"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
מהו בעל חיים?
תגלית חדשה מאוניברסיטת תל אביב עשויה לשנות את ההגדרה הבסיסית של מהו בעל חיים
צילום: TAU // מיקסוזואה

מהו בעל חיים?

תגלית חדשה מאוניברסיטת תל אביב עשויה לשנות את ההגדרה הבסיסית של מהו בעל חיים

אילן גטניו
, עודכן

תגלית חדשה מאוניברסיטת תל אביב עשויה לשנות את ההגדרה הבסיסית של מהו בעל חיים. בדיקת גנום מתקדמת העלתה כי טפיל מיקרוסקופי שחי בדגים ושויך לממלכת הפרוטיסטים, הוא למעשה בעל חיים שהתפתח ממשפחת המדוזות.

צוות חוקרים מאוניברסיטת תל אביב ומאוניברסיטת קנזס יישם את טכנולוגיית הדור הבא לריצוף גנים על טפיל מיקרוסקופי מוזר בשם מיקסוזואה שחי בדגים. המסקנה המפתיעה: היצור הוא קרוב משפחה של המדוזות, ולכן אין ספק שזהו בעל חיים ממשפחת הצורבניים.

"המיקסוזואה הוא יצור משונה, שהיווה תעלומה עבור המדע עד היום," מסבירה פרופ' דורותה הושון מהמחלקה לזואולוגיה באוניברסיטת תל אביב, שהובילה את המחקר בשיתוף עם חוקרים מאוניברסיטת קנזס, מהרווארד, מהמרכז הלאומי לחקלאות ימית שבאילת ומ-CNRSשבצרפת. "במחקר שלנו ריצפנו את הגנום שלו והראינו שזהו בעל חיים בגרסה ממוזערת שלא היכרנו עד היום, אשר ככל הנראה התפתחה בתהליך אבולוציוני מן המדוזות הגדולות יותר. המימצאים שלנו מהווים בסיס לחשיבה מחדש על עצם השאלה: מהו בעל חיים?"

לדבריה, המיקסוזואה מורכב מתאים בודדים, מתנהג כמו טפיל חד-תאי, ושויך בעבר לממלכת הפרוטיסטים – יצורים שאינם בעלי חיים, צמחים או פטריות. בזכות טכנולוגיית הדור הבא לריצוף גנים התברר שהגנום של המיקסוזואה הוא גרסה מוקטנת ומקוזזת שלDNAשל בעלי חיים ממערכת הצורבניים. הוא קרוב במיוחד למדוזה מסוג פוליפודיום, שהיא טפיל של ביצי קוויאר. יש בגנום שלו רק 20 מיליון זוגות בסיסים, לעומת ממוצע של כ-300 מיליון בגנומים מוכרים ממשפחת הצורבניים. יותר מכך: מרכיבים בסיסיים המצויים ב-DNAשל כל בעלי החיים - בעיקר גנים התפתחותיים, המשתתפים ביצירת מבנה גופו של העובר - חסרים בגנום של המיקסוזואה. ובכל זאת, הממצאים הוכיחו בבירור כי מדובר בבעל חיים, גם אם זעיר ומוזר.

"בעל חיים מוגדר בדרך כלל כיצור רב-תאי ומקרוסקופי, והמיקסוזואה אינו עונה על תנאים אלה," מסכמת פרופ' הושון. ”עם זאת, הוא התפתח מאותו מקור אבולוציוני כמו המדוזות ושאר הצורבניים, ולכן אין ספק שזהו בעל חיים; גרסה משונה ו'מצונזרת' של בעל חיים – ובכל זאת בעל חיים. כעת אנחנו רוצים לחקור כיצד בעצם התפתחה מין 'חיה מוזרה' שכזאת, ולברר אם קיימים עוד יצורים כמותה, שנקטו באסטרטגיה אבולוציונית דומה. בנוסף, אנחנו מקווים שהידע החדש על המיקסוזואה יסייע לפיתוח תרופות כנגד היצורים הללו, שגורמים נזק עצום לתעשיית הדגים."

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...