תשובה הולמת למכפישי בג"ץ

כבר 48 שנים נמשך לסירוגין הוויכוח אם הריסת בתי המחבלים מסייעת למלחמה בטרור. גורמי הביטחון משוכנעים שההרס יעיל, וכך גם הודיעו לשופטי בג"ץ בחומר סודי אשר נמסר לעיונם בלבד. מנגד, נשמעת הטענה כי הרס הבתים הוא בבחינת ענישה קולקטיבית אסורה, ולחלופין התועלת מעטה, ועוד גוון - שאולי היא ממשית, אבל נזקה רב מערכה. ויכוח זה יימשך כל עוד יש מימד אלים לסכסוך הישראלי־פלשתיני.

חרף המחלוקת, יש הסכמה כללית כי עונש ההריסה כה קשה ובעייתי, שיש לעשות בו שימוש במשורה בלבד. בפועל, הוא נועד לא רק להעניש את משפחת המחבל אלא להרתיע גם את מי שמתכוון לפגוע בישראל בעתיד - ממש כפי שכוח של מסתערבים טורח לחדור לבית חולים בחברון לא רק כדי לחלוץ ממנו מחבל פצוע אלא גם כדי לאותת כי איש מהטרוריסטים לא יינקה.

בעוד ישראל מתחבטת בין התועלת שבהרס בתי המחבלים לבין המחיר התדמיתי שבצעד זה, מבין כל בר דעת כי ענישה כזאת אינה יכולה להסתפק בהחלטה של גורמי הביטחון. לא סביר שממשלה תוכל להחליט על צעד כזה ולבצעו בלי שיימצא חיץ בין שני חלקי הפעילות. נוכחותו של הבג"ץ בהכרעה חיונית, מה גם שכל אדם - רוצח כמחבל - זכאי ליומו בבית המשפט.

רק שני גורמים אינם מעוניינים בהליך זה. השמאל הקיצוני, שמעדיף להציג את ישראל כמדינה פורעת חוק, שבה הממשלה הורסת בתי אזרחים בלי לתת דו"ח לאיש, והימין הקיצוני שפתיל סבלנותו קצר והדין והצדק אינם נר לרגליו. כך הגיע ח"כ מוטי יוגב לאמירה מפלצתית, שהשופט עוזי פוגלמן, אשר הוציא צו מניעה זמני עד לעריכת דיון נאות, חצה את הקווים והצטרף לאויב. זו אמירה שאינה רק כזב אלא גם נושאת בחובה נזק רב.

אתמול קיבלו מכפישי בג"ץ תשובה הולמת. הנשיאה מרים נאור ועמיתיה חנן מלצר ונעם סולברג אישרו ביד זהירה חמש בקשות להרס בתי מחבלים ודחו אחת שסיכוייה להיות יעילה היו נמוכים.

עתה עבר הכדור לממשלה. היא טוענת כי יעילות הצעד מותנית בביצועו סמוך ככל האפשר לפעולת הטרור. בג"ץ אישר אתמול, ומרגע זה הממשלה היא שנושאת באחריות לעיתוי שבו ייהרסו הבתים. בעבר התמהמהה חודשים ארוכים, והפעם הצהרתה בבג"ץ עומדת במבחן הביצוע.