למה לא תקפנו קודם?

היום לפני 37 שנים, 6 באוקטובר 1973, 8 בבוקר, כינסה רה"מ גולדה מאיר התייעצות דחופה בלשכתה. זה קרה שש שעות בלבד לפני שהצבא המצרי החל בחציית תעלת סואץ ובכיבוש קו המעוזים. איש עוד לא ידע לומר בוודאות שבשעה שתיים בצהריים תחל מלחמת יום הכיפורים. גם לא ראש אמ"ן האלוף אלי זעירא.

הפרוטוקלים הסודיים של הדיונים, שנחשפו אתמול ע"י גנזך המדינה, מצביעים על המחלוקת החריפה ביותר שהתגלעה בין שר הביטחון משה דיין לבין הרמטכ"ל דוד (דדו) אלעזר באשר להיקף גיוס המילואים ולהנחתת מכת מנע על צבאות סוריה ומצרים. דיין הציע להסתפק בגיוסם של 60-50 אלף איש; דדו תבע לגייס 200 אלף.

בהתייעצות, שבה השתתפו גם השרים יגאל אלון וישראל גלילי, ראש אמ"ן ועוזר שר הביטחון רב אלוף (מיל') צבי צור, הציע דיין לפנות את הילדים מרמת הגולן ומאבו רודס שבסיני כי "בהחלט יכולה להיות התקפה על שארם או אבו רודס. מאיר תמכה בהצעתו: "'כדי לא לגרום להם (למצרים ולסורים) נחת רוח אני מציעה שהילדים יתחילו לרדת מהגולן כבר עכשיו, ולא ערב הפעולה'".

חלק נכבד מההתייעצות עסק בהיקף גיוס המילואים. דיין: "אני מציע לגייס את כל מילואי חיל האוויר, אוגדת שריון בגולן ואוגדה לסיני. זה יכול להגיע ל-60-50 אלף איש... אם הדברים יחמירו נגייס את המערך המלא... לו הייתי חושב שאין מנוס הייתי מגייס הכל. עד הערב, הגיוס המוגבל וכוחות אלה יתכוננו לפעולה עד מחר בבוקר".

הרמטכ"ל אמר כי "אנו ערוכים באופן מקסימלי עם הצבא הסדיר, אך לא גייסנו מילואים כלל. עוצמת צה"ל היא 25 אחוז סדיר ו-75 אחוז מילואים... אני בעד גיוס גדול. אני מחייב גיוס של 200 אלף חייל. זה המערך הלוחם. עם כוח כזה נהיה ערוכים מחר בבוקר-בצהריים באופן יותר יסודי. אם נגייס פחות נוכל לבלום מבחינה הגנתית, אך נהיה מוגבלים למהלכים הגנתיים. אם יהיו יותר כוחות, נוכל לתקוף ולעבור להתקפת נגד. מבחינת האימפקט הבינלאומי-מדיני זה לא משנה אם נגייס 70 או 200 אלף. בעצם ייתכן שזה ישפיע, כי הערבים יבינו שהם איבדו את יתרון ההפתעה. יאמרו שגייסנו על מנת לפתוח במלחמה. מוטב שיגידו שאנו פתחנו וננצח. ממילא יגידו זאת".

גולדה לא השמיעה דעה חד-משמעית. היא היתה מוטרדת מההשלכות שיהיו לגיוס על המצב במשק. דיין השיב לה: "אם תאשרי גיוס מילואים גדול, לא אתפטר. הנימוק שלי הוא לא משקי. אני בעד זה שהאמריקנים יאמרו לרוסים שהערבים הולכים למלחמה. אני חושש שכל אמצעי התקשורת יגידו שאנו הולכים לתקוף ועושים גיוס מלא לפני שנורתה אפילו ירייה אחת".

"למכת מנע יתרון עצום"

מחלוקת נוספת שהתגלעה בין גולדה ודיין לבין דדו היתה בעניין הנחתת מכת מנע שתרתיע את סוריה ומצרים מלפתוח במלחמה. דיין אמר בדיון כי "מבחינה מהותית, אנו לא יכולים להרשות לעצמנו לעשות זאת הפעם. אם רק מצרים תתקוף, נוכל להכות בסורים. על סמך הידיעות שיש עתה, לא נוכל להכות מכה מונעת. אפילו חמש דקות קודם אי אפשר. עקרונית אם לא יפתחו באש, לא נפתח באש". עמדתו של הרמטכ"ל היתה שונה: "מכה מונעת היא כמובן יתרון עצום. היא תחסוך הרבה חיים. מבחינה אופרטיבית אנו מסוגלים היום בשעה 12 להשמיד את חיל האוויר הסורי בשלמותו. אנו צריכים אחרי זה עוד 30 שעות לחיסול מערך הטילים... זה מה שאנו יכולים לעשות. אותי זה מאוד מפתה מבחינה אופרטיבית".

מאיר היססה. "הלב נמשך, אך עוד נראה", אמרה. אח"כ הוסיפה כי "נורא מושך לבצע מכת מנע, אבל זה לא 1967. הפעם העולם מתגלה בכל נבזותו. לא יאמינו לנו". היא הציעה במקום זאת להדליף לתחנות הטלוויזיה של בי.בי.סי וסי.בי.אס את הידיעה שהרוסים עוזבים את סוריה ומצרים "כדי להרוס להם את האשליה של הפתעה".

"הם יודעים שיפסידו"

ראש אמ"ן זעירא, שאמור היה לספק לדרג הבכיר את המידע העדכני ביותר באשר לכוונות של מצרים וסוריה לפתוח במלחמה, לא היה חד-משמעי בדבריו. "למרות העובדה שהם מוכנים, לפי דעתי הם יודעים שיפסידו. סאדאת היום לא במצב שהוא מוכרח לעשות מלחמה. הכל מוכן אבל אין כורח".

בתשובה לשאלה של מאיר, הוא השיב כי " הוא (סאדאת) עוד לא נתן פקודה לצאת. ייתכן שעד הרגע האחרון יירתע. יכול להיות שאנו יכולים להשפיע על מה שהוא יעשה או יחליט ע"י גיוס או הפעלת האמריקנים". השר ישראל גלילי אמר כי המקור של ראש המוסד צבי זמיר (הכוונה לאשרף מרוואן, ג"א) ציין כי "ניתן לסכל המלחמה ע"י הדלפה".

בהתייעצות נוספת בלשכת רה"מ ב-9 באוקטובר, היום הרביעי לקרבות, בשעה 7:30 בבוקר, בהשתתפות כל הצמרת המדינית והביטחונית, הציעו השרים דיין ויגאל אלון וכן הרמטכ"ל להפציץ את בירת סוריה. דיין: "אני מציע לבקש לאשר הפצצות בתוך דמשק". גולדה שאלה:"בתוך העיר-". דיין השיב לה: "בתוך העיר ובסביבה. לשבור את הסורים. הם יורים עלינו פרוגים כבר יומיים. צריך לצאת מהמצב שאנו נמצאים בו. לדדו אין כוח ללכת ביבשה על דמשק. אין לו טור אפילו להטעיה. יש לנו עתה אותו מספר טנקים כמו בששת הימים. הטנקים נשחקים. יילכו על דמשק בכל הכוח, מפקדות, חשמל וכדו'. המטרה היא לגמור את החזית הזו. המטרה המשמעותית ביותר היא דמשק. אי אפשר לומר שהאוכלוסייה לא תיפגע. אם לעשות אז יוצאים ב-9. צריך אישור עכשיו". אח"כ הוסיף דיין: "הם (הסורים) יעשו דיון וישאלו עצמם אם יש להם טעם להמשיך במלחמה. הם צריכים להגיע להחלטה שהמלחמה לא משתלמת. הישראלים 60 ק"מ מדמשק. צריך לפתוח עוד פצע כדי שיכאב".

השר אלון אמר כי "חיים בר-לב ואני הגענו למסקנה שהגיע הרגע להפעיל שלב נוסף של הפעולות. כוונתי להפצצה שיטתית של מטרות אסטרטגיות. היות ודמשק קרובה ואני לא רוצה בכיבוש דמשק, אבל בלילה להפציץ את תחנת הכוח של דמשק מהאוויר או את מסוף הדלק או את המטכ"ל הסורי - ולאט לאט אולי את נמל האוויר האזרחי של דמשק ולאט לאט להרחיב לערים הסמוכות ולהכות קשה בסביבות דמשק".

הרמטכ"ל הוסיף: "סוריה במצב רעוע. התקפת דמשק חיונית בשביל שבירת סוריה". גולדה היקשתה: "מדוע זה מוכרח לשבור אותם? האם הפצצה פה תשבור אותנו-". הרמטכ"ל השיב: "הפצצה כבדה פה, על 'הבור', ברדינג וברמת אביב, זה משבש מאוד". גולדה: "אם נפציץ את דמשק, האם הם לא ינסו-". הרמטכ"ל ודיין בקול אחד: "שינסו". דדו הוסיף: "אני רוצה בזה (כוונתו לפגוע בחשמל ובתחנות כוח סוריות באמצעות הפצצות מהאוויר), אבל קודם כל דמשק. הדרמטיזציה של תפנית. תפנית משיגים בלחצים. אם זה מפקדה, ארמון הנשיאות, אסד". השר אלון התעניין לדעת מה מצב ההגנה נגד מטוסים של הסורים, הרמטכ"ל השיב לו: "יש טילים, יש נשק אנטי-מטוסי, אולי גם נאבד מטוסים". ראש אמ"ן הציע להפציץ תחנת חשמל ליד דמשק, בונקר של חיל האוויר ליד דמשק, את תחנת הכוח של חומס ואת בתי הזיקוק. אבל ראש הממשלה הסתייגה: "הצבועים כולם יגידו שהפצצנו עיר".

במהלך הישיבה העלתה גולדה רעיון שהוגדר על ידה "מחשבה מטורפת". היא הציעה לצאת עם בכיר בצה"ל לביקור חשאי וקצר בוושינגטון כדי להיפגש עם הנשיא ריצ'רד ניקסון. הרעיון היה להעמידו על חומרת המצב השורר כתוצאה מכך שהסובייטים הקימו לאורך התעלה מערך צבאי צפוף של טילים מתקדמים ולדרוש ממנו לספק לישראל ציוד צבאי. השר גלילי: "מה את רוצה לבקש ממנו-". גולדה: "שייתן כל מה שיש לו. יש לו טנקים באירופה, שייתן. רוצים פנטומים, שייתן. יראה את זה כחזית שלו, ולא שנשמתו תצא עד שייתן לנו שרייק (טיל נגד מכ"ם) אחד".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו