במאמר שכתב רונן מנחם, מנהל מחלקת השקעות ואסטרטגיה בבנק מזרחי טפחות הוא מנתח את החלטת הריבית הקרובה בארה"ב.
ב-16 לדצמבר 2015 מזומנים שורה ארוכה של אירועים ברחבי עולם. בלונדון ידברו על תורת התרופות וחקר השפעתן; בהודו ידברו על ננוטכנולוגיה וחומרי גלם מתקדמים; בסן פרנסיסקו ידונו במצב היונקים הימיים ועוד. אך סביר להניח כי עיני רוב העולם – לבטח הקהילייה הכלכלית והעסקית – יהיו נשואות למקום אחד: וושינגטון, שם יתכנס הבנק המרכזי של ארה"ב (הפד) כדי להחליט אם להעלות סוף-סוף את הריבית המקומית. כמובן, בתקווה שלדעא"ש לא תהיינה תכניות אחרות.
האם הדבר יקרה הפעם? העולם הכלכלי והעסקי מבולבל לחלוטין.
המצדדים מציגים לראווה את נתוני הבית: עלייה של כמעט 2% במדד המחירים לצרכן (ללא מוצרי מזון ואנרגיה) בשנה האחרונה – קרוב ליעד האינפלציה; שיעור בלתי מועסקים של 5% מכוח העבודה האזרחי; עלייה ריאלית של 2.5% בתוצר בשלושת הרבעים הראשונים של 2015 בהשוואה לשנה שעברה; 271,000 מקומות עבודה חדשים בחודש אוקטובר; קפיצה בשכר. אין ספק – למשק עם נתונים כאלו מתאימה ריבית של 2% - 3%, בטח לא 0% - 0.25%. שנתיים לאחר שהבנק המרכזי של ארה"ב (פד) הפסיק לרכוש איגרות חוב, הגיעה שעתה של הריבית לעלות.
ומה עם אחוות נגידים? הלא אם הגברת ג'אנט ילן תעלה את הריבית בארה"ב, הדבר יגרור פיחות של האירו כנגד הדולר, מה שיאפשר למריו דרגי, נגיד הבנק המרכזי של גוש האירו, לנקוט מדיניות פחות מרחיבה ועדיין להשיג את מטרתו העיקרית: המרצת כלכלת הגוש וקירוב רמת האינפלציה לרמת היעד של פחות מ-2%. רחוק משם, תמתין גם קרנית פלוג, נגידת בנק ישראל, לצעד של ילן, כך שתוכל לצפות בפיחות של השקל כנגד הדולר ולראות את הייצוא מתאושש, בטרם תפתח גם היא במלאכת נרמול הריבית המקומית.
המתנגדים מדגישים את המצב מחוץ לארה"ב: אם הריבית תעלה, הדולר יתווסף משמעותית כנגד שאר המטבעות, כך שמחירי הסחורות המרוסקים, הנקובים בדולר, ירדו עוד יותר. מדינות רבות, המתבססות על ייצוא, תינזקנה קשות. הפיחותים בשערי המטבעות שלהן כנגד הדולר יקזזו אלו את אלו ולנוכח הקיפאון הכלכלי בגוש האירו וסימני השאלה לגבי מצבה הכלכלי של סין, יחמיר עוד יותר המשבר הכלכלי של רבות מהן. אירועי הטרור בפריז יכולים להיחשב תמריץ נוסף לפד לחכות עוד קצת.
אז מה עושים? בטח לא משתהים ומשתהים. תהא ההחלטה אשר תהא – הפעילות הכלכלית נטולת ביטחון ושוקי ההון והכספים מיטלטלים ועוברים מתקוות לחששות בהמתנה להחלטה. כך קשה לעודד השקעות.
מעל כל אלה מתנוססת סוגיית השקיפות – היה ובפד תיפול הכרעה, האם לשדר לציבור לאן נושבת הרוח? הלא אם יאותת על עליית ריבית, הוא מסתכן בירידות חדות של שוקי ניירות הערך ברחבי העולם, תיסוף של הדולר והידרדרות של השווקים המתפתחים ושוקי הסחורות. רבים יאשימו בכך את ארה"ב ובסופו של דבר התנאים גם יסכלו את ביצוע המהלך עצמו. מנגד, אם ינקוט מהלך מפתיע, אולי גם בעיתוי לא מתוכנן, עלולה האמינות של הפד להישחק, גם אם לזמן קצר ישיג המהלך את תוצאותיו. הסוגיה באמת מסובכת ואיש לא יודע, כרגע גם לא בפד עצמו, אם הריבית בארה"ב אכן תעלה. כל התבטאות של בכיר בפד וכל נתון כלכלי מהותי – ובראשם דוח התעסוקה של חודש נובמבר – ייבחנו בקפידה וסביר כי בתווך תהיינה תנודות חזקות בשווקים.
לדעתי, על הריבית בארה"ב לעלות. ייתכן כי כל התגובות שתיארתי אך תתרחשנה (יש דרכים להיערך לכך), אך לאחר זמן כה ארוך של תהיות, ניחושים וחיפוש כיוון, הגיע הזמן למהלך שיסלק את סימני השאלה. במבט קדימה – השווקים יצאו נשכרים מכך. שהרי, ככל שעליית הריבית תעיד על חזרה לשגרה של כלכלת ארה"ב, ישרת הדבר, את כל החברות והעסקים ברחבי העולם, שבהיעדר ביקושים בבית, בונים על הצרכן האמריקאי כדי לצאת לדרך חדשה.
ולסיום, כל דבר יוצא לטובה. אם בעקבות עליית הריבית ימשיכו מחירי האנרגיה להיות נמוכים, אולי ישתכנעו עוד אנשים, כולל באירופה וביפן, שמדובר בעלייה בת קיימא בהכנסה הפנויה שלהם. כשזה יקרה, הצריכה העולמית תגדל, החיסכון יקטן (ומטרתן של הריביות הנמוכות תושג) וגלגלי הכלכלה העולמית כולה ינועו קדימה.
הערה: אין לראות בדברים משום המלצה לביצוע השקעות; כל המבקש להשקיע צריך לעשות זאת לאחר שהתייעץ על פי חוק עם אנשי המקצוע המוסמכים לכך.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו