הישרדות ג'וניור

"זה ממש לא פייר. אני משקיעה בך, עושה דברים... את רואה איך את. אין בעיה. תזכרי", מאיימת יאנה על לינוי, בתה בת ה־7, עוד לפני הפתיח. הסצנה הראשונה בספא, הכוללת טיפוח תלמידת כיתה ב' בעלת חיוך שכולו שיני חלב, נועדה לגרום לזעזוע ולצקצוק הרגיל. אוי איזו אמא, אוי איזה טירוף, אוי איזה הורים טובים אנחנו על שאיננו דוחפים את פרי בטננו הרך לפדיקור־מניקור־קריירה בערוץ 24. מהותה של "פושר'ז", שהגיעה לעונה שנייה, היא שיפור ההרגשה של הצופים. אלו המביטים ביאנה - אמא נמרה גירסת אשדוד הבוחנת את בתה במבט לא מרוצה, בעוד הקטנה מדקלמת במונוטוניות את הלהיט "אני בובת ברבי, בעולם של ברביות, החיים מפלסטיק הם נפלאים" - וחשים נפלא. ברביות? פלסטיק? איך זה קשור אלינו?

"אני? אני הכל. אני המוזה שלה", אומרת המנהלת, הסוכנת, המפיקה והאם יאנה, וכמוה סבורים גם ההורים האחרים, גיבורי הדוקו־ריאליטי הנאחזים בילדיהם כמו היו בר רפאלי. מיתוס רפאלי עומד לנגד עיניהם אחוזות האובססיה של ההורים, הדוחפים את ילדיהם לאודישן, לצילומים, לבמה, למגרש - חושפים אותם לחיים של תחרות ושל מתח אינסופי. "ונשחק? ונשחק? ונשחק...?" שאלה לינוי, שנקרעה ממתקנים בגן השעשועים, כמו תקליט שבור, מבקשת קצת ילדות באמצע המירוץ אחר הקריירה. אם הלב שלכם לא התנפץ לרסיסים, תקבעו תור דחוף לקרדיולוג מומחה.

במקרה של יאנה, המוצגת בתדירות גבוהה מלמטה למעלה, ברור מי הטאלנט במשפחה. הבחירה האמנותית להתמקד ברגליה הארוכות ובלבושה הפרובוקטיבי של האם מלמדת מי בולטת יותר מבין השתיים במשפחה. רמז: זו לא מי שנמנית עם צמד "פרחי אשדוד". יאנה, בעלת דמיון חיצוני לניקול ראידמן ומצוידת ברמת שאיפות זהה, מתנערת מהמכשולים שבדרך ומציגה בפני בתה חזון ברור על מקום ראשון (לא משנה במה). כמו רוב ההורים בסידרה לדורותיה, יאנה משתמשת בגוף ראשון רבים - "להתלבש כבר התלבשנו" - כדי להדגים את מהות הקשר בינה לבין הצאצאית. כמוה גם סיגל הדיילת, אמא של ג'וי שמדברת על "קפיצת מדרגה בשבילנו". בדרך לפאריס מתברר ש"השמיים הם לא הגבול", לפחות לא בכל הקשור לשאיפות של סיגל. שני מפחי נפש אחר כך מתגלה הקשר המשפחתי בין סיגל חזן לדוגמנות, בדמות אבי חזן, אח של ודוגמן עבר, ומתחוורת חשיבותו של אדם שמבין ומתמצא בעולם הביוטי, הגלאם והפייק.

"פושר'ז" מצוידת במלהקים ובתסריט, אך נדמה שאת רוב העבודה עושים הגיבורים עצמם. לא היה אפשר להמציא אותם, גם ככה קשה להאמין שהם קיימים. אחת הדמויות הבולטות העונה היא אמיר קירל, אבא של נועה קירל, טאלנטית בשלה במונחי הסידרה (קשישה בת 13), המבקשת לפרוץ לעולם המוסיקה הישראלי. עם להיט בטוח ביד, "איך הם מסתכלים עלי / אלו שצחקו היום עפים עלי / והיום תראה איך כל הפנסים עלי / אז בוא תשים לי את הטי נה נה נה ני נה נאי" (גילוי נאות: עלי ועלי זה מתחרז!), קירל בטוחה שהיא בדרך לפיסגה, ואם בדרך צריך לעבור בלבוש מינימלי במועדונים מעופשים ובכתבת החדשות "למה ההורים שלה עושים לה את זה" - תהא זו הדרך. אביה ניצב לידה כצוק איתן חמוש במוטו "לקהל זה צריך לבוא טוב לעין", משוכנע שהוא זה שיצחק אחרון. בניגוד לאחרות, נדמה כי לקירל ג'וניור לפחות יש אמביציה כלשהי משלה. ימים, קליפים ופסיכיאטרים יגידו.