חלון אל העתיד

ייטב טופז (35), תושב עפולה במקור, היה סטודנט ללימודי מדעי המחשב באוניברסיטת תל אביב, שכמו רבים נאבק בניסיון הלא פשוט לשלב את לימודיו האקדמיים עם פרנסה, כשבפרק זמן מסוים לא ידע אם יצליח. 

"בזמן הלימודים מצבי הכלכלי היה רעוע. עבדתי בכמה עבודות במטרה לקיים את עצמי, תוך כדי שאני לומד בטירוף", הוא מספר, "הגעתי לנקודה שכבר לא ידעתי איך אוכל להשקיע בלימודים ולהמשיך לעבוד - הבנתי ששני הדברים יחד לא יתאפשרו. אפילו מחשב נייד לא היה לי, והייתי מבלה עד שעות הלילה המאוחרות בחוות המחשבים של האוניברסיטה במטרה להשלים פערים".

רגע לפני שאמר נואש, הגיעה נקודת האור, בדמות תוכנית עתידים. "זה היה ממש חבל הצלה", ייטב נזכר, "שמעתי על התוכנית הזו, הגשתי בקשה למלגה והתקבלתי. מאותה נקודה הכל השתנה, כי כל מה שרצו ממני בעתידים זה שאשב ואלמד בראש שקט. אמרו לי: 'תלמד, תשקיע - אנחנו נדאג ליתר', וכך היה".

ואכן כך היה ולא רק לייטב, אלא לאלפים נוספים, בזכות תוכנית עתידים, שהוקמה על ידי צה"ל כבר ב־1999 עקב מחסור בעתודאים. היא הפכה עם השנים לתוכנית של סיפורי הצלחות, שגייסה את הפוטנציאל שהתחבא באוכלוסיות מסוימות, ומינפה למעשה אנשים רבים שמגיעים מהפריפריה החברתית והגיאוגרפית של החברה הישראלית. מהדרום, מהצפון, מהערים החלשות. היא דחפה מעלה אנשים ממגזרים שונים: עולים חדשים, בני מיעוטים, אתיופים וגם חרדים - כולם קיבלו הזדמנות שווה להצליח.

ולא כולם היו צריכים להתגייס לצבא כדי להיות חלק מהתוכנית, שכבר מזמן פרצה את גבולות צה"ל. כך לא נותרו בחוץ תושביה הערבים של המדינה, וכמוזכר גם החרדים עלו על הספינה שמובילה לחוף של קידמה.

פגשנו ארבעה מבוגרי תוכנית עתידים לשיחה, כשלייטב, יזם היי־טק מצליח, הצטרפו מיכל שטרנברג (31), עוזרת אישית למנכ"לית משרד החינוך; אבי כהן, מנכ"ל המשרד לשוויון חברתי; ואנדריי פילצקי (31), שבדומה לייטב, גם הוא יזם היי־טק. הארבעה באים מרקעים שונים וממקומות שונים, אך כאמור נהנים מנקודת החיבור ביניהם, תוכנית עתידים, שכבר מזמן התרחבה מהרמה הצה"לית ומקיימת מסלולים רבים בעולם התעשייה, השירות הציבורי וההיי־טק.

ייטב, בוגר המסלול האחרון, מסביר על החומר האנושי שהתוכנית הזו מקדמת: "אנשי הפריפריה רעבים להצלחה ומלאי מוטיבציה להתקדם, להוכיח ולהצליח", וממשיך בסיפורו האישי, מהרגע שבו עתידים החלה לתמוך בו: "כבר לא הייתי צריך לדאוג לשכר דירה ואיך אגמור את החודש. קיבלתי מעתידים את הלפטופ הראשון שלי ואיתו נגמרו הלילות בחוות המחשבים. יכולתי ללמוד בבית וזה היה שדרוג מטורף עבורי.

"לאחר שסיימתי את הלימודים, עתידים חיברו אותי עם חברת הסטארט־אפ הראשונה שבה עבדתי ומשם הקריירה שלי בהיי־טק נסקה. היום אני אחרי מכירה של סטארט־אפ שהיה בבעלותי, הייתי יועץ חיצוני כמה שנים ועכשיו אני סמנכ"ל פיתוח עסקי בחברה אחרת. הכל התחיל מאותה עזרה שקיבלתי מעתידים כשהייתי סטודנט".

את דבריו של ייטב מחזקים גם האחרים. אנדריי, תושב לוד במקור (היום מתגורר בתל אביב, כמו ייטב), הוא בעל סיפור דומה. כסטודנט להנדסת חשמל, הוא מצא שהשילוב בין לימודים קשים לעבודה שתקיים אותו הוא בלתי אפשרי. "הייתי הסטודנט עם הציונים הכי נמוכים בכיתה", הוא משחזר, "הייתי היחיד בכיתה שלי שעבד במשרה מלאה והבנתי שזה לא יכול להימשך בדרך הזאת, אז חיפשתי מלגות וקרנות שיכולות לעזור, וככה הגעתי לעתידים".

עד כמה השפיע עליך החיבור לעתידים?

"זה היה מעבר לשקט הכלכלי שהתוכנית נתנה לי בזמן הלימודים, כי זה לא נגמר שם. אחרי שסיימתי את התואר, התקבלתי לעבודה הראשונה שלי דרך ראיון שעתידים סידרה לי, כשראש הצוות בעבודה הזו היה אף הוא בוגר של התוכנית. זה מה שעתידים רוצה, שתמצא עבודה והיא מעדיפה שתמצא אותה דרכם. 

"כמו כן, הידיעה שאני נכנס למקום עבודה מקצועי ושיש מאחוריי גב חזק - זה נותן ביטחון עצום. נשארתי בעבודה הזו חמש שנים, כשהיינו שם כמה חבר'ה מעתידים. היתה אווירה אחרת, כי בעיקרון אתה עובד עם אנשים זרים, אבל כאלה שאתה מבין ומכיר את הסיפור שלהם, כי בעצם זה גם הסיפור שלך".

 

חכות ולא דגים

המטרה של עתידים ברורה - צמצום הפערים החברתיים והכלכליים בחברה הישראלית. היא רוצה בדרך זו לייצר חברה חזקה יותר, הפועלת לטובת הפרט והקהילה, וזאת באמצעות טיפוח מצוינות ומתן הזדמנות שווה לכולם להשכלה גבוהה, המגבירה את הסיכוי להשתלב בהצלחה במארג החיים היצרני בארץ.

לשם כך בעתידים פועלים לקידום כבר מגילי חטיבת הביניים והתיכון, כל הדרך ללימודים אקדמיים וטכנולוגיים, וכמובן משם לשוק העבודה. קרוב ל־41 אלף בני נוער וצעירים זכו כבר במלגה, כשמתוכם, על פי נתוני עתידים, נכון להיום משתתפים בתוכנית 18 אלף תלמידים, ב־100 יישובים ובקרוב ל־230 בתי ספר. הדגש הוא השלמת הפערים במקצועות הליבה, טכנולוגיה ומדעים וחשיפה להשכלה גבוהה.

מנכ"ל עתידים, זאב חיות, מסביר את דרך המחשבה של התוכנית באופן הבא: "המטרה היא לתת לאנשים חכות ולא דגים. אם תיתן לאנשים דגים, אתה נותן להם רווחה, ומחר תצטרך לתת להם עוד דגים, וזה לא פתרון. אבל אם אתה נותן להם חכות, הם יתפסו כמה דגים שהם צריכים ויכלכלו את עצמם בכוחות עצמם. הייחודיות של תוכנית עתידים היא בהכרה במצוינות של קבוצות מיעוט ואנשי הפריפריה והאמונה, שאותם יש להוציא ממעגל הרווחה".

לדברי חיות, זאת דרך שבה אין מפסידים, אלא רק מרוויחים: "זה טוב לפרט, כי הוא מתחבר להגשמה מקצועית ולהכנסה טובה, וזה טוב למדינה, כי אנחנו מחברים אנשים טובים לצרכים של המדינה: מהנדסים, צוערים בשירות המדינה ועוד; לכל תחום מקצוע שאותו המדינה חסרה. עתידים יכולה להכשיר אנשים, ובכך להעצים אוכלוסיות מוחלשות ולצמצם פערים".

חיות מדבר על לימודים גבוהים כמובן, אך אף שהדגיש את תחומי הטכנולוגיה וההנדסות למיניהן, המדע והשירות הציבורי, הוא הוסיף כי תוכנית עתידים תפעל "בכל תחום שיכול לתרום לפרט ולמדינה". עוד הסביר: "המטרה היא לנצל את הפוטנציאל הטמון בפריפריה, שסיכוייו לבוא לידי ביטוי קטנים מהפוטנציאל הטמון באוכלוסיות חזקות יותר, החיות במרכז הארץ".

 

בשירות המדינה

ואם, כאמור, אחת המטרות של תוכנית עתידים היא צמצום פערים, יש מי שצימצמה פערים ניכרים, בעיקר גיאוגרפיים, אל עיר גדולה ומרכזית. מדובר במיכל, אשר כאמור עובדת בתפקיד חשוב במשרד החינוך בירושלים (שבה גם למדה), שבמקור גדלה ברמת הגולן. לעתידים היא נחשפה, כמו האחרים, במהלך לימודיה לתואר ראשון בסוציולוגיה ובתקשורת באוניברסיטה העברית. 

"הייתי פעילה חברתית בלימודים, גם באגודת הסטודנטים וגם בגופים אחרים", היא מספרת, "חברים סיפרו לי על עתידים וזה סיקרן אותי. בתור בחורה עם מודעות חברתית גבוהה התחברתי ישר למטרות של הארגון. ואין לי ספק - לא הייתי מגיעה למעמדי היום בשירות הציבורי אלמלא הייתי עוברת במסלול של עתידים".

מה תרמה לך התוכנית?

"אני לא חושבת שהייתי עובדת מדינה מאוד מחויבת כפי שאני היום, אילו לא הייתי פוגשת את תוכנית עתידים. המחשבה המנחה אותי בעבודה היא שבתוך השירות הציבורי אני יכולה לשנות ולהשפיע בדרך הכי נכונה מבחינתי. עתידים, וזה הכי חשוב, נתנה לי את הכלים להיות בן אדם עם מצפון חברתי כדרך חיים, ולא רק כי זה נחשב למגניב או לטרנדי".

במסלול הציבורי של עתידים עבר גם אבי, ואף היה מהראשונים לעשות זאת. בניגוד לאחרים, הוא לא עזב את הפריפריה אלא נולד, גדל ונשאר בבית שמש, מה שלא הפריע לו להגיע כאמור לתפקיד מנכ"ל המשרד לשוויון חברתי. עוד קודם לכן, מאז סיים את המסלול כשלמד כלכלה וראיית חשבון, הספיק לעשות תפקידים ציבוריים בכירים, ובהם: יועץ כלכלי למנכ"ל משרד ראש הממשלה ופקיד במשרד האוצר. "רק נולדתי, וכבר התחלתי לעבוד בשירות המדינה", אבי מתלוצץ.

הוא בעל מודעות גבוהה מאוד לחשיבות ההשקעה בפריפריה, כי כאמור הוא מגיע ממנה ולא עזב אותה. "עתידים גרמה לי לקבל החלטה עקרונית ללכת למגזר הציבורי, מתוך אמונה שזה מה שנכון לעשות", הוא מספר, "רוב הסטודנטים שלמדו איתי לתואר ראשון באוניברסיטה העברית בירושלים, פנו בסיום הלימודים למגזר הפרטי. הם עושים שם המון כסף ומצליחים יפה מאוד, אבל אצלי ההשתייכות לעתידים חיזקה את ההבנה שמקומי במגזר הציבורי".

איך זה בא לידי ביטוי בפועל?

"שנים של ניסיון והכשרה במגזר הציבורי גרמו לי להבין את חשיבות הימצאותם של אנשים ערכיים ומחויבים למטרה במקום של קבלת החלטות ברמה הלאומית. זה העצים אצלי את השליחות הציבורית, את רגש האחריות לחברה בישראל ואת הרצון לקחת בה חלק. עתידים חידדה אצלי את המצפון החברתי. גם היום, כשאני יושב בישיבות ממשלה וצריך להציג למקבלי ההחלטות פרשנות או נתונים, תמיד אחשוב על הפריפריה ועל איך אפשר לשלב את האוכלוסייה בה בהחלטות שמתקבלות, בתקציבים שעומדים לדיון".

תן לנו דוגמה.

"דוגמה טובה היא החלטה שעלתה לפני חמש שנים - לייסד תוכנית להענקת שנת לימודים חינם לחיילים משוחררים ולבוגרי השירות הלאומי. 

נכחתי בדיון בנושא הזה, ופתאום קלטתי שבמהלך כל השיחה הפריפריה כלל לא הוזכרה. דיברו שם על כל מיני דברים, על קריטריונים כגון כמה כל הסיפור הזה יעלה, מאיפה יגיעו התקציבים ולאן הם ילכו, ברמה של אוניברסיטאות, מכללות וגופים דומים.

"מה ששכחו, מה שלא עלה לשולחן הדיונים, היה הדיון הנקודתי על יישום התוכנית הזאת במקומות כגון אילת, מצפה רמון וקצרין, במטרה מוצהרת שהמקומות האלה יחוזקו. בעזרתי ובעזרת אנשים נוספים חיזוק הפריפריה מהבחינה הזאת הפך להיות מטרה מוצהרת בהחלטה, ואצלי זה נובע ישירות ממה שקיבלתי מתוכנית עתידים".

 

לחזור למקורות

מוקדם יותר סיפר אנדריי על הביטחון שקיבל מעצם העובדה שעבד מן הרגע הראשון עם בוגרי תוכנית עתידים השונים, וגם בפגישה המרובעת אפשר היה לחוש את החיבור המצוין בין הנוכחים: ייטב, מיכל, אבי ואנדריי. המקורות והמקצועות השונים שלהם אינם משנים דבר, כולם מדברים על הקליקה שנוצרת בעקבות השתלבות שרק הולכת וגדלה של בוגרי עתידים במשק הישראלי, על ענפיו הרבים.

לדבריהם, הכרת בוגר עתידים במקום עבודתם או במחלקות חופפות משולה לפגישה עם חבר, עם קולגה שאין להם ספק שאפשר לסמוך עליו. ככה זה שהרקע שממנו באו דומה, ואף זהה במקרים מסוימים. "הסממנים של בוגרי עתידים לדורותיהם דומים", מסביר ייטב, "מדובר באנשים שהגיעו מלמטה, שלא הכל בא להם בקלות, ושבאו חדורי מוטיבציה להצליח. כיף גדול לעבוד עם אנשים כאלו. בכל הפרויקטים שלי חיפשתי להביא אלי את האנשים האלו".

ייטב מוסיף כי "נוצרת בינינו, בוגרי עתידים, קליקה, ללא ספק. והסיבה לכך היא שמדובר באנשים שהם סופר איכותיים ושמאוד רוצים להצליח. מעבר לזה, בתור בוגר תוכנית עתידים, חשוב לי להחזיר קצת לקבוצה ולחברה, עבור כל מה שאני קיבלתי בזמנו, כשהייתי זקוק מאוד לעזרה. זו תרומתי לקהילה. 

"עתידים היא משפחה שתומכת בך ומסייעת לך, כאמור גם אחרי שסיימת את הלימודים - העיקר שתצליח. היה לי ברור שאחרי שאסיים את התהליך אהיה פעיל בעתידים, כבוגר. חשוב לי לעזור בגיוס כספים, להיות שגריר של התוכנית; חשוב לי לנסוע ולדבר עם חבר'ה בעפולה ולהגיד להם שמדובר במשהו רציני, שיש עתיד וזה הזמן להשקיע בו. רציתי שיידעו שיש תוכנית שמעוניינת שהם יצליחו, וגם מעוניינת להשקיע בהם את כל מה שצריך".

אבי מזדהה עם הדברים: "עתידים היא לחלוטין משפחה. כולנו מגיעים ממקומות שונים, אבל המקור הוא אותו מקור מבחינתי. המשמעות של עתידים היא שנפתח חלון שלא היה נפתח בדרך אחרת מזו, וזה לא נגמר שם. ההתקשרות היא ארוכת טווח. כל הזמן מחזקים בך את התחושה שאתה שגריר, ואתה בעצמך רוצה להגיד תודה על מה שקיבלת ולנסות לגלגל את זה הלאה. זו רשת מטורפת של תמיכה ועזרה, של מתן הזדמנויות לאנשים, שככל הנראה לא היו מקבלים אותן בדרך אחרת".

"אפרופו שגרירים", מסכמת מיכל את הפגישה, "המטרה העילאית של עתידים, לדעתי, היא שבסופו של דבר אותם אנשים שנעים במסלולים השונים של התוכנית הזאת יחזרו לפריפריה, למקומות 

שמהם הגיעו, וישמשו שם שגרירים של הצלחת התוכנית. 

"כשגרירים, הם יטמיעו את החוזק שלהם במקומות המוחלשים שזקוקים לחיזוק. המטרה היא שבוגרי התוכנית לא יישארו במרכז, אלא יחזרו למקורות החברתיים והגיאוגרפיים שלהם, ושם יפעלו להגשים את המטרות שלשמן עובדים בעתידים כל כך קשה".

וכפי שהסביר מנכ"ל עתידים - מטרת התוכנית היא לעזור לפריפריה.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו