בחורף שעבר ביקר בישראל היינן אנדרה דל־צ'ין מיקב מאסי שבמחוז ונטו. אחרי ששתינו קצת התוודיתי בפניו על הקושי שלי להתחבר ליינות איטלקיים. "תבוא לבקר", הוא אמר, "אחרי שנסתובב יחד כמה ימים יהיה לך קל יותר". הוא צדק. אין כמו לטעום יינות על אדמת מולדתם כדי להבין אותם ולהתאהב בהם, אבל את הביקור לא הצלחתי להוציא לפועל.
השנה החליטו אנשי היקב להביא את צפון איטליה לישראל. או לפחות את הטעמים של צפון איטליה. לצורך העניין גויסו שתי בשלניות: ג'ורג'יה קנצ'יאן ואמה מריה רוזה גוגלימיני, שהתפנו מניהול המסעדה המשפחתית שלהן בוונטו כדי להגיע לתל אביב ולהכין מנות מסורתיות שישתלבו עם היינות של מאסי. היקב, שבלעדיו כל זה לא היה קורה, הוקם בחבל ונטו במאה ה־18 ונמצא שבעה דורות בבעלות משפחת בוסקיאני. בכרמים שלו גדלים בעיקר ענבי קורבינה, רונדינלה ומולינרה - זנים אדומים אופייניים לאזור, והוא ידוע בזכות השמירה שלו על השיטות המסורתיות לגידול גפנים ולעשיית יין.
השיטה המפורסמת ביותר שבה מתמחה היקב היא אפיסמנטו, טכניקה שנועדה במקור להתמודדות עם פרי שלא הבשיל דיו ולא צבר די סוכרים וחומרי טעם. הענבים נבצרים מאוחר מאוד, כשהם כמעט צימוקים, לאחר הבציר הם מונחים לייבוש למשך כמה חודשים על גבי מדפים מאווררים ורק אז עושים מהם יין.
הטכניקה הזו אופיינית בעיקר ליינות אמרונה, אבל במאסי הרחיבו את השימוש בה גם ליינות אחרים. אפילו חלק מהרוזה של מאסי, שאיתו התחלנו את הערב, נעשה בשיטה הזו, שתרמה לא מעט לייחודיות שלו. זהו יין בצבע בורדו עמוק, בעל ריחות של פירות אדומים בשלים, מרקם רך, חמיצות טובה מאוד וסיומת ארוכה ונעימה. אחרי שסיימנו אותו, התיישבנו סביב השולחן הארוך כדי לשתות עוד כמה יינות של מאסי בסביבתם הקולינרית הטבעית.
מאסי, ולפוליצ'לה בונקוסטה 2012
ליין, שהתיישן ברובו במכלי עץ גדולים, יש ריחות רעננים של פירות אדומים, פרחים ומעט וניל. המרקם שלו רך, המבנה מוצק והחמיצות נושכת. האופי הקליל והמאופק שלו יאפשר לו להשתלב בקלות בכל ארוחה כמעט, אולם השילוב שלו עם קערת מרק שעועית וקרוטוני רוזמרין היה קרוב למושלם. המחיר: כ־110 שקלים
מאסי, קמפופיורין 2011
ליין, שהוצג לראשונה על ידי היקב בשנת 1964, יש צבע כהה מאוד וריחות של פרי בשל ותבלינים. המבנה שלו עשיר מאוד, אפילו קצת כבד, ואפילו החמיצות הגבוהה שלו לא הצליחה לגרום לו להתרומם. את המנה ששודכה לו, טאליאטלה בעבודת יד עם רוטב ברווז בסגנון ונציאני, העדפתי ללוות עם הוולפוליצ'לה מהמנה הקודמת. המחיר: כ־110 שקלים
מאסי, אמרונה קוסטסרה 2010
מי שאוהב את היינות שלו סמיכים וכבדים, יאהב מאוד את היין הזה. יש לו ריחות של פירות יבשים, דובדבנים בשלים, קפה ושוקולד, המבנה שלו מוצק ועשיר מאוד והסיומת ארוכה ומתוקה. זהו יין קיצוני שירגיש נוח ליד מנות קיצוניות דוגמת גבינות מיושנות או בשר צלוי. לטעמי הוא היה גדול בכמה מספרים על תבשיל הבקר ברוטב אמרונה, עם תפוחי אדמה וירקות מוקפצים. שמחתי שהיה שם עוד בקבוק של ולפוליצ'לה לגיבוי. המחיר: כ־380 שקלים
מאסי, ריצ'וטו קסאל דה רונצ'י 2010
כאילו שלא היה לנו מספיק מתוק הגיע יין הקינוח האדום, אולם עד מהרה הוא התגלה כאחת ההפתעות הטעימות של הערב. מדובר ביין בעל ריחות של פירות אדומים משומרים ומעט עץ, המבנה שלו קליל יחסית לז'אנר והטעמים מאוזנים להפליא. זהו יין טעים ומהנה שהשתלב נפלא עם הטירמיסו הקלאסי שהוגש לצידו וגרם אפילו לי, שלא ממש משתגע על קינוחים, לסיים את הצנצנת. המחיר: כ־350 שקלים ל־500 מ"ל
yairgath@gmail.comטעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו