56% מיהודים: הערבים אינם נאמנים למדינה

מדד הדמוקרטיה לשנת 2015 של המכון הישראלי לדמוקרטיה הוגש הבוקר לנשיא המדינה ראובן (רובי) ריבלין. המדד, שנערך זו השנה ה-13 על ידי מרכז גוטמן לחקר דעת קהל ומדיניות בראשות פרופ' תמר הרמן, עסק השנה בנושאים שונים ובכללם יכולת ההשפעה של האזרחים על החלטות הממשלה, האמון במוסדות המדינה השונים, אופי המדינה, סובלנות וקבלת האחר, חופש הביטוי ושוויון אזרחי, ויחסי יהודים-ערבים.

עם קבלת המדד אמר הנשיא ריבלין כי "חוסנה של החברה בישראל וקיומה של הדמוקרטיה הישראלית אינם חוק טבע. אל לנו לחשוב כי לעולם חוסן, עלינו להמשיך ולעמול על קיומה של דמוקרטיה אמתית בישראל. גם בימים הקשים האלו, אסור לנו לשכוח שהמלחמה על הבית עוברת גם דרך המאבק על היכולת של כולנו לחיות יחד, להמשיך ולהתווכח, להמשיך ולהגן על קשת האמונות והדעות".

רוב גדול בציבור הישראלי, 75% ממנו, מגדיר את מצבו האישי "טוב" או "טוב מאוד". רק כחמישית (19.8%) הגדירו את מצבם האישי "ככה־ככה", ו-4.8% העריכו אותו כרע מאוד או רע. כך עולה מנתוני מדד הדמוקרטיה לשנת 2015 של המכון הישראלי לדמוקרטיה שהוגש הבוקר לנשיא המדינה ראובן (רובי) ריבלין.

צפו: לוחמי מג"ב עונים לחמאס

בסוגיית אמון הציבור במוסדות השלטון,העמדה הרווחת כלפי תפקוד השלטון ביקורתית מאוד:רק 19% הביעו "הרבה מאוד" או "די הרבה" אמון במפלגות השונות. 36% הביעו אמון בממשלה, 35% בכנסת ו-42% הביעו אמון במשטרה, המשלימה 4 שנים רצופות של ירידה באמון הציבור.

בנוסף, רוב הישראלים סבורים שהשחיתות השלטונית בישראל שכיחה ושחברי הכנסת לא עובדים קשה ולא מבצעים את תפקידם באופן מיטבי (כלל המדגם: 54%). רבים מאוד מהאזרחים מרגישים שאינם מסוגלים להשפיע באמת על מדיניות הממשלה (כלל המדגם: 78%), וישנה מידה רבה של אי-אמון במוסדות הפוליטיים המרכזיים.

מליאת הכנסת. 35% הביעו אמון (צילום: דודי ועקנין)

שכנים שכנים

בסעיף יחסי יהודים-ערבים, 36% מהיהודים לא היו רוצים לגור בשכנות לערבים, אך רק 11% מהערבים לא היו רוצים לגור בשכנות למשפחה יהודית. בתשובה לשאלה האם ישנה עדיפות לזהותו של הרופא בקבלת טיפול (ערבי או יהודי), ענו 78% מהיהודים כי אין להם העדפה לזהות הרופא וכך השיבו גם 91% מהערבים.

רוב הציבור היהודי (71%) מתנגד להענקת זכויות יתר ליהודים במדינה, ומעט יותר ממחצית מתנגד להדרת מי שאינו ציוני מתפקידים ממלכתיים. בה בעת, רוב היהודים (61%) תומכים בדרישה להצהרת נאמנות למדינה ולסמליה כתנאי לַזכוּת לבחור ולהיבחר לכנסת.

בנושא סובלנות וקבלת האחר, הנתונים מדאיגים. 43.5% לא היו מסכימים לקבל שכנים שהם עובדים זרים, 30% לא היו מוכנים לקבל כשכנים חולי נפש בשיקום, 24% לא היו רוצים לגור בשכנות לחרדים ו-22% לא היו רוצים לגור בשכנות לזוג חד מיני.

זוג חד-מיני. 22% לא היו רוצים אותם כשכנים (צילום: GettyImages)

אל תקרא לי עם

על השאלה "מדינה יהודית או דמוקרטית?" מתקיים בקרב היהודים כמעט שוויון בין מי שחשוב להם יותר הרכיב היהודי (37%) למי שחשוב להם הרכיב הדמוקרטי (35%). לרבע מן היהודים (27%) חשובים שני הרכיבים באותה מידה.

בנוסף, תפיסתם של מרבית הנשאלים היהודים (56%) היא שיש סתירה בין השתייכות הערבים אזרחי ישראל לעם הפלשתיני, לבין נאמנותם האזרחית למדינת ישראל. בקרב הערבים, רוב גדול (76%) אינם רואים בכך סתירה.

הפקפוק של רוב הציבור היהודי בנאמנות הערבים הישראלים למדינה נשען על חשש של רבים מכך שהערבים לא השלימו עם קיומה של המדינה והם מעוניינים לחסלה (42%), ושהם מהווים איום ביטחוני (39%).

בשאלת קיפוח המזרחים והערבים, 42% מהמזרחים חושבים שקיים במדינה קיפוח של מזרחים בהשוואה לאשכנזים, זאת לעומת 16% בלבד מהאשכנזים. 87% מהערבים חושבים שיש בישראל קיפוח של ערבים בהשוואה ליהודים, לעומת 54% מהיהודים.

הפגנה של ערביי ישראל. סתירה בנאמנות (צילום: מישל דוט קום)

אנחנו נשארים בארץ

צה"ל שומר על מעמדו כגוף הפופולרי ביותר בציבור הישראלי, וזוכה לאמון בקרב 84.5% מהאזרחים (93% בקרב היהודים). אחריו ברשימה נמצא נשיא המדינה, הזוכה לאמונם של 70% מאזרחי המדינה, ובית המשפט העליון שומר למרות המתקפות עליו על מקומו בצמרת עם 62%. האמון בבית המשפט העליון גבוה יותר בשמאל מאשר בימין, ונמוך במיוחד בקרב חרדים ודתיים.

חיילי צה"ל. זוכים לאמון גדול (צילום: זיו קורן)

לסיום, רוב גדול מהישראלים (84%), יהודים וערבים, מכריז: "אנחנו נשארים בארץ". המשיבים מעוניינים להישאר ולא רוצים להגר למדינה אחרת, גם לא במערב ואפילו אם יקבלו שם אזרחות. גםמצבה של הציונות טוב, כאשר 86% מהיהודים מגדירים את עצמם מאוד או די ציונים.