האדם שבטנק

"כשמכירים מישהו מקרוב, ההתלהבות ממנו בדרך כלל מצטננת. אבל עם טליק זה היה הפוך: ככל שהכרתי אותו יותר, לכל אורך 55 שנות היכרותנו, ראיתי אותו בכל פעם מחדש בגדולתו. גם בנעלי בית ניתן היה לחוש בעוצמות שלו, תמיד היה מה ללמוד ולשמוע ממנו", כך אמר בתחילת השבוע האלוף (מיל') זאב אלמוג, מפקד חיל הים לשעבר וחברו הטוב של האלוף (מיל') ישראל טל (טליק) ז"ל, שהלך לעולמו בערב ראש השנה האחרון. "לא רק שהוא היה גאון באמנות המלחמה ובטכנולוגיה, הוא היה בקי גם בספרות, שירה, פילוסופיה ואסטרונומיה. הוא יכול היה לצטט שירים שלמים. היתה לו תכונה שיש למתי מעט - היה לו חזון. הוא ראה דברים למרחוק בבהירות זכה כבדולח. ועם זאת, היה בו יושר קיצוני. הוא הקפיד על משמעת, ובהתנהגותו היתה מוסריות אין קץ. הוא פשוט היה איש מופת".

ישראל נפרדה השבוע מאחד מעמודי התווך של ביטחונה. האלוף טל (טליק), אחד מחמשת מצביאי השריון החשובים בכל הדורות, "אבי טנק המרכבה" וסגן הרמטכ"ל במלחמת יום הכיפורים, נפטר לאחר מאבק במחלת הסרטן, ימים ספורים בלבד לפני יום הולדתו ה-86. ביום ראשון השבוע הוא הובא למנוחות בהלוויה צבאית בבית העלמין האזרחי ברחובות, כשארונו נישא על כתפיהם של שישה מאלופי צה"ל.

נשיא המדינה, שמעון פרס, שהכיר את טליק עשרות שנים, תיאר אותו כ"אדם משכמו ומעלה". בהלוויה ספד לו הנשיא פרס, ואמר כי "טליק היה כצוק סלע עתיק יומין, שכורח ביטחוני ושיקול מוסרי עשוהו למקשה אחת. הוא היה נועז דיו כדי לפקד על מערכה קשה. הוא היה חכם דיו כדי להזרים חדש לקיים. אישיותו היתה גדולה דייה כדי לעמוד במבחנים גדולים. הוא ידע שאת הקרב צריך להכריע בשדה המערכה, אבל גם ידע שגזר דינו של הקרב יינתן במשפט ההיסטוריה ועל כן שקל היטב מתי לפנות להדק האסטרטגי ומתי להפעיל את הנצרה האינטלקטואלית".

עוד בחייו נחשב טליק לאגדה חיה. בין היתר, הוא נחשב לאחד האחראים הבולטים לניצחון צה"ל במלחמת ששת הימים, ונזכר כמי ש"הניע כמות טנקים גדולה יותר מאשר מונטגומרי במדבר המערבי", לדברי אלמוג. הוא היה בוגר החוג לפילוסופיה, שתיכנן טנקים ואמצעי לחימה, והניע אנשים בשדה הקרב בכוח מנהיגותו השקטה. למרות שלא מונה לתפקיד הרמטכ"ל בהתמודדות מול דוד אלעזר (דדו), הוא המשיך בעשייה הביטחונית, ובמהלך חייו זכה פועלו להכרה רבה, והוא קטף פרסים רבים. בין היתר, זכה טליק פעמיים בפרס ביטחון ישראל - ב-1961 וב-1973, ובפרסים נוספים, כמו פרס אנשי המופת, וכן בפרסים בינלאומיים רבים.

ממאורעות תרפ"ט למטכ"ל

טליק נולד במושב מחניים שמצפון לכנרת ב-13 בספטמבר 1924. ילדותו עברה עליו בצפת, וב-1929 חווה שם את מאורעות תרפ"ט, שהותירו עליו חותם עמוק ובל יימחה, שליווה אותו כל חייו. לא אחת הוא סיפר לחבריו על ההמון הערבי המוסת שחסם את דלתות ביתו בערימות אבנים, וזרק פנימה לפידים בוערים. דודו, שעבר ברחוב עם שיירת פליטים יהודים מלווים בשוטרים בריטים, חילץ את טליק ובני משפחתו מהאש. למרות שהיה בן חמש בלבד, מסכימים חבריו כי האירוע הנחה אותו בכל מהלך חייו, והניע אותו לעשייה הביטחונית. בעקבות המאורעות, עברו טליק ובני משפחתו למושב באר טוביה.

בשנת 1942, בהיותו בן 17 בלבד, הוא התגייס לצבא הבריטי, ומאז ועד שליבו נדם, לא חדל מלעסוק בענייני ביטחון. "הוא היה החייל הוותיק ביותר בצה"ל, שירת את המדינה מגיל 17 ועד גיל 86", סיפר אלמוג. "ממש עד לתקופה האחרונה, הוא היה מגיע ללשכתו במשרד הביטחון ועוסק בביטחון ישראל. כל הרמטכ"לים, סגני הרמטכ"לים וחלק מהאלופים היו באים להתייעץ איתו, לא מכוח תפקידו הפורמלי, אלא מכוח ניסיונו הרב".

במסגרת הצבא הבריטי, הוא לחם בחזית האיטלקית בקרבות מלחמת העולם השנייה. כשהיה בדרגת טר"ש עורר את תשומת ליבו של מפקדו, חיים לסקוב, שקידם אותו לדרגת רב"ט. לאחר מלחמת העולם השנייה, השתתף בפעילויות חשאיות של הבריגדה היהודית וסייעו להעפלה.

כשחזר ארצה ב-1946 הצטרף לארגון "ההגנה" ושימש כמדריך למקלעים בינוניים. במלחמת העצמאות היה מפקד מחלקה בחטיבת "גבעתי", ובמסגרתה לחם בקרבות לפתיחת הדרך לירושלים, בכלל זה במבצע "נחשון". במאי 1948 הועבר לחטיבת "עודד", והיה למפקד פלוגה. בקרבות עשרת הימים לחם במסגרת חטיבה 7, והשתתף במבצע "דקל" לכיבוש נצרת והגליל המערבי. לקראת סוף המלחמה הועבר לחזית הדרום והשתתף במבצע "חורב" ובמבצע "עובדה".

ב-1951 מונה למפקד גדוד בחטיבת "גבעתי" ולמפקד בית הספר לחי"ר. לאחר מכן שימש כראש מטה פיקוד והדרכה, וב-1955 מונה למפקד בית הספר לקצינים. בתחילת תפקידו שמע שמועות שלפיהן מרבית הצוערים לא רוצים להיות קצינים, והחליט שמאותו רגע כל הקצינים יהיו מתנדבים. ההחלטה המהפכנית הגיעה לראש אכ"א דאז, שהגיע למקום ולתדהמתו גילה שאף אחד מהצוערים לא ביקש לפרוש מהקורס למרות ההחלטה. טליק נקרא לבירור עם הרמטכ"ל דאז, משה דיין, ולאחר שיחה קצרה איתו החליט דיין לקבע את החלטתו של טליק ולהפוך את קורס הקצינים להתנדבותי.

"טליק נחשב לאיש קשה, קפדן ובעל משמעת יוצאת דופן", סיפר השבוע תא"ל ירון לבנת, שהכיר את טליק 25 שנה ומכהן כיום כראש מינהלת טנק המרכבה במשרד הביטחון. "הוא היה שמרן להחריד בייצור הטנקים, אבל רדיקל בפיתוח. הוא לא ויתר על ניסויים שצריך לעשות למשל, אבל יכולנו להביא לו חידוש טכנולוגי מהפכני שהוא היה מקבל בזרועות פתוחות". לדברי לבנת, "טליק היה נוקשה וקשוח מצד אחד, אבל אנושי להחריד. זו היתה אחת מהמעלות הנפלאות שלו. הוא אף פעם לא כעס על מישהו צעיר, אהב מאוד לדבר עם צעירים. אבל הוא כן ידע לכעוס על האנשים המנוסים יותר שנחשבים למוקדי ידע".

בתום תפקידו בבה"ד 1 יצא טליק ללימודי פילוסופיה באוניברסיטה העברית. במבצע קדש ב-1956 פיקד על חטיבת חי"ר ולחם בקרב על מתחם אום כתף-אבו עגילה. בהמשך שימש כסגן מפקד גייסות השריון וכמפקד חטיבה 7, חטיבת השריון היחידה הסדירה באותם ימים.

ב-1961 זכה טליק לראשונה בפרס ביטחון ישראל. שלוש שנים לאחר מכן התמנה למפקד גייסות השריון, ובמלחמת ששת הימים פיקד על אוגדת שריון שלחמה בחזית הדרום נגד מצרים. האוגדה בראשותו היתה אחת משלוש האוגדות שכבשו את חצי האי סיני בארבעה ימים בלבד. אוגדתו הבקיעה את המתחם המצרי בגזרת רפיח-אל-עריש והגיעה עד לתעלת סואץ. "שיא פעולתו של טליק כמפקד שדה היה במלחמת ששת הימים", ספד לו השבוע שר הביטחון, אהוד ברק, בהלווייתו. "כקצין צעיר נפלה בחלקי הזכות להצטרף לאוגדה שבפיקודו בצומת רפיח, בואכה תעלת סואץ. היתה זו שעתו הגדולה של טליק, שדהר קדימה".

לאחר היעלמות הצוללת דקר ב-1968, מינה הרמטכ"ל בר לב את טליק לחקירת האירוע. "הוא היה ועדת חקירה של איש אחד", אמר אלמוג. "תוך יממה הוא גילה לאנשי הצוללות דברים שהם לא ידעו על הצוללות, ומנה שמונה אפשרויות להיעלמותה של הדקר. היה לו ידע טכנולוגי מדהים".

בשנת 1969 פרש מתפקידו כמפקד גייסות השריון והתמנה לאחראי על פיתוח וייצור כלי רכב קרביים במשרד הביטחון. "המטרה של טליק היתה לייצר טנק כחול-לבן בגלל האמברגו שהיה על ישראל אחרי מלחמת ששת הימים", סיפר לבנת. "הוא אמר שזה פשוט מצב של אין ברירה. ממש שאלה קיומית. אם היו שואלים אותו אז, הוא היה אומר שהיינו מסתפקים בטנק ברמה של הטנקים של הגויים, אבל היום יש לנו, ככל הנראה, את הטנק הטוב ביותר בעולם. כשהעסק התחיל לרוץ, המוח היהודי הקודח התחיל לעבוד, וממש כמו שאנחנו מעצמת היי-טק, הצלחנו לפתח את הטנק המתקדם בעולם". בין היתר, החל טליק בפיתוחו של "גשר הגלילים" - גשר שהורכב ממצופים ענקיים שנועדו לאפשר לטנקים לצלוח את תעלת סואץ. ב-1973 זכה בשנית בפרס ביטחון ישראל בגין פיתוח זה.

"את טליק אפיינה עבודה בטווח רחב", סיפר לבנת. "הוא יכול היה לעסוק בפרטים של בורג קטן מצד אחד, ועשר דקות אחר כך להשתתף בדיון אסטרטגי אצל שר הביטחון. הוא מאושיות היסוד של ביטחון המדינה, בתפיסת ההכרעה המהירה, בהגנה על גבולות המדינה. הוא אחראי על תפיסת היסוד של לחימת השריון המשמשת את צה"ל עד היום. כולנו מנסים לחקות אותו. מדובר באיש ערכי, ישר ואמיתי, שפשוט אין עוד כמוהו".

איש ביטחון עד הרגע האחרון

לטליק מיוחסת הסיסמה "האדם שבטנק ינצח". "זה גילם את תפיסת עולמו: האדם תמיד היה במרכז ההוויה שלו", מסביר אלמוג. "התפיסה שלו היתה שיש להגן על האדם, ולהבטיח את שרידותו, גם כדי לתמרן טוב יותר בשדה הקרב".

לאחר תפקידו במשרד הביטחון, הוחזר טליק לשירות פעיל בצה"ל, והתמנה לראש אג"ם ובהמשך מונה לסגן הרמטכ"ל. לאחר עימות עם משה דיין פרש מצה"ל, ואיבד את הסיכוי להתמנות לרמטכ"ל. הוא מונה להיות עוזרו של שר הביטחון, שמעון פרס.

במלחמת יום הכיפורים נשלח לפיקוד הדרום כדי לסייע בניהול הלחימה בחזית המצרית. פרי פיתוחו, גשר הגלילים, שימש אז את צה"ל לראשונה בחציית תעלת סואץ. ב-1974 פרש מצה"ל לטובת משרד הביטחון, אך ארבע שנים לאחר מכן, הוחזר לשירות צבאי לשם הכנת תוכנית ארגונית חדשה לצה"ל, שעיקרה הקמת מפקדת חילות השדה.

ימים ספורים לפני מותו, עוד המשיך טליק לשמש כיועץ לבכירי משרד הביטחון. "אני אישית הייתי מבקר אותו לפחות בכל שבועיים-שלושה", סיפר תת-אלוף לבנת. לדבריו, "בשנים האחרונות, הגוף שלו בגד בו. כך הוא היה אומר. תחילה אירוע מוחי ואז סרטן הכליות. נדמה היה שהוא ניסה להתנתק מגופו. מוחו היה צלול ממש עד השבועות האחרונים, והיינו מנהלים איתו שיחות פילוסופיות רבות. זה בנאדם שהתייעצנו איתו המון. הוא לא היה צריך להבין בפרטי פרטים את כל הטכנולוגיות החדישות, מספיק שהוא נתן ייעוץ כללי, פילוסופי, מתוך הניסיון שלו".

טליק השאיר אחריו אישה, חגית, בת, בן ושלושה נכדים. למרות גדולתו, בחר טליק במהלך חייו לחיות בצניעות. "הוא חי באורח חיים מאוד צנוע, ובחר שלא לעשות לביתו, כפי שעושים כיום חלק מהמנהיגים", שיבח אלמוג, "הוא טיפל ועזר לכל כך הרבה אנשים, ונהג במסירות ללא גבולות במשפחות השכולות".

"הוא היה מבכירי בניה, בוניה וחולמיה של הארץ, איש עשוי מפלדה", ספד לו השבוע ברק. "פירות עשייתו וחזונו של טליק ימשיכו לתרום לביטחון ישראל לדורי דורות. סיפור חייו של טליק הוא סיפור תקומתה, עצמאותה ושגשוגה של ישראל".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו