"אם יקרה לי משהו", אמרה הדר בוכריס ז"ל לבני משפחתה, "אני רוצה להיקבר בירושלים". אבל הלב מסרב להאמין שהבקשה שלה התממשה בגיל כה צעיר, בנסיבות כה מחרידות.
מאות הגיעו אתמול לבית העלמין הר המנוחות בבירה כדי ללוות אותה בדרכה האחרונה. בני משפחה, חברים ומכרים בכו על בת ה־21, שחייה נגדעו שלשום בסכין מחבל בצומת גוש עציון. "הדר שלנו, נבונה, רגישה ואוהבת - לקחו לנו אותך בדמי ימייך", ספד האב אריה בוכריס לבתו, "הכל היה עוד לפנייך. כמה רצית להספיק והספקת רק חלק. השארת אותנו המומים וכואבים, בקושי יכולים לשאת זאת, אבל נהיה חזקים ונאחד את המשפחה יותר מתמיד. לא נפסיק להתגעגע".
גם אחותה של הדר, נועה, דיברה על חוסר היכולת לעכל את מה שאירע. "את לא פצועה מבחינתי, בטח שלא מתה", בכתה, "הדר, את בתוכי, את חיה בי". בתוך האובדן, היא התרגשה גם מכמות האנשים שהגיעו להלוויה. "נפלה בידי הזכות לראות איזה עם יש לנו", אמרה, "זה עם אדיר". ואילו אחיה של הדר, זוהר, סיפר כי היא "אהבה את ארץ ישראל והיתה גאה בה. אני ממש רוצה להעיר אותה, שתחזור".
אביה ואחותה של הדר \ צילומים: נעם ריבקין פנטון
בשנים האחרונות, במסגרת לימודיה בתיכון והתנדבותה לשירות לאומי במחלקת החינוך של המועצה האזורית גליל תחתון, התגוררה הדר בצפון הארץ. במהלך השירות "אומצה" הדר על ידי מרגנית ונתנאל ברנדאל, בני 35 ממושב הזורעים. "היא היתה חלק מהמשפחה שלנו, בכל ארוחה, חג ואירוע משמעותי בחיינו", נזכרה מרגנית, "אנחנו המומים ונתגעגע אליה מאוד". נתנאל סיפר מצידו כי גם בטיול של הדר להודו, שממנו חזרה רק לפני כמה שבועות, "מצאה את דרכה לבית חב"ד כדי להגיע ולסייע בכל דבר, גם אם היתה צריכה לוותר על יום טיול בשביל עצמה".
בהלוויה נכח גם ראש עיריית ירושלים ניר ברקת, שאמר כי לא רק המחבל עצמו רצח את הדר, "אלא גם שולחיו והמסיתים שקראו להניף את הסכין". אפילו הרב הראשי לישראל דוד לאו ספד לה, כשאמר כי "המילה הדר מופיעה בתורה בהקשר של יופי ושמחה, אבל היום אנחנו מהרהרים: איך יכול בן עוולה לפגוע בנשמה כזו? היא יכלה להיות אשת חיל".
ההלוויה, אתמול. "לא נפסיק להתגעגע" \ צילומים: נעם ריבקין פנטון
הדר הותירה אחריה זוג הורים - אריה וסיגל - את אחיה זוהר והלל ואת שתי האחיות מעיין ונועה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו