בימים אלה של גל טרור, שבהם נעתקת הנשימה חדשות לבקרים כשאנו מתבשרים על עוד ניסיון דקירה ועל עוד ניסיון דריסה, בימים שבהם קשה להעריך מתי יסתיים הגל הזה, דנה ועדת החוקה של הכנסת בחקיקת "החוק למאבק בטרור".
הדיונים על חקיקת החוק החשוב הזה, שנועד להעניק מבחר רחב יותר של אמצעים לכוחות הביטחון, החלו לפני כעשור. כעת, על רקע התגברות הטרור, מאמינים יוזמי החוק במשרד המשפטים ותומכיו בכנסת כי יהיה קל יותר להביא לאישורו מאשר בימים רגועים ושלווים.
רוצים לקבל עוד עדכונים? הצטרפו לישראל היום בפייסבוק
המשנה ליועץ המשפטי לממשלה רז נזרי, המשתתף בקביעות בדיוני הוועדה, אמר כי "אנחנו, כממשלה, מבקשים כמובן מהכנסת שהתהליך הזה יהיה מהיר ככל שניתן. כבר לאחר ההתנתקות, באוגוסט 2005, עלה במשרד המשפטים הרעיון שצריך ליצור חוק אחיד שיגבש בתוכו את כל החוקים הקשורים למאבק בטרור, שכן פיגועים מעזה לתוככי ישראל היו קיימים כבר אז, ולצערנו גם היום, בחלוף עשר שנים".
100 עמודים, 135 סעיפים
עבודה רבה הושקעה בהכנת הצעת החוק, המשתרעת על פני 100 עמודים וכוללת 135 סעיפים. "הקמנו בזמנו צוות שגיבש את נוסח החוק יחד עם נציגים מכל גופי הרשות המבצעת הרלוונטיים - פרקליטות המדינה, משרד המשפטים, משרד הביטחון, שב"כ, צה"ל והמל"ל", מספר נזרי, "העבודה היתה אינטנסיבית וכללה עשרות ישיבות, שבמהלכן עברנו על כל 170 תקנות ההגנה לשעת חירום ובדקנו לאיזו תקנה יש כבר תחליף בחוק העונשין, לאיזו יהיה תחליף בחוק החדש ולאיזו אין תחליף, כמו התקנות המאפשרות הריסת בתי מחבלים או תקנות הצנזורה".
יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט ח"כ ניסן סלומינסקי (הבית היהודי), המנהל את הדיונים, מודה כי "בדרך כלל מחוקקים חוק שיהיה צופה פני עתיד, כדי שיידעו בעוד שנה, שנתיים ויותר כיצד לנהוג אם הדברים שחוששים מפניהם יתרחשו. פה מדובר בחוק שאתה דן בו ולא צריך להסביר את סעיפיו, כי המציאות טופחת על פניך כמעט בכל יום וממחישה את המצב יותר טוב מכל הסבר". סלומינסקי מודה כי "ברור שבימים כתיקונם לא הייתי מוכן לאשר אמצעים שהיום אני תומך באישורם".
"מייצרים כלים חדשים"
נזרי התייחס גם הוא למימד האקטואלי של חקיקת החוק. "אנו עוסקים במאבק בטרור על צורותיו השונות, ומשתדלים לתת כלים בידי הרשויות. לטעמנו, החוק ייתן כלים יעילים יותר". על השאלה "מדוע בכלל צריך שיהיה חוק למאבק בטרור? הרי כמו בכל תופעה פלילית אחרת, אפשר להתמודד איתה בדרכים אחרות", משיב נזרי כי "בכל זאת, לטרור יש ייחודיות. הוא לא רק פוגע בגוף ובנפש, אלא יוצר אפקט של פחד, איום והרתעה כלפי האוכלוסייה".
נזרי גם התייחס לביקורת של מתנגדי החוק הטוענים כי יש בו פגיעה חמורה בזכויות האדם. הוא אומר כי "אפשר להילחם בטרור כמו שמדינות אחרות באזור נלחמות, בלי בג"ץ ובלי בצל"ם. איננו חושבים שצריכים להגיע למקומות האלה, אנחנו מדינה דמוקרטית ומתוקנת, שצריכה לעשות זאת בצורה מסודרת ואחראית. אבל מצד שני, אין לנו את הפריבילגיה לשמור רק על ערך זכויות האדם ולהזניח ערכים אחרים, כמו הזכות לחיים שהיא זכות בסיסית".
החוק החדש מגדיר לראשונה מהו ארגון טרור, מה המשמעות של המושג "חבר בארגון טרור" ומהו "מעשה טרור". נקבע כי מעשה ייחשב כמעשה טרור רק אם יהיו לו שלושה מרכיבים: מניע (מדיני, אידיאולוגי, דתי או לאומני), מטרה (למשל לעורר פחד או להניא את הממשלה לפעול) ומאפיינים (פגיעה חמורה בגוף אדם או בבטיחות הציבור).
אחד החידושים החשובים בחוק הוא המאמץ לטפל לא רק בארגוני הטרור עצמם, אלא גם ב"ארגוני המעטפת", כלומר ארגונים שמקיימים לכאורה פעילות אזרחית לגיטימית, דוגמת ארגון צדקה העוסק בעזרה לקשישים ולילדים, אבל בעקיפין מסייע במימון פעילות הטרור. נזרי הגדיר זאת כ"צורך לטפל לא רק בצמחים, אלא גם בביצה".
המתנגדים: "גורף מדי"
כשנציג של השב"כ שמע במהלך הדיונים את עמדות נציגי הארגונים המתנגדים לטפל ב"ארגוני המעטפת", הוא אמר כי "החוק נועד לסייע לנו להילחם במעגלים הרחבים. אתם עושים הנחות לארגונים שמשלמים מיליוני דולרים כמשכורות לרוצחים, למממני ההסתה ולרוכשי אמצעי לחימה". החוק החדש גם מציע להחמיר בענישה. למשל, העונש על "מעשה טרור" יוכל להגיע עד שלושים שנות מאסר, ומי שיסייע למעשה טרור יוכל להישלח לעד 15 שנות מאסר.
אחד הארגונים המסתייג מחלק ממרכיבי החוק הוא המכון לדמוקרטיה. ד"ר עמיר פוקס מהמכון אומר כי "הבעיה המרכזית בחוק היא בהגדרות הגורפות מדי. כתוצאה מכך, כל הכלים שמשמעם החמרה בענישה, ויתור על הליך הוגן ופגיעה בזכויות חשוד ונאשם מופעלים על מקרים רבים מדי. כך ההיקף והעוצמה של הפגיעה בזכויות ניכרים ובעייתיים במיוחד".
• • •
יו"ר ועדת החוקה סלומינסקי:
"גירוש משפחות מחבלים לעזה - הרתעה אמיתית"
ח"כ ניסן סלומינסקי לא מסתפק בסעיפים של משרד המשפטים הכלולים בהצעת החוק למאבק בטרור. "בכוונתי להציע להכניס לחוק סעיף מיוחד שיקבע כי בני משפחתו של רוצח שיבצע מעשה טרור יסולקו מהארץ ויגורשו לעזה או למקום אחר, למחצית התקופה שבה הרוצח ישהה בכלא. אני מאמין שיהיה בכך משום כוח הרתעה בעל עוצמה הרבה יותר גדולה מאשר כשפועלים רק נגד המחבל הבודד".
לדבריו, "ברגע שהמחבל יידע שלא רק שביתו ייהרס, אלא גם שבני משפחתו יגורשו, זה עשוי להרתיע אותו מביצוע מעשה הטרור ואת משפחתו מתמיכה בו. לצערי, כיום אין הרתעה מספקת בחוק".
סלומינסקי גם מציע לקבוע בחוק כי תישלל האזרחות או התושבות של תושבי מזרח ירושלים שמישהו מבני משפחתם היה מעורב במעשה טרור שהביא לרצח.
יו"ר ועדת החוקה רואה חשיבות רבה בהשלמת הליכי החקיקה של החוק הזה עד סוף חודש ינואר 2016, משום שהוא מאמין שחקיקתו תביא לצמצום דרמטי של מימדי הטרור: "אני אומר זאת באחריות מלאה, משום שלאחר אישור החוק ננהל את המאבק לא רק נגד המחבל הבודד, אלא נגד כל גופי המעטפת - כמו למשל ארגוני צדקה של התנועה האיסלאמית, שחלק מהכספים שהיא אוספת מגיעים לפלג הצפוני של התנועה, ועד היום לא היו לנו כלים מספיקים לטפל בכך. עכשיו, באמצעות החוק החדש, נוכל 'לייבש' אותם".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו