הפיגוע הנורא בצרפת הוא אירוע משנה מציאות עבור האירופאים, שבוודאי שואלים את עצמם עכשיו לא מעט שאלות בקשר להתנהלות היומיומית ביבשת מעתה והלאה. צרפת מלאה בכמה מיליוני מוסלמים, חלקם טיפוסים עצבניים שגרים בשכונות שאף שוטר לא מעז לעבור בהן, אלא אם כן הוא נוסע בנגמ"ש ומלווה בצבי יחזקאלי.
גם בירות אחרות באירופה כבר נכנסו לכוננות, כי ברור לכולם שזה רק עניין של זמן עד שהחבר'ה של דאעש יפתחו סניפים במדינות נוספות, אולי במרכזי קניות, אולי בתחנות רכבת, או שפשוט יחזרו על הטריק המזעזע של ביקור במופע רוק בלי לחכות להדרן.
לאורך השבוע צפיתי בטלוויזיה בשליחי הערוצים השונים, שעם כל הכבוד למאבק בטרור האיסלאמי, נאבקו בעיקר בשעות השידור הארוכות, חזרו על עצמם שוב ושוב והשתמשו בניסיון הרב שלהם מפיגועים בארץ במשיכת זמן תוך פטפוט על כלום. באולפנים הספיקו להתארח כל צרפתולוג בדימוס (כולל יואב טוקר בקאמבק מרגש) וכל מי שאי פעם היה בחופשה בצרפת, התגורר בכרמל הצרפתי או גידל זקן צרפתי.
הרבה אנשים נזהרים לא לקשר בין האיסלאם לטרור, אבל כמו בעוד כמה מקרים של מלחמות דת, גם בסיבוב הנוכחי אפשר להבחין שבקרב המוסלמים יש כמה זרמים שסבלנות אינה התכונה הדומיננטית אצלם. הם לא מהססים להרוג בסיטונות גם את בני דתם, כי "הם לא רואים את האיסלאם עין בעין כמונו, אז אולי עדיף לעקור להם את אחת העיניים".
לשמחתי, הפעם אנחנו לא באמת במרכז העניינים, ועם כל הכבוד שאני רוחש לעצמנו, האירוע הנוכחי לא התרחש כי אנחנו יהודים, ישראלים, כובשים או לא מפרגנים למבטא המושלם של חנין זועבי. מבחינת דאעש, אנחנו והצרפתים עומדים על אותה מדרגה בירידה לגיהינום, ואם תשאלו אותי - מבחינות מסוימות, כמו קולינריה, תרבות ויעדים לחופשה, ההשוואה הזו היא מחמאה לא קטנה.
אני, שהמילה שאני הכי מחבב בצרפתית (אחרי קממבר ומייק ברנט) היא מיזנתרופ (על פי ויקיפדיה, מיזנתרופיה היא חוסר אהדה, חוסר אמון או שנאה כלפי המין האנושי), חשבתי מייד איך זה ישפיע על הרגלי הנדידה וצפיפות האוכלוסין שלנו.
צוותי תקשורת בפאריס השבוע. הפעם אנחנו לא באמת במרכז העניינים // צילום: רויטרס
הרבה יהודים צרפתים נשאלו השבוע בתוכניות רדיו וטלוויזיה אם זה הזמן לעלות לישראל. הצרפתים כבר רכשו פה את רוב הדירות לאורך החוף בנתניה, אשדוד ותל אביב, ומי שיגיעו בגל הבא כבר יצטרכו להתרחב לעיר אחרת, נגיד חיפה או נהריה, שכוללות את השילוב האהוב עליהם - חוף ים ושיזוף מוגזם. כתופעת לוואי, לא רק השיזוף, גם מחירי הנדל"ן באותן ערים יהפכו כנראה למופרזים. ואולי זו בכלל מזימה של דאעש לצופף את כל היהודים כאן ואז להוריד עלינו את הבומבה?
או שאנחנו בפתחה של תקופת החלפת אוכלוסיות כוללת. המוסלמים זזים לאירופה, כי המצב בסוריה לא משהו, הצרפתים באים לפה, כי המוסלמים משתוללים באירופה, והישראלים עוזבים לברלין, כי הצרפתים העלו כאן את מחירי הנדל"ן.
בכל מקרה, מהיום, בכל תכנון של חופשה באירופה, צריך לקחת בחשבון לא רק את מחיר הכרטיס ומיקום המלון, אלא גם את הסיכוי למפגש מקרי עם נציגי דאעש. הבעיה היא שאם יש דיל טוב בחוליו, זה יכול לקסום גם להם. אז מה עושים? פעם לישראלי היה חשוב שלא יהיו סביבו בזמן החופשה ישראלים, עכשיו גם אירופאים בסביבה עלולים להוות סכנה.
כרגיל, עסקנו השבוע בעיקר בעצמנו, כמו אלה שבאים להספיד נפטר ומנצלים את ההזדמנות כדי לספר על עצמם. היו מי שהעלו כיתוב שאומר "ניו יורק 11/9, פאריס 13/11, ישראל 24/7". עם כל הכבוד לעניינים של גאווה לאומית, זה נראה בעיקר כמו הדרך המושלמת להרחיק מכאן תיירים פוטנציאליים.
היו כאלה שחשבו שזה זמן נהדר להטיף לצרפתים מוסר על היחס שלהם לטרור שלנו, לייעץ להם תוך נסיעה במונית בשינקין איך להילחם במחבלים, ולהפציר ביפי הנפש והקרואסון שילמדו מאיתנו איך מחסלים את הטרור (לא כולל דקירות ויידויי אבנים).
אחד הרעיונות היצירתיים שעלו היה לשלוח לצרפתים הצבועים דגלים שיוצרו בהתחלויות המסומנות, והיה גם מי שהציע לשלוח להם מוצרים נוספים מהשטחים. אם מתעקשים להתריס, אולי עדיף לוותר על הגבינות ולהסתפק בלשלוח לצרפתים כמה חבילות של עובש, שהם כל כך אוהבים. יש לנו מזה בשפע על גבי תהליך השלום.
אחרים, כדי להביע הזדהות עם הצרפתים, החליפו את תמונת הפרופיל בפייסבוק לצבעי הדגל הצרפתי וכתבו כל מיני מילים כמו ליברטה, אגליטה, פרטרניטה, מטאטא ובאגטה, שזה כנראה סוג של באגט שנטבל בכוס תה. לא הבנתי איך בדיוק זה משפר לאיזה צרפתי את מצב הרוח, שגם ככה בוודאי נשאר השבוע מבואסטה.
בתקווה לימים יפים יותר.
yairn@israelhayom.co.il+ לכל הטורים של יאיר ניצני, היכנסו לכתובת: www.yairnitzani.com
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו