בליכוד זועמים: "התייחסות הנשיא לחוק הצינון - פסולה"

זעם בליכוד על דבריו של נשיא המדינה ראובן ריבלין כי יש לקצר את תקופת הצינון לבכירי מערכת הביטחון. גורמים במפלגה אמרו כי "ריבלין פועל לגייס אלטרנטיבה לראש הממשלה מתוך בית הנשיא". לדבריהם, "הופתענו לראות את התייחסות הנשיא לחוק הצינון, אך אם כבר לתקן אז אפשר גם לתקן את שם החוק ל'חוק בני גנץ'".

רוצים לקבל עוד עדכונים? הצטרפו לישראל היום בפייסבוק

ריבלין התייחס אתמול לחוק הצינון במהלך אירוע בבית הנשיא, שבו קיבל את מדד הדמוקרטיה הישראלית. הנשיא אמר: "כאשר אנחנו רואים למשל, וזו רק דוגמה, שהמערכת הצה"לית בהתייחסות הציבור כלפיה היא בפסגות שראויות לציון, אנחנו מבינים את הדרישה האולטימטיבית, שבאה לידי חקיקה בחוק הצינון, לבוא ולמנוע מאותם אנשים שהם מאוד פופולריים (להיכנס מייד למערכת הפוליטית)". הנשיא הוסיף כי יש לבחון אם שלוש שנים הן לא דבר שיכול להרחיק את אותם אנשים, ואם לא נכון לאפשר למערכת להכיל בתוכה את ההתמודדות שלהם כמועמדים.

גורמים בליכוד אמרו כי "לא נכון לשנות מדיניות וחוקים רק מכיוון שהם לא נוחים אישית לפרסונה כזו או אחרת. כל הנימוקים למשך תקופת הצינון נידונו בהליך החקיקה, ומאז ועד היום לא חל שינוי משמעותי בנסיבות שמצדיק התערבות בחוק".

זו לא הפעם הראשונה שריבלין אומר כי הוא בעד קיצור תקופת הצינון, אף שהוא עצמו הצביע כחבר כנסת בעד החוק הקובע צינון של שלוש שנים לבכירי מערכת הביטחון לפני שיוכלו לעבור לפוליטיקה.

בבית הנשיא הביעו "תמיהה על הטענות עלומות השם, שלא הגיעו בשום צורה אל בית הנשיא. כאמור, הנשיא החמיא לנתוני התמיכה בצה"ל וכשנשאל באשר לחוק הצינון הזמין את המכון לדמוקרטיה לבחון את הדברים לאור נתונים אלה".

"שבר בין האזרחים"

ריבלין אמר את הדברים בעת שקיבל את מדד הדמוקרטיה לשנת 2015 של המכון הישראלי לדמוקרטיה. לפי המדד, הציבור הישראלי מדווח כי מצבו האישי חיובי (טוב מאוד או טוב - 75%). 4.8% העריכו אותו כרע מאוד או רע. המדד עסק, בין השאר, ביכולת ההשפעה של האזרחים על החלטות הממשלה, באמון במוסדות השלטון, באופי המדינה, בסובלנות ובקבלת האחר, בחופש הביטוי, בשוויון אזרחי וביחסי יהודים־ערבים.

"תוצאות המדד המצביעות על המשך ירידת אמון הציבור במוסדות השלטון, משקפות מגמות מדאיגות של התגברות הניכור כלפי הממסד בקרב רבים בציבור", הדגיש נשיא המכון הישראלי לדמוקרטיה יוחנן פלסנר, "כמו כן, התוצאות ממחישות את עומק השבר ביחסים שבין אזרחי ישראל היהודים והערבים".

לפי המדד, רק 19% הביעו הרבה מאוד או די הרבה אמון במפלגות; 35% בכנסת; 36% בממשלה ו־42% במשטרה. צה"ל שומר על מעמדו כגוף הפופולרי ביותר בציבור הישראלי וזוכה לאמון בקרב 84.5% מהאזרחים (93% בקרב היהודים).

במדד הסובלנות וקבלת האחר: 43.5% לא היו מסכימים לקבל שכנים שהם עובדים זרים, 30% לא היו מוכנים לקבל כשכנים חולי נפש בשיקום, 24% לא היו רוצים לגור בשכנות לחרדים ו־22% לא היו רוצים לגור בשכנות לזוג חד־מיני.

יחסי יהודים־ערבים: 36% מהיהודים לא היו רוצים לגור בשכנות לערבים - אך רק 11% מהערבים לא היו רוצים לגור בשכנות למשפחה יהודית.

בהכנת הידיעה השתתפומתי טוכפלד, יורי ילוןועדנה אדטו