"נשאיר את הפצועים"

37 שנים לאחר פרוץ מלחמת יום הכיפורים, חשף אתמול גנזך המדינה פרוטוקולים סודיים מהתייעצויות שקיימה הצמרת הישראלית דאז, המלמדים עד כמה גדולה היתה ההפתעה - ועד כמה סכנה קיומית היתה קרובה בימים של ראשית אוקטובר 1973.

הפרוטוקול שפורסם מתאר דיון קודר במיוחד שקיימו ראש הממשלה גולדה מאיר, שר הביטחון משה דיין, השרים יגאל אלון וישראל גלילי, הרמטכ"ל דוד אלעזר (דדו) ובכירים נוספים, פחות מיממה לאחר מתקפת הפתע המשולבת שבה פתחו צבאות מצרים וסוריה בסיני ובגולן. "הם רוצים לכבוש את ישראל, לגמור את היהודים", דיווח שר הביטחון לנוכחים בייאוש, ורה"מ הסכימה: "אין כל סיבה מדוע הם לא ימשיכו. הם טעמו דם".

"ייפלו הרבה אנשים"

פרוטוקול חשאי זה מה-7 באוקטובר, שסווג עד כה כ"סודי ביותר" ופורסם לרגל ציון 37 שנים למלחמה השבוע, מתעד חלק מסדרת ההתייעצויות המרתוניות שקיימה הצמרת בימים הראשונים של המלחמה, ובמהלכם התקבלו החלטות מכריעות שהובילו לגיבוש האסטרטגיה הצבאית ודרך הפעולה המדינית שנקטה ישראל עד לשוך הקרבות. מפרוטוקול זה, וכן מאלו שיפורסמו בימים הקרובים, הושמטו קטעים שהוחלט שלא לחשוף אותם לעין הציבור גם כיום.

בראשית הדברים סקר דיין בפני הנוכחים את מצב העניינים בחזיתות, תוך כדי התמקדות במצבו הקשה של פיקוד הדרום וקריסתו של קו המעוזים שלאורך תעלת סואץ. "כרגע יש מצב לא טוב", דיווח, "יש עמדות מוקפות, יש הרבה שבויים. ייהרגו וייפלו עוד בשבי, ואיננו יודעים מה יהיה גורל השבויים... אני מציע שהלילה ניתן הוראה לפנות את העמדות שאין סיכוי להגיע אליהן. במקומות שאפשר לפנות, נפנה. במקומות שאי אפשר לפנות, נשאיר את הפצועים. מי שיגיע - יגיע. אם יחליטו להיכנע - ייכנעו. אנו צריכים להגיד להם 'איננו יכולים להגיע אליכם. נסו לפרוץ או להיכנע'... יש כבר מאות טנקים מצריים בגדה המזרחית (של התעלה, ג.א), כל ניסיון להגיע אל המוצבים הוא שחיקה של טנקים. קו התעלה אבוד".

באשר למטרת המלחמה, לדיין לא היה ספק: בכוונת הצבאות לנסות ולכבוש את ישראל כולה. "הערבים לא יפסיקו המלחמה, ואם יפסיקו ויסכימו להפסקת אש הם עשויים לפתוח בה מחדש", הוסיף, "המלחמה היא על ארץ ישראל. אם ניסוג מרמת הגולן, זה לא יפתור כלום... צריך להיות מוכנים למלחמה ארוכה, ייפלו הרבה אנשים. הם רוצים ללכת על כל ארץ ישראל". רה"מ הגדירה זאת כ"סיבוב השני מאז 1948".

כבר בשלב זה, יממה לאחר תחילת הקרבות, הודה דיין בכישלון ההכנות שביצע הצבא. "לא הערכתי די את כוח האויב ואת המשקל הלוחמתי שלו", אמר, "הגזמתי בהערכת הכוחות שלנו וביכולתם לעמוד. הערבים לוחמים הרבה יותר טובים מאשר קודם. יש בידיהם נשק רב". בהמשך הדיון חזר דיין על הערכתו זו וטען כי "כמויות הנשק שלהם הן אפקטיביות. היתרון המוסרי שלנו אינו עומד מול המסה הזאת. המספרים האלה הם מכריעים מאוד".

"אסור לעשות טעות"

במהלך הדיון שאלה רה"מ מאיר את דיין מדוע תוכנית הפעולה שהציג לממשלה בטרם פרצו הקרבות לא עבדה. "אני לא מבינה דבר אחד", אמרה, "חשבתי שמתחילים לפגוע בהם ברגע שהם עוברים את התעלה. מה קרה-". תשובתו של דיין היתה חדה וקשה: "הלכו טנקים. היה כיסוי ארטילרי. הטנקים שלנו נדפקו. המטוסים לא יכלו להתקרב בגלל הטילים. 1,000 קני ארטילריה איפשרו לטנקים את החצייה ומנעו מאיתנו להתקרב. גם שיטה רוסית וגם תכנון רוסי. שלוש שנים של הכנות".

מאיר הזכירה את ההערכות המדיניות שהגיעו לידי מערכת הביטחון ערב המלחמה, שקבעו כי נשיא מצרים אנואר סאדאת לא יפתח במלחמה מחשש שלא יוכל לצלוח את התעלה. היא אף ציינה ברמיזה את המקור המודיעיני לידיעות - ככל הנראה אשרף מרואן, שהיה יועצו הקרוב של סאדאת וכונה בלשונה של מאיר "הידיד של צביקה" (הכוונה לצבי זמיר, ראש המוסד דאז, ג"א).

בתגובה אמר דיין: "לי היתה הרגשה שנדפוק אותם במעבר. היתה לנו הערכה המבוססת על המלחמה הקודמת, והיא לא היתה נכונה. לנו ולאחרים היתה הערכה לא נכונה על אשר יקרה בשעת ניסיון הצליחה".

במהלך הדיון הגיע ללשכת ראש הממשלה הרמטכ"ל דאז אלעזר, שהיה שותף להערכותיו הפסימיות של דיין אך הציג בפני הנוכחים אפשרויות תגובה. "אנו עומדים בפני החלטה גורלית", הדגיש, "זה מעבר לתחום ההחלטות הטקטיות. פה אפשר לעשות טעות".

הרמטכ"ל הציג שלוש אפשרויות בנוגע לחזית הדרום: הצבת שתי אוגדות בקו הגנה זמני; התייצבות בקו המצרים, שאותו הגדיר "קו עם תשלומים כבדים"; וכן צליחה של התעלה, לחימה על שטח מצרים ואיגוף של הכוחות הפולשים. "זו הצעה שיש בה הימור", אמר, "אם אנו תוקפים את התעלה ואנו עוברים אבל לא יוצאים טוב, אז אנו נשארים עם שלוש אוגדות שבורות - ואז המלחמה בעוד יומיים-שלושה בארץ ישראל".

* * *

הלוחמים נפגעו: "קשה לשמוע שהופקרנו"

ותיקי מלחמת יום הכיפורים - ובעיקר אלה ששירתו במעוזי התעלה וחזו במתקפת הפתע המצרית - התקשו להתמודד אתמול עם פרסום דבריו של משה דיין, בייחוד בכל הקשור לקריאה להשאיר פצועים בשטח. "המסמכים לא הפתיעו אותי", אמר אתמול מוטי אשכנזי, קצין מילואים בדרגת סרן שפיקד על מעוז "בודפשט", "הם רק הדגישו את שהיה ידוע - שהדרג המדיני היה מנותק ממה שקרה בשטח. להשאיר אותנו שם היתה איוולת".

גם סמל (מיל') אמיר רוזנבליט, אז טען-קשר בחטיבה 491 שלחמה בתעלה, התקשה אתמול לקבל את דבריו של דיין. "חונכנו בצבא שבשום מחיר שבעולם לא מפקירים חייל פצוע בשדה הקרב", אמר, "עכשיו מתברר כי בניגוד למה ששידר לציבור, דיין אמר שצריך במצב מסוים להפקיר פצועים. זו גישה תבוסתנית והיא מעידה על פאניקה". פרסום דבריו של דיין פגע גם בסגן אלוף (מיל') מיכי זייפה, שנשבה על ידי הצבא המצרי לאחר פרוץ המלחמה. "כעסתי נורא כשקראתי את הדברים של דיין", אמר אתמול, "התחושה היא שהפקירו אותנו, שהיינו בשר תותחים. קשה מאוד לקרוא שוב שאיש צבא שהיינו הולכים אחריו עם כל קריאה ופקודה הפקיר אותנו לא בשוגג, אלא במתכוון".

גדי גולן, אבי כהן ונצחיה יעקב

* * *

יעל דיין: "תמוה, אבא היה נגד השארת פצועים"

גם במשפחת דיין הופתעו. "זה לא משהו שמתאים לו", אמרה אתמול אשתו לשעבר של משה דיין, רות, "מפתיע אותי לשמוע על זה, גם בנושא השבויים וגם בנושא הערבים". בתו יעל דיין הגדירה את הפרסום "תמוה". "יש כאן משהו שנעשה בזדון", אמרה, "איך עולה על הדעת שיש דבר כזה, אמירה כזאת ובמשך עשרות שנים לא עלה על דעתו של מישהו לפרסם את זה? חד-משמעית הוא היה נגד השארת פצועים בשטח". מנגד, בנו אסי דיין אמר אתמול כי להערכתו אביו "הבין שאם ננסה להגיע לפצועים בשטח זה ייגמר רע. לגבי מה שהוא אמר על הערבים - זה מתאים לו, ומתאים גם לי".

מאיה כהן ויהודה שלזינגר