מתקפת הטרור שהכתה בפאריס ביום שישי האחרון, גררה אינספור תגובות, מחוות ומחאות בקרב עולם המוזיקה - כיוון שלב ההתקפה כוונה אל הופעת רוק. אלא שגם סופרים רבים, ובמיוחד אלו המתבטאים פוליטית חדשות לבקרים, לא שתקו אל מול הזוועה. עשרות ציוצים, שיתופים והתבטאויות של סופרים בכירים מרחבי העולם הציפו את הרשת במהלך הימים האחרונים – ורובם עסקו בניסיון של האסלאם הרדיקלי לפגוע ברוח החופשית של התרבות והאמנות.
"אבל גדול על הנופלים, כעס על הקיצוניים שיצרו מוטציה נתעבת בליבו של האסלאם", צייץ סלמן רושדי בחשבון הטוויטר שלו בבוקר שאחרי הטבח בפאריס. הסופר הבריטי ממוצא הודי, שכבר 26 שנה נרדף על ידי מוסלמים קיצוניים על פרסום ספרו "פסוקי השטן", הוסיף מאוחר יותר: "הרוצחים היו מוסלמים; הסטליניסטים היו מרקסיסטים. הקומוניזם הכפישו את המרקסיזם. מטורפי האסלאם הכפישו את האסלאם"., וכי "האסלאם הסלאפי, בעבר כת קנאית שולית, משתלט על הזרם המרכזי במימון של סעודים".רושדי, מוסלמי בדתו, נחשב לאחד המבקרים החריפים של ההקצנה האסלאמית. הוא נאם לפני כחודש בפתיחת יריד הספרים הבינלאומי בפרנקפורט והזהיר מפני הסכנה בהפיכת אידיאולוגיה לדת.
הסופר האמריקני סטיבן קינג, צייץ מיד לאחר הידיעות הראשונות המתקפה: "הרגע שמעתי מה קורה בפאריס. רשימות רבי-מכר הם קשקוש לעומת דברים כאלה. שאלוהים יגן על אותם אלה שנמצאים בסכנה על ידי המטורפים החמושים". מרגרט אטווד הקנדית, אושיית טוויטר ספרותית, מיהרה לבקש ממאות אלפי עוקביה "להדליק נר עבור הקורבנות".
הסופר הבריטי איאן מקיואן פירסם בדף הפייסבוק שלו מאמר קצר, ובו כתב: "פולחן המוות בחר את יעדיו בבירה החילונית של העולם. כל מה שהטרוריסטים תיעבו עמד בפשטות לנגד עיניהם בערב יום שישי שמח: גברים ונשים יחדיו באירוע מהנה, מחשבה חופשית, צחוק, סובלנות, מוזיקה – רוק פרוע וסאטירי....השריון המגן של הכת הניהיליסטית החמושה היה חגורת נפץ, והמחבוא האולטימטיבי היה ב'חיים שאחרי' – מקום שהמשטרה אינה יכולה להגיע אליו". מקיואן סיים את מאמרו בהתפכחות: "הנסיבות השתנו, ופאריס תהיה מקום קצת פחות מקסים. המתח ההכרחי בין ביטחון לחירות יישאר בגדר אתגר. הקליעים של פולחן המוות ופצצותיו יכו שוב במקום זה או אחר. אזרחי לונדון, ניו יורק וברלין שמים לב למתרחש בעצבנות יתרה. בינואר כולנו היינו שרלי הבדו. עכשיו כולנו פריסיאים ולפחות בזמן החשוך הזה, מדובר במקור לגאווה".
ג'ויס קרול אוטס, אחת הסופרות האמריקניות החשובות ביותר שחיות כיום, צייצה בטוויטר ב-14 בנובמבר: "טרור הוא שדה קרב שהטריטוריה שלו היא שומקום, הוא מתרחש בכל מקום". הסופר הברזילאי פאולו קואלו, מחבר "האלכימאי", פירסם תמונה של דגל צרפת עם הכיתוב "ויוה לה פראנס", והוסיף ציטוט משל המדינאי הרומי פבליוס: "גם כאשר פצע מחלים – הצלקת נשארת". והסופר הסקוטי אירווין וולש ("טריינסופטינג"), סיכם את התחושה הכללית כשכתב אתמול: "אחרי כל החרא של סוף השבוע צופה בגרסה הקולנועית של '1984'. אף פעם זה לא הרגיש לי כל כך מתאים כמו עכשיו".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
