החברה להגנת הצבע

כשג'והאנה באספורד היתה קטנה, היתה לה חיבה עזה לצבעים ולקירות. היא כל כך אהבה לצייר, שמצאה את עצמה מציירת על קירות חדר השינה שלה ושל אחותה, ומשם ממשיכה, בטבעיות, לקירות נוספים בבית.

הוריה, זוג מדענים סקוטים ללא רקע מיוחד באמנות, זיהו את הכישרון של הילדה הקטנה. הם עודדו אותה לצייר כמה שיותר על משטחים ראויים יותר וציידו אותה במחברות, בקנבסים ובשפע של צבעים. מאז, היא לא מפסיקה לצייר ולשרבט על כל פיסת נייר פנויה. לפני שנתיים היא גם התחילה לעשות מזה כסף, הרבה כסף, כשהביאה לעולם את טרנד ספרי הצביעה למבוגרים.

ספרה "הגן הסודי", שיצא ב־2013 ומכיל עשרות ציורים מורכבים לצביעה, הפך לרב־מכר בתוך ימים אחדים והתברג בראש טבלת המכירות של אתר "אמאזון". מיליונים ברחבי העולם התמכרו לטרנד החדש, וציירים רבים החלו לחקות את הז'אנר ולהוציא ספרי צביעה משלהם.

הספר השני, "יער קסום", שיצא בשנה שעברה, נמכר אף הוא במיליוני עותקים, ועכשיו מוציאה באספורד (32) את הספר השלישי שלה - "אוקיינוס אבוד" (הוצאת מודן), ובו ציורי צביעה הקשורים לעולם המים. הספרים הבאים, קל לשער, כבר בדרך.

"עבדתי כמעצבת גרפית בכל מיני חברות גדולות שחיפשו מיתוג מקורי, אבל לא לגמרי נגעתי באמנות שרציתי, וחשתי תסכול גדול", מספרת באספורד בשיחת טלפון מחדר העבודה שלה בסקוטלנד. "ואז, לפני כארבע שנים, ישבתי לשיחה עם מכר שלי, שהוא בעל הוצאת ספרים מקומית, ודיברתי על התסכול המקצועי שלי ועל כך שאני לא ממצה את יכולותיי. פתאום הוא שלף שאלה מפתיעה: 'מה דעתך לייצר חוברת צביעה למבוגרים? זה מעניין אותך?'

"לא כל כך הבנתי על מה הוא מדבר, והוא אמר שיש משהו מאוד מאתגר באיורים שלי, ושיכול להיות מאוד יפה לצבוע את זה, 'בדיוק כמו ציורי הצביעה לילדים - אבל משהו איכותי ואינטליגנטי למבוגרים'.

"זה היה מאוד מאתגר, אבל כמובן שבאותו רגע צצו כל הפחדים, ואמרתי לו שאני לא בטוחה שאוכל לעמוד בציפיות שלו, כי לא ידעתי עדיין מאיזה כיוון לגשת לזה. בסופו של דבר סיכמנו שאלך הביתה ואשלח לו חמישה עמודים של איורים.

"נכנסתי לחדר העבודה והתחלתי לצייר ציורים מורכבים ומאתגרים - יערות אגדיים, חיות, מפלצות ושאר יצורים קסומים. שלחתי לו את זה, ועוד באותו יום קיבלתי ממנו הודעה: 'הולכים על זה', והתיישבתי לאייר חוברת שלמה. כך נולדה החוברת 'הגן הסודי'".

חשבת שזה יצליח במימדים כאלו? שכל העולם יתמכר פתאום לצביעת ציורים?

"האמת היא שהיו לי אפס ציפיות. רציתי לעשות ספר איורים יפה שאוכל להעניק להוריי, שתמכו בי כל השנים, למשפחה שלי ולחברים הקרובים. משהו שאוכל להיות גאה בו ויהיה סוג של תיק עבודות. ניגשתי לפרויקט הזה ממקום של תשוקה והתלהבות, לא ממקום של 'בוא נרביץ מכה', ונתתי לעצמי לצייר את הציורים הכי יפים שאני יכולה ושאני אוהבת, בתקווה שעוד כמה אנשים גם יאהבו.

"הוצאת הספרים החליטה להמר ולהדפיס כמה אלפי עותקים, ולשלוח לחנויות. פתאום הגיעו עוד הזמנות ועוד הזמנות, והמכירות זינקו ל־100 אלף עותקים. הבנו שיש פה משהו, והתחלנו לדבר על פיתוח של חוברת צביעה שנייה. אבל אז קרה דבר לא צפוי מבחינתי: בחג המולד המכירות זינקו, ובלי שהספקנו לעכל את זה בכלל, נמכרו מיליון עותקים.

"ופתאום זה הגיע לאנגליה, ומשם לארה"ב, וככה זה התגלגל לעשרות מדינות, כולל במזרח הרחוק, והחיים שלי השתנו.

"לפני שאני הוצאתי את החוברת שלי היתה חוברת צביעה אחת למבוגרים, שיצאה בצרפת והתגלגלה באירופה. החוברת שלי פרצה גבולות לארצות רבות".

איך את מסבירה את הטרנד הזה?

"אני חושבת שיש לכך כמה תשובות. האחת היא העובדה שאנחנו חיים היום בקצב מטורף. רצים מהבוקר עד הלילה, כותבים באייפון ובאייפד, עוברים למחשב השולחני, מדליקים טלוויזיה, מצייצים בטוויטר, מעלים סטטוסים בפייסבוק, שולחים מיילים. זה כמעט נדיר שמישהו היום מרוכז במשימה אחת בלבד. לכן יותר ויותר אנשים מתחילים לחפש את רגעי ההתנתקות מהמירוץ הזה, והחוברות הללו מאפשרות להם להתנתק. זה כמו מדיטציה בסוף היום.

"כמובן שישנו גם אלמנט הנוסטלגיה. הישיבה עם צבעים מול חוברת צביעה מחזירה אנשים לתחושות רחוקות שלהם מהילדות, וזה נעים להם.

"מעבר לכך, יש משהו מאוד דמוקרטי בצביעת חוברת. כל אחד עושה את זה בדרך שלו, בקצב שלו ובצבעים שהוא רוצה. אנשים שואלים את עצמם - בעפרונות או בטושים? על פי הסדר או איך שבא לי? יש אנשים שצובעים בצבעים ריאליים, כמו במציאות, ויש כאלו שצובעים את העצים בסגול ואת השמיים בכתום. אין שום חוקיות, כמובן, ומגוון האפשרויות אינסופי. יש בזה משהו מאוד משחרר".

אפשר ללמוד דברים על אנשים מאופן הצביעה שלהם?

"בוודאי. אני לא פסיכולוגית, אבל אני בטוחה שאפשר ללמוד המון על אנשים לפי מידת ההתמדה, בחירת הצבעים, אופן הפעלת הכוח על הצבע ועוד פרמטרים רבים. אנשים שולחים אלי במייל צילומים של הציורים שצבעו, ומרתק לראות את בחירת הצבעים ואת הפרשנות השונה שכל אחד נותן לקווי המתאר ההתחלתיים. אני חושבת שבכל אדם, גם מי שלא מחשיב את עצמו ליצירתי או לאמן, יש ניצוץ של כישרון ויכולת".

• • •

במקביל למכירת מיליוני עותקים בכארבעים מדינות ברחבי העולם (מתוכם כמה עשרות אלפים בישראל) נולדו אינספור חוברות ציור, המנסות לחקות את הצלחתה של באספורד. היא עצמה מפרגנת לחקיינים.

"אני נשאלת לא פעם איך אני מרגישה עם כל החוברות ה'מתחרות', שנוצרו בעקבות החוברות שלי, ואני חייבת לומר, בלב שלם, שאני ממש אוהבת את זה. העובדה ש'הגן הסודי' הצליחה לחולל שינוי עצום בהרגלי הצריכה של חוברות צביעה היא דבר מרגש ונפלא שתורם לאמנות, תורם לאנשים, ומבחינתי זה כבוד גדול".

ובכל זאת, זה בוודאי פוגע במכירות של החוברות שלך.

"לא יודעת מה לומר לך בעניין הזה... אני באמת מרוצה".

יכול להיות שמכרת כל כך הרבה שכבר לא מטריד אותך אם תמכרי חצי מיליון יותר או פחות?

(צוחקת) "כן, מכרתי מספיק... אבל כמובן שאשמח לעוד חשיפה".

החוברות הפכו אותך לאישה עשירה?

"ההצלחה של החוברות בהחלט איפשרה לי להיות מסודרת יותר. אבל זה לא העניין של הכסף שיש לי או אין לי, אלא העובדה שכאמנית יש לי חופש פעולה גדולה יותר. אני יכולה באמת להתפנות לצייר וליצור, וזאת זכות שיש למעט מאוד אמנים.

"מעבר לזה, אני יכולה גם להיות אמא הרבה יותר מסורה לבתי בת השנה וחצי, בלי להצטרך לתמרן בין כמה משרות, כמו שעשיתי רק לפני ארבע שנים, וכמו שמיליוני אמנים נאלצים לעשות. אני יכולה סוף סוף לשבת בבית במשך חצי שנה ורק לצייר ולצייר, בלי להיות מוטרדת מתי ייכנס אלי התשלום מהלקוח הזה או מהלקוח ההוא ובלי לעבוד בכמה עבודות במקביל ולקרוס תחת דד־ליין של הגשה. זה הדבר הכי מרגש שקרה לי, ואני מרגישה בת מזל".

האיורים שלך מאוד מורכבים, מפותלים ומדויקים. איך את מציירת אותם? ומהיכן את שואבת את הרעיונות?

"אני עובדת על כל ציור בעיפרון ודיו, כי אני אוהבת את העבודה עם החומרים האלה. אני מאוד אוהבת לצייר בשחור־לבן, ולפעמים יש כמה אלמנטים בדף, כך שלוקח לי בין יום לשלושה ימים לאייר דף או כפולת דפים.

"לפעמים אני ממש יודעת מה אני רוצה לצייר, ולפעמים אני פשוט זורמת עם היד והדמיון, ויוצא מה שיוצא. זה תהליך שלפעמים שואב אותי לשעות של ציור, מבלי שאני שמה לב לכך שחלפו שעות רבות. אחרי שאני מציירת עשרה עמודים, אני שולחת אותם להוצאה, הם מעירים הערות ומעודדים אותי לסבך את העניינים עוד יותר ולייצר מורכבות. ככה אנחנו הולכים קדימה ואחורה, עד שיש חוברת עם מאה ציורים".

• • •

בימים אלה עובדת באספורד על החוברת הבאה, שצפויה לצאת בקיץ. באופן טבעי, היא גם מוצפת בהצעות עבודה. "קיבלתי הצעות לאייר ספרים לילדים וספרים למבוגרים. יש הרבה מאוד מחשבות על אפליקציית משחק. בזכות ההצלחה אני מרשה לעצמי לחלום בגדול, ויש לי מחשבה אפילו לאייר סרט מצויר באורך מלא. החירות האמנותית היא המתנה הכי גדולה שקיבלתי.

"אגב, השיעור הכי גדול שלמדתי ממה שקרה עם האיורים שלי הוא שהיתה חשיבות רבה לתמיכה שקיבלתי מהוריי כילדה. אני מקווה שכשהבת שלי תגדל, אדע לתמוך בה ולעודד אותה ללכת אחרי הלב שלה והאמונה שלה, כדי שתגשים את עצמה הכי טוב שאפשר".