו יעקב הדס־הנדלסמן, שגריר ישראל בגרמניה, שנמצא בברלין בשלוש השנים האחרונות.

הדס־הנדלסמן הוא אמנם דיפלומט כפי שכתוב בספר, עם לוק מוקפד שנותן לך הרגשה שהמלחמה הקרה עדיין כאן, אבל מדבר לעניין ולא מחפש פלפולי לשון שמאפיינים אנשים שממלאים תפקידים דוגמת שלו.

"צריך לומר את האמת, יש לנו בעיה עם הצעירים בגרמניה", מתוודה השגריר, "החשיפה של ישראל בעיניהם היא לצערנו שלילית. כל מי שמכיר את ישראל בגרמניה וביקר בארץ, מעריך מאוד את ישראל ומשנה את נקודת המבט שלו על המדינה, ולא רק בגלל הביקור ביד ושם. הניסיון שלנו מלמד שמי שמבקר בארץ חוזר אחרת לגמרי. אנחנו משקיעים פה לטווח בינוני וארוך. אחרי שיחזרו לגרמניה אף נשאף להיות איתם בקשר. אנחנו זורעים כאן זרעים שמטרתם לשמר את איכות הידידות עם גרמניה.

"מי שסומך על כך שהיחסים בינינו ובין הדור החדש של הגרמנים ימשיכו על אותו הכיוון, כפי שהיה בשנים עברו, רק בשל ההיסטוריה המשותפת והבעייתית שיש לנו, לא קורא נכון את המפה. לצעירים הגרמנים, ולצעירים האירופאים בכלל, יש נושאים חדשים שנוגעים בסדר היום שלהם; נושא הפליטים לדוגמה הוא מוחשי ואינו מצטייר כמשהו רחוק מאוד היסטורית".

אז במילים אחרות, ובלי שאף אחד בשגרירות יודה בכך (ובצדק), הגרמנים הצעירים מתחילים קצת למאוס בנטל ההיסטורי שעל כתפיהם, ועם כל הכבוד לפרי הבוסר שהסבא רבא שלהם אכל, הם משתכנעים אט־אט שהם לא חייבים לשלם מחיר על פשעים נגד האנושות שהם לא ביצעו.

לכן, להעלות 180 מהם על מטוס אולי יכול לכלול בתוכו מעדן לא רע שמרכיביו הם ישראל שלא כוללת מחסומים, מזרח ירושלים ודקירות, אלא הרבה הרצאות והופעת מחול. אבל גם רגשות אשם הם עדיין, מה לעשות, חלק מהתפריט המוצע בטיסה הזו.

בין אלו שהגיעו למסע אפשר למצוא שחקנים, דוגמניות, כומר, אנשי עסקים, פוליטיקאים, סטארטאפיסטים, אנשים מתחום הקולינריה, מתחום האופנה ועוד. חלקם הגיעו למפגש בשגרירות ביום שישי, והיו חברותיים למדי, אחרים היו עסוקים בלהגיע מכל מיני מקומות בגרמניה כדי להספיק לטיסה.

אחד מהם הוא ג'ושוע לומפמבה, כומר בן 28, שאביו גנאי ואמו קונגולזית. הוא עצמו נולד בגרמניה, וטוען כי הקושי להרגיש בה שייך גרם לו ולחבריו להקים את ארגון "גרמני טיפוסי", שם שהוא מעין התרסה נגד אלו שמאז ילדותו היו מצביעים עליו ברחוב ובבית הספר, או נגד אנשים מבוגרים שעדיין מבקשים ממנו להסתפק בכך שהוא אזרח גרמניה אבל לא גרמני.

"הדור הצעיר שלנו סובל כמובן מהדברים שאנחנו סבלנו", מסביר לי ג'ושוע. "אני לא ממהר לקרוא לזה גזענות כי אחרי שנולדתי במדינה הזו וחייתי בה כל כך הרבה שנים, הביטוי הגרמני מדבר על 'שנאת הזר'. יש לנו לא רק יוצאי אפריקה, אלא גם אנשים שנולדו כאן והוריהם היגרו מאסיה וכמובן הרבה מוסלמים".

הוא מספר שהוא מגיע לישראל כדי לחוות דברים ממקור ראשון ולהעביר אותם אחר כך לתלמידים שלו: "אין טעם להכחיש זאת. הילדים המוסלמים בגרמניה שאני עובד איתם שונאים יהודים ושונאים את ישראל. זה הרקע שהם באים ממנו. יש פה עניין דתי ועניין חברתי וכמובן יש את ההיסטוריה, שבטח איני יכול לשפוט אותה.

"אבל מה שאני יכול לעשות בזה שאני מגיע לישראל הוא לשפוט את הדברים בעיניים שלי, לקחת אותם איתי ולהגיד לילדים שאני כדמות שהיא גם דמות רוחנית עבורם, מעיד עתה ממקור ראשון, והם יקשיבו לי. אני אתן להם להבין דברים לא מהשקרים שהם רואים ביו־טיוב או ברשתות החברתיות, ששם כולם כל הזמן מטיפים לשנאה ולא מציגים תמונה מורכבת".

גם עבור דניאל ברונט, מפיק ושחקן בתיאטרון האנגלי בברלין, יש כמה דברים לא סגורים שהוא חייב להביא לידי פתרון בביקור שלו בישראל: "ברלין וברוקלין הם מקומות שלאן שאתה לא הולך בהם, אתה פוגש ישראלים. הם בכל מקום.

"הנהירה הישראלית לברלין מובנת ולא מובנת לי. היא מובנת לי כי הקוסמופוליטיות של העיר הזו הופכת אותה למקום הכי פתוח תרבותית שיש כיום בעולם. בארה"ב שבה נולדתי אתה בטח לא תמצא כזאת פתיחות, ואני מניח שגם בישראל לא. ואיך יש כזאת כמות של ישראלים כאן, זה באמת מפתיע אותי בכל פעם מחדש.

"אגב, רבים מהם אני רואה לעיתים בהפגנות נגד המשטר הישראלי ונגד ישראל, וזה מוזר לי. כמובן שלא משנה כמה אני קורא ומעיין בנושא, עוד מוקדם לי מדי בשביל לנסות אפילו לחוות דעה".

איבון בודנהולזר, אף היא אשת תיאטרון, מספרת: "המפגש שלי עם הישראליות ועם סוגיית הדור השני והשלישי אצלכם הגיע דרך הצגה של במאית התיאטרון הישראלית יעל רונן. ברור שכילד בגרמניה אתה נחשף ולומד דברים, אבל לראות את זה דרך העיניים של ישראלית מוכשרת היה משהו אחר לגמרי. המפגש עם יוצרי תיאטרון ישראלים מעניינים ובייחוד עם הסופר דויד גרוסמן (שנפגש עם הקבוצה במהלך השבוע; ע"ר), הוא סיבה מספיק טובה לבוא לבקר בישראל".

"יש לנו מה ללמוד מת"א"

כשהחבר'ה הצעירים עלו לטיסה, הם התקבלו בשירה ממערכת השמע במטוס. לא חלילה שירים ישראליים או לופ של "כמה טוב שבאת הביתה", אלא דווקא "La Isla Bonita" של מדונה, מה שהיקנה לאירוע אווירה של מסיבה גדולה.

למעשה, נדמה היה לרגע שהחברים אולי יטיילו בישראל, אך גם חדרי המלון לא יישארו מיותמים בשעות הקטנות של הלילה. בואו נאמר כך, שאם בעוד תשעה חודשים ייווצר לו איזה בייבי בום קטן באזור נורדריין־וסטפאליה, משרד החוץ הישראלי יוכל לקחת לעצמו קרדיט.

בישראל חולקו החברים במשלחת לקבוצות: האחת התמקדה בנושאים כלכליים וביזמות טכנולוגית; השנייה התמקדה בתרבות ובאמנות; השלישית במיזמים חברתיים. הם סיירו, איך לא, ביד ושם, נפגשו עם נשיא המדינה (שהסביר להם שמבחינתו, המאכל הכי ישראלי "הוא כל דבר שכולל בתוכו חצילים") ועם ראש הממשלה.

רגע לפני שעזבו ביום חמישי הם קיבלו תדרוכים מדיניים, אבל בעיקר בילו בירושלים ובתל אביב בהופעות ואכלו אוכל טוב. במטוס ניתנה לעיתונאים ישראלים אפשרות לטייל בין התיירים הגרמנים ולהעביר איתם את השעות עד הנחיתה.

אחרי שהתמקמתי בכיסא הציג את שמו בפניי שכני למסע, פלוריאן הרטמן, ראש עיריית דכאו, רק בן 29. הוא כמובן ראש העיר הצעיר ביותר בגרמניה. לאחרונה עלה הרטמן לכותרות ברחבי העולם כאשר נאלץ להסביר לתקשורת האירופית כיצד קרה שמאות פליטים סורים שוכנו במחנה ההשמדה המזוהה כל כך עם העיר.

"המבנים בגן צמחי המרפא (שמו הרשמי של מחנה המוות בפי הגרמנים; ע"ר) משמשים לשיכון אנשים שלא יכולים להרשות לעצמם דירה במחירי השוק", מסביר הרטמן. "הם האנשים הפגיעים ביותר בחברה שלנו. בדרך הזו, המבנים, עם המטען ההיסטורי שלהם, משמשים למטרה חברתית בעלת משמעות".

כשאני שואל אותו אם באמת דכאו כל כך עמוסה בגרמנים שבאים לגור בה, הוא מסביר כי "הצעירים היום לא יכולים להרשות לעצמם לגור במינכן הגדולה. מינכן יקרה מדי עבורם וזה לא שיש שם דירות רבות להשכרה. אנחנו עיר שהולכת וגדלה ויש לנו קרוב ל־50 אלף תושבים שרובם הגדול עובד וחי רוב היום במינכן, מרחק 20 ק"מ בלבד מדכאו".

לדבריו, העיר התרחבה עד כדי כך שחלק מהבתים משקיפים ממש אל המחנה שבו נספו יותר מ־30 אלף קורבנות של הנאצים. "מבקרים אצלנו הרבה ילדים ובני נוער ישראלים שפוגשים נערים גרמנים ויחד אנחנו עושים פעילויות שקשורות בהיסטוריה הנוראית. אבל אני רוצה ללמוד עוד על ישראל, כי מהתמונות שאני רואה בטלוויזיה אני לא מצליח להבין אם מדובר במדינה שהיא יותר ליברלית, או יותר שמרנית, או בכלל יותר דתית. ביקרתי בעבר בישראל אבל לא הייתי אף פעם בתל אביב. אני יודע שזו עיר שבעירייה שלה יושבים צעירים וזה מעניין אותי, כי גם בנושא הזה יש לי הרבה מה ללמוד.

"שנים שאנו מנסים למצוא עיר שתסכים להיות התאומה שלנו בישראל. אני מאמין שזה אפשרי. אחת המטרות שאני מקווה להשיג בביקורי בישראל היא שאמצא בה עיר שתסכים לשתף פעולה".

אז האם נחל המסע הזה הצלחה מסחררת? רק ימים יגידו כמובן. במובנים של השטחיות היומיומית אפשר לומר שכן, כי לפחות בטוויטר הגרמני הציוצים הקשורים למסע של הגרמנים הצעירים לארץ הקודש הגיעו למקום השני בציוצים של הטוויטר הגרמני, ובהם דיווחים של המבקרים מבלים בשדרות רוטשילד בתל אביב.

המסע עורר עניין, החבר'ה נהנו ועכשיו יש להם חוויות לספר; טובות או רעות, את זה אנחנו עוד לא יודעים: "בדרך כלל מה שצעירים גרמנים יודעים על ישראל הוא מה שהם לומדים בבית הספר בהקשר של השואה", מסכם השגריר הדס־הנדלסמן. "ומצד שני יש את מה שהם שומעים ורואים בתקשורת. המשלחת מאפשרת להם להיחשף לישראל המודרנית".

המשלחת תזכה לחשיפה משמעותית בגרמניה, כי ממש הערב (שישי) יוקרן בטלוויזיה הגרמנית סרט דוקומנטרי בן חצי שעה מהמסע. למשלם המסים הישראלי כל התענוג הזה עלה 1.8 מיליון שקלים. מצד שני, על מה אתם מעדיפים שהכסף שלכם יישפך, על כמה עגבניות שרי ובר רפאלי? ¬

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו