1. מה שהיה הוא מה שנשאר. ז'אן טבק על הקווים במקום גיא גודס זה השינוי היחיד במכבי, שכן כפי שראינו מול מלאגה ונהריה - היכולת נשארה אותו הדבר.
התוכנית של אריק אלפסי עבדה אתמול כמו שעון - לשמור על מכבי באזור ה־70 נקודות בעזרת האגרסיביות הגדולה. אגרסיביות היא המילה שעליה חזר טבק שוב ושוב מאז שנחת בישראל, אך האגרסיביות נשארה בצד השני.
אצל הצהובים ראינו בדיוק את אותן בעיות שהיו לפני טבק, וכבר אמרנו שאם אין חומרים טובים לעוגה לא משנה מי השף. גודס התריע שוב ושוב על הצורך בשינויים בקבוצה שלו, אז שינו את המאמן.
לא ראינו אתמול את הלחץ על כל המגרש שעליו דיבר טבק. ראינו במחצית הראשונה שרשרת חילופים, חלקם לא ברורים, וברוב המשחק קבוצה בלי נשמה, עם משחק התקפה שבלוני ומסורבל. עם זה יוצאת מכבי למשחק העונה שלה בססארי, ואין לה יותר מדי סיבות לאופטימיות.
נהריה הציגה אמש המון אופי. היא שמרה על משחק שקול במחצית הראשונה, עלתה ל־8 הפרש לקראת סוף הרבע השלישי ולמרות כמה החלטות שיפוט מעוררות מחלוקת, ידעה לשמור על היתרון בשיניים. בסיום, כמו עדר ללא רועה, מכבי עשתה סידרת שטויות, ונהריה היתה שם כדי לקחת והשלימה דאבל על שתי הגדולות, אחרי שניצחה באולמה גם את האלופה הפועל ירושלים.
שמעון מזרחי וספסל מכבי ת"א נראים מיואשים לאחר ההפסד הערב // צילום: יוסי שקל
2. בשני המשחקים הנוספים התברר לנו שיש בליגה תחתית ברורה. במינהלת התגאו שהליגה מאוד שוויונית, אך מהר מאוד התברר שיש שתי קבוצות שהן מתחת לליגה - קריית גת ונס ציונה.
עופר ברקוביץ' הוא המחליף היחיד (בא במקום נדב זילברשטיין אחרי שהיה המנהל המקצועי) שלא ניצח במשחק הראשון שלו. ארבעה מאמנים מחליפים קודמים (אברהמי, טבק, קטש ושמיר) עשו זאת. ברקוביץ' אפילו לא היה קרוב לניצחון אתמול, כי כרגע אין לו ממש עם מי.
את מכבי חיפה זה לא מעניין. מה שעניין אותה זה להתאושש מהתבוסה למכבי ת"א, והיא שמרה על המאזן הביתי המושלם שלה בקלות. דווקא רג'י באקנר, שנחשב לחוליה החלשה בין הזרים החיפאים, עשה מספרים מצוינים (17 נק' ו־13 ריב'). בנס ציונה רק סימפסון סיים במאזן דו־ספרתי של נקודות.
3. מכבי קריית גת (100 צופים באולמה ה"ביתי" באשקלון) הפסידה פעמיים בשני המשחקים האחרונים בסיום צמוד. שהנתון הזה לא יבלבל אותה - למרות שכבר התחזקה בזר טוב (אלאנדו טאקר) היא חייבת שדרוג.
