כל אימפריה זקוקה למנהיג שיוביל אותה, לאויב או שניים שיחתרו תחתיה, ליורשים שיילחמו כדי לרשת אותה ולקוקי ליון - האמא של כל המאמות שאי פעם כיכבו באופרות סבון אמריקניות. "אימפריה" הגיעה לעונה השנייה חמושה בכל האקססוריז שהפכו אותה להפתעת העונה כשבקעה מהביצה השחורה, לפני שנה. גם עכשיו, כשהיא נישאת על גלי ההיפ הופ, "אימפריה" עדיין מזכירה את הבת הלא חוקית שהיתה נולדת משידוך בין "שושלת" ו"נאשוויל" על קראק, אך מצליחה - לפחות בבכורה - להצביע על כיוונים שאפתניים יותר מייצור סדרתי של להיטים. אל דאגה. מהר מאוד הטון הפוליטי מתמתן, ו"אימפריה" חוזרת להיות מה שהיא: דרמה משפחתית סמי־מותחת וסוחטת דמעות, מקושטת בפלשבקים מרטיטים ואיומים.
רוצים לקבל עוד עדכונים? הצטרפו לישראל היום בפייסבוק
המלחמות על תאגיד "אמפייר" נמשכות כשהשינוי העיקרי שמביאה איתה העונה החדשה הוא כליאתו של לושיוס - האב, המנהיג, מלך ההיפ הופ ורוח הקודש - בשל חשד לרצח. גם כשהוא במדים כתומים ומכווץ את עיניו לחריצים, טרנס הווארד ("התרסקות") עדיין משכנע יותר מיתר חברי הקאסט, חרף העובדה שהוא נאלץ לעבוד עם טקסטים מסוגת "זה מטורף איך שאני יכול לאהוב ולשנוא אותך באותו הזמן". כן, זה מטורף. מולו ניצבת הגרושה הנחושה, קוקי, דרמה קווין במובן הכי גדול, מוגזם וגרוטסקי שהדמיון יכול לתאר. שפע התכשיטים שהשחקנית טראג'י פ' הנסון עונדת בסצנה ממוצעת גוזל את תשומת הלב מכל השאר - סיפור, דרמה, התפתחות - ואולי זו בדיוק הכוונה.
ב"אימפריה" לא שמעו על האימרה המפורסמת "less is more", ושבט ליון דוגל בשיטה הקפיטליסטית האמריקנית הישנה של "more is more" - עוד תכשיטים, עוד להיטי היפ הופ בפסקול, עוד כוח, עוד כסף. חברו את זה יחד וקיבלתם: עוד עונה. כדי לתבל את העסק, הפעם הגיעו הראשים הכרותים כבר במערכה הראשונה. נכון, עוד לא ברבים, אבל ראש כרות אחד שוגר לקוקי, והניע שרשרת של ארועים שאת סופם מישהו עוד ילחין בסידרה. שלושת הבנים לבית ליון - אנדרה, ג'אמל וחאכים - ממשיכים להסתיר סודות ולהילחם על מקום באימפריה. בניגוד לדרמות אחרות, כאן השבט השחור שולט ללא עוררין: 90 אחוזים מהדמויות אפרו־אמריקנים. הקישוטים הם האנשים הלבנים, המופיעים כמיעוט זניח, כלי משחק. רוצים שינוי? קיבלתם.
נאום ה"אני מאשים" של קוקי בעצרת הבדיונית לשחרורו של לושיוס, נשא בתוכו ביקורת חברתית נוקבת על מערכת הכליאה האמריקנית. כשהיא צועקת מתוך כלוב על האפליה הגזעית, היה אפשר לרגע לשכוח מהציפורניים הארוכות ומתוספות השיער, ופשוט להקשיב לטקסט הכואב. לפעמים זה קורה גם לשונדה ריימס, כשנפלטים לאוליביה פופ שלה פתאום משפטים עם מסר, משמעות, תוכן - המאפילים על כל ה"אני אתקן" השבורים שלה - אבל מפי קוקי זה עוד פחות צפוי. אם המחאה החברתית הבאה של אמריקה תבקע מתחושת עוול של אפרו־אמריקנים, חפשו את המקור בטלוויזיה. לא טוויטר, לא אינסטגרם, ב"אימפריה" וב"סקנדל" הזוהרות מבחוץ, טמון הקיפוח הגדול.
• • •
הבהרה: בהמשך לביקורת הטלוויזיה שפורסמה כאן אתמול, חברת החדשות של ערוץ 2 מציינת כי שני הפיגועים שאירעו אתמול כוסו באמצעות פריצות לשידור בזמן אמת והקדמת מהדורת החדשות משעה 17:00 ל־16:20. יצויין כי בביקורתו התייחס מבקר הטלוויזיה של "ישראל היום" לעובדה, כי ערוץ 1 היה היחיד שהמשיך בשידור רציף ובדיווח מאזורי הפיגועים, בעוד הערוצים המסחריים שבו לשיגרת השידורים לאחר הדיווח.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו