"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

נתניהו: "מצפים ממשלת גרמניה לפעול נגד סימון המוצרים"

את היינות של יקב "הכורמים" לא תוכלו למצוא על המדפים בברלין • אלי שור, מנהל היקב: "הקניינים לא רוצים מוצרים מסומנים על המדפים שלהם"

,עודכן
מטה האיחוד האירופאי בבריסל (להמחשה), צילום: Gettyimages

האם החשש של תעשיינים ישראלים רבים ביהודה, שומרון ורמת הגולן מתממש? אחרי שהאיחוד האירופי החליט החודש לסמן מוצרים ישראלים המיוצרים מאחורי הקו הירוק וברמת הגולן, הודיעה רשת קה-דה-ווה הברלינאית, רשת כלבו יוקרתית האהודה על ידי תיירים ישראלים רבים ושיוסדה על ידי יהודי לפני יותר ממאה שנה, להוריד מהמדפים מוצרים מיהודה ושומרון, "עד להבהרת נושא סימון המוצרים", כך לפי דובר הרשת.

מגישה: ליטל שמש // צילום: משה בן שמחון // מאפרת: הגר נחמיאס // ארכיון: רויטרס

העיתון הגרמני "דר שפיגל" פרסם כי הורדת המוצרים הישראלים המיוצרים ביו"ש ורמת הגולן מהמדפים הגרמנים נובעת "מבלבול של הקמעונאים" הגרמנים, שלא יודעים כיצד להתמודד עם ההוראה החדשה המגיעה מבריסל. גרמניה, או כל חברה אחרת באיחוד האירופי שלא תסמן את המוצרים צפויה לקנס.

ראש הממשלה, נתניהו התייחס בהודעת בפתח ישיבת הממשלה היום לידיעה: "הכלבו הזה היה בבעלות יהודית, הנאצים לקחו אותו. באופן אבסורדי, עכשיו הכלבו הזה מסמן מוצרים מיישובי יהודה ושומרון והגולן. זה התחיל בסימון מוצרים, ועכשיו אנחנו מתבשרים שהסירו את המוצרים – חרם לכל דבר. אנחנו מוחים בתקיפות על הצעד הפסול הזה - פסול מבחינה מוסרית, פסול מבחינה עניינית ופסול מבחינה היסטורית. ואנחנו מצפים מממשלת גרמניה, שיצאה נגד סימון המוצרים, לפעול בעניין החמור הזה."

אלי שור, מנהל יקב "הכורמים", יקב משפחתי העובר מדור לדור מאז שנת 1848, אומר: "היה חשש לאיום רציני, איום של חרם כלכלי, אבל האיום הזה התחלף באיום סימון המוצרים". לדבריו של שור, מצאצאי מייסדי היקב הממוקם כיום במעלה אדומים, ההחלטה על סימון מוצרים אינה כלכלית וצרכנית כפי שמנסה האיחוד האירופי לצייר זאת, אלא פוליטית. עובדה שועדת החוץ של האיחוד החליטה על סימון המוצרים ולא ועדה צרכנית או כלכלית".

אזור תעשייה ברקן בשומרון. "סמל לדו קיום" // צילום: יהושע יוסף
אזור תעשייה ברקן בשומרון. "סמל לדו קיום" // צילום: יהושע יוסף

אזור תעשייה ברקן בשומרון. "סמל לדו קיום" // צילום: יהושע יוסף

שור סיפר ב"אולפן "ישראל היום" כי רשתות קמעונאיות הודיעו לו הם אינם כנראה יפסיקו את העסקים עימו ועם תעשיינים העובדים מאחורי הקו הירוק וברמת הגולן: "הקניין הוא שנותן את הטון, והוא לא רוצה סחורה מסומנת על המדפים בחנויות שלו" אומר שור, ומוסיף: "כבר ביטלו הזמנות, עד עכשיו לגרמניה ולאיטליה. הקניינים אמרו לי שהם מחפשים קניינים אחרים, או שנמצא פיתרון 'יצירתי' לאי סימון המוצרים, כלומר להעביר את הכרם ממעלה אדומים, וזה לא בא בחשבון כמובן".

שור מוסיף כי ההחלטה האירופית לסמן (או לחלופין, להחרים לחלוטין את היינות שלו) לא תשפיע עליו יותר מדי: "האירופאים הם ממילא לא צרכנים גדולים של מוצרים שמיוצרים ביו"ש, יש לנו כבר שווקים אחרים, צפון אמריקה, רוסיה". באופן אירוני, חרם או סימון מוצרים המיוצרים ביו"ש וברמת הגולן תפגע גם בפלשתינים רבים: "עובדים באזורי התעשייה ברחבי השומרון המון פלשתינים. אזורי התעשייה האלו הם סמל לדו קיום. להחרים מוצרים מיו"ש זה צביעות וטיפשות בעיני". כמו כן, שור מתכוון להחזיר לאירופאים באותו המטבע: "כבר שוחחתי עם הספקים המעטים מאירופה אתם עבדתי, והודעתי להם שכבר נמצא להם מחליף. את הקרטונים ואת הבקבוקים אנחנו קונים בישראל, שמרים קונים מקנדה, אין אדם שאין לו תחליף. דבר טוב שקרה מכל סימון המוצרים – הקהל הישראלי חזר להעריך את התעשייה והייצור המקומיים".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר