זה לא האקלים

עידת האקלים ה־21, שנפתחה ביום שני בפאריס, העלתה מחדש את בעיית ההתחממות הגלובלית לסדר היום העולמי. נשיא ארה"ב ברק אובאמה, והמארח נשיא צרפת פרנסואה הולנד, שמו להם למטרה להפוך את הוועידה להיסטורית - ולהגיע להסכם המיוחל בסוגיית פליטת גזי החממה. בדרך לשם היה צריך לעבור כמה משוכות: המדינות העניות מצפות, מן הסתם, לפיצוי גדול מהמדינות העשירות; מנגד, הענקיות המתפתחות סין והודו לא חושבות שעליהן ליישר קו עם המערב, אחרי שלקח מהטבע את מה שביקש ובעיתוי שבחר. אווירת פאריס שאחרי פיגועי נובמבר, והרצון להציג לעולם חזית מאוחדת, יצרו את תנאי מזג האוויר הרשמי של הוועידה. 

אבל כדי לגלות את האקלים האמיתי בפרבר לה בורז'ה, שבו נערכו הדיונים, היה צריך להיות מאחורי הקלעים. ללכת במסדרונות, ובעיקר להקשיב למפגשים בשולי הוועידה. שם באמת ניתן הטון. מי שטרח להקדיש תשומת לב לנעשה מאחורי הפרגוד, היה יכול לראות את מארג האינטרסים המנוגדים. מי שהיה עד למפגש הצונן בין אובאמה לפוטין הציע שיישארו אחד ליד השני, מפני שהדבר יתרום רבות להתקררות כדור הארץ. ומי שחשב שמפאריס תצא בשורה חדשה, התבדה. האויבים של אתמול, כך מתברר, יישארו יריבים גם מחר. ועידת האקלים הפכה מהר מאוד לוועידת ההתפכחות. 

ניסו להציג חזית מאוחדת, אך מנהיג איי קומורו שיקף את המצב לאשורו. מנהיגים מתכנסים במהלך הוועידה // צילום: איי.אף.פי

ביום הדיונים הראשון הוקדשה רוב תשומת הלב לקרע החמור בין רוסיה לטורקיה. משתתפי הוועידה היו סקרנים לראות כיצד יגיבו הרוסים לחיזור הטורקי אחרי הפלת מטוס הסוחוי 24. הקרמלין הודיע מראש כי אין סיכוי לפגישת פיסגה בין פוטין לארדואן בשולי הוועידה. 

יתרה מזאת, מוסקבה אף ביקשה להגביר את המתיחות לפני הכינוס: פוטין טען כי הפלת המטוס נבעה מרצון אנקרה להגן על משלוחי הנפט לטורקיה מהשטחים שבשליטת דאעש. ארדואן אמר בתגובה כי מדובר ב"בדיה" רוסית, ובמוסקבה המשיכו בשלהם וטענו כי בידיהם צילומי לוויין של משאיות נפט בגבול סוריה־טורקיה שמוכיחים זאת. כך או אחרת, הסברה היא שהנשיא הטורקי היה מעריך נכונה את תגובת פוטין. הוא לא היה משחק ברולטה רוסית דווקא בסוריה. 

הנשיא הצרפתי הולנד עמל קשות בשבוע שלפני הוועידה על הרחבת הקואליציה נגד דאעש. הוא קיים פגישות עם אובאמה ועם פוטין, ולא דילג גם על ראש ממשלת בריטניה דיוויד קמרון וקנצלרית גרמניה אנגלה מרקל. את הוועידה עצמה ניצל כדי להמשיך במאמציו. אלא שהמשבר בין אנקרה למוסקבה מקשה את תרגילי האקרובטיקה הצרפתיים.

מאז מתקפת הטרור עליה מובילה פאריס קו של חתירה לפתרון צבאי בסוריה. אמנם היא אינה מסתירה כי בסדר העדיפויות שלה חיסול דאעש נמצא במקום הראשון, והפלת משטר אסד רק במקום השני, אבל הכיוון הוא צבאי. 

 הקהילה הבינלאומית, לעומת זאת, דווקא צועדת בכיוון ההפוך - לווינה. שם, בהשתתפות איראן, מתקיימים הדיונים שבהם מחפש העולם פתרון מדיני למשבר. צרפת ממהרת למצוא את הנוסחה המקובלת לפני המפגש הבא בווינה באמצע החודש. 

ממה שנראה במסדרונות בלה בורז'ה, הפערים בין הצדדים עדיין גדולים. רוסיה ואיראן - שהפכו פתאום לבנות המקובלות בכיתה, כל אחת מסיבותיה - לא מוכנות להעניק למערב את ראשו של אסד במתנה. בתמורה המערב מבקש לערוף את הראש של דאעש. 

דומה כי הוועידה, שהעלתה הזדמנות לתיאום עמדות בנושא הסורי, רק הוכיחה עד כמה הדעות חלוקות. אנקרה ומוסקבה רק הקצינו את המחלוקות ביניהן והוכיחו יחדיו כמה בעייתי יהיה המאבק בדאעש: טורקיה מבקשת להפיל את אסד, רוסיה מבקשת שישמור על כיסאו. שתי המדינות הכריזו מלחמה על הארגון, אך הטורקים מעדיפים לפגוע במטרות כורדיות, בשעה שהרוסים שמו על הכוונת את מי שמוגדרים במערב כמורדים המתונים נגד אסד. וכעת - גם את האופוזיציה הטורקמנית למשטר הסורי, שזוכה לחסות טורקית. התחלתם להתבלבל? לא נורא, השורה התחתונה פשוטה: מהתסבוכת הזו רק דאעש יוצא נשכר.

 

אבדו בתרגום 

עוד לפני הוועידה, הנשיא אובאמה הביע צער על הפלת המטוס הרוסי וביקש מהצדדים להרגיע את הרוחות. אך היה קשה לא לשים לב במי וושינגטון מצדדת. "אני רוצה לומר באופן ברור: טורקיה היא חברה בנאט"ו", אמר הנשיא. התגובה האמריקנית על הפלת המטוס עוררה מורת רוח במוסקבה, מה שבא לידי ביטוי בפגישה בין אובאמה לפוטין שארכה חצי שעה. מלאכת המתרגמים היתה קשה. שני הצדדים לא דיברו באותה השפה, תרתי משמע.

 האמריקנים שבו והדגישו את הצורך בהפלת אסד ובמיקוד הלחימה של כל המשתתפים במערכה נגד דאעש. המשימה של הנשיא הולנד, שנראתה פשוטה אחרי הפיגועים בפאריס, הפכה קשה שבעתיים בעקבות הפלת המטוס הרוסי. אין ספק שהטורקים הצליחו לקלקל לצרפתים. לפאריס, שכה מחזרת אחרי פוטין, לא היתה השבוע ברירה אלא לדרוש מהרוסים שיפסיקו לתקוף את האופוזיציה המתונה המאיימת על אסד.

וזה לא היה סלע המחלוקת היחיד בוועידת האקלים. היו רבים, רבים מדי. שאלת גורלה של סוריה גרמה מתיחות נוספת בין טהרן, השותפה החדשה של המערב אחרי הסכם הגרעין, לבין מדינות המפרץ. איראן, פטרונית נוספת של משטר אסד, הודיעה ביום שני כי היא מתנגדת לרצון של ערב הסעודית לקדם מפגש של כל ארגוני האופוזיציה בסוריה, מכיוון שהיא מגדירה את חלקם כארגוני טרור. 

הברחות בגבול טורקיה־סוריה. משאית שניזוקה בתקיפה רוסית // צילום: רויטרס

וכאילו המצב לא היה נפיץ דיו, אתמול בבוקר הגיע הדיווח המדאיג הבא על בחישותיה של טהרן: לפי העיתון הכווייתי "א־ראי", בסוריה תוקם טייסת מטוסי קרב מסוג סוחוי, שאותם יפעילו טייסים איראנים. במסגרת המהלך, שמתבצע בהסכמת רוסיה, הטייסת תמוקם בבסיס בצפון־מערב המדינה סמוך ללטקיה. 

לפי גורמים רוסיים ששוחחו עם העיתון, הדבר יקרה ברגע שהטייסים האיראנים יסיימו לקבל הכשרה מיוחדת מידי הרוסים, על מנת לבדוק את מיומנותם בהפעלת מטוסי הקרב המתקדמים. מלבד זאת, מכשירים האיראנים את שדה התעופה הצבאי T-4 (תיאז), שממנו ימריאו המטוסים למשימות תקיפה בסוריה. לפי הגורמים הרוסים, המהלך ייצא אל הפועל כבר בימים הקרובים. והדובדבן המדאיג שבקצפת: לפי, העיתון, הרוסים יציידו את סוריה במערכת הגנה S-300, נוסף על מערכות S-400 שהרוסים פרסו בבסיסיהם במדינה. 

 

לא דובים ולא אחדות

לראש ממשלת ישראל היה השבוע ביקור קצר אך מוצלח בפאריס. הוא לחץ את ידיהם של עשרות מנהיגים וזכה לזמן איכות עם פוטין, שעימו שוחח על חשיבות התיאום הביטחוני בסוריה. כעת ברור כי התיאום נשמר והרוסים לא רק באוויר, אלא גם בים וביבשה. בקרמלין מבינים היטב את האינטרסים של ישראל באזור ואת הדאגות האמיתיות שלה מזליגת נשק סורי לחיזבאללה. כעת, אחרי המשבר עם הטורקים, רואים כמה נכון היה מבחינת נתניהו למהר למוסקבה עם הגעת הרוסים לאזור, כדי ליישר קו.

נתניהו היה מן הסתם שבע רצון לגלות כי ישראל אינה מבודדת כפי שבתקשורת הישראלית מתאמצים כל כך להציג. מלבד פוטין, הוא שוחח בין השאר עם נשיאי צרפת וארה"ב ועם ראש ממשלת קנדה. הוא גם שם לב שהמאבק הישראלי בטרור הפך למלחמה עולמית. לראייה: גם בריטניה הצטרפה השבוע לתקיפות נגד דאעש. אמנם קשה לצפות מהקהילה הבינלאומית להחליף דיסקט, ולהצהיר שהטרור הג'יהאדיסטי והטרור הפלשתיני יונקים מאותם מקורות; אבל לנוכח כמות המשברים, אפילו לה כבר קשה להאמין שהסכסוך הישראלי־פלשתיני הוא שורש כל רע.

 ייתכן שבעקבות הביקור בלה בורז'ה בחר נתניהו להצהיר עם שובו לארץ כי "אנחנו פועלים בסוריה כדי למנוע את הפיכתה לחזית נגדנו", ולהדגיש את החיוניות בפעילות כדי למנוע העברת "נשק קטלני" מסוריה ללבנון. אגב נשק קטלני, הרוסים ממשיכים להתעצם בסוריה: בשבוע האחרון הציבו בה את מערכת ההגנה האווירית החדישה S-400. בהמשך צירפו לכוחות מטוסי סוחוי 34 הנושאים טילי אוויר־אוויר. המסר לאנקרה, או לכל גורם אחר בנאט"ו, הוא ברור. 

ואם מישהו טרם הבין כמה המצב סבוך, שיתבונן על מה שאירע השבוע באירופה בעניין הפליטים. יום לפני פתיחת ועידת האקלים, הודיע האיחוד האירופי כי ישלם 3 מיליארד יורו לטורקיה כדי שתגביר את הפיקוח על גבולותיה, ובכך תבלום את זרם המהגרים. תזכורת: רק לפני שלושה חודשים החליטה אירופה לפתוח שעריה בפני רבבות פליטים, מה שהיה אמור להיות צעד מוסרי מצד היבשת. בינתיים הבחינו האירופאים כי האזרחים עצמם אינם מתלהבים. בעקבות פיגועי פאריס הם גם הבחינו כיצד אנשי דאעש יכולים להיכנס לאירופה בחסות המהגרים - למשל ה"מוח" מאחורי הפיגועים, עבד אל־חמיד עבאוד, שהגיע לצרפת דרך יוון כפליט. 

מנהיגי מדינות האיחוד הגיעו בראשון לבריסל כדי להפגין תמיכה בהסכם הפליטים. אפילו הקנצלרית אנגלה מרקל, ממובילות האסכולה התומכת בקליטתם, אמרה כי ההסכם "יסייע לשלוט בשטף".

רק צרפת התבוננה בצער על שבוע עגום מבחינתה. ביום ראשון חזתה בעימותים בין פעילי איכות הסביבה לשוטרים בכיכר הרפובליקה. לאחר מכן ראתה כיצד אנקרה שיבשה את הפיוס בין מוסקבה לוושינגטון, שעליו יגעה וטרחה; ובסוף נאלצה לראות איך ההסכם עם טורקיה רק מחריף את כעסו של פוטין, שותפה החדש. "אירופה מחבקת את הטורקים, שהפילו מטוס שלנו, ואז מבקשת שנשתף פעולה נגד דאעש?" בוודאי שאל את עצמו,  "לא בא בחשבון".

אין ספק שוועידת האקלים היתה הזדמנות נהדרת להפגין אחדות עולמית. אבל מי ששיקף את המצב לאשורו, בניגוד לאידיליה שכולם ניסו להציג, היה דווקא נשיא איי קומורו. השבועון הצרפתי "לה פואה" דיווח כיצד הנשיא האפריקני, שארצו משתייכת לליגה הערבית, קילקל את לחיצת היד ההיסטורית בין נתניהו לאבו מאזן לראשונה מאז שנת 2010. ממש כמו ביקש לא לסלף את המציאות. 

הרי כבר אמרנו: ועידת האקלים היתה בעיקר ועידת ההתפכחות. בהתחממות הגלובלית, יש להניח, התעניינו בעיקר הדובים הלבנים בקוטב הצפוני.

 

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו