הבדיחה שהסתובבה השבוע ברשת סיפרה על כך שרעננה הפכה לוונציה. אבל רגע לפני שחותמים על ברית ערים תאומות בין הפנינה של השרון לפנינה של איטליה, צריכים תושבי רעננה, ובכלל כל תושבי השרון, ללקק את הפצעים ולייבש את השטיחים אחרי שהעבירו ימים שלמים ללא חשמל, עם רחובות מוצפים, הרס ומיני טראומה שתישאר עימם. ובואו ונזכור שחורף 2015/2016 רק החל.
על השבוע שעבר על בני הזוג זכריה (64) ורבקה (61) גרמה ובנם טל אפשר לכתוב סרט קצר. עצי האקליפטוס בגן הציבורי בן צבי הסמוך לביתם, בני יותר ממאה שנה, מעולם לא נראו שפופים יותר. חלקם אף נעקרו בסערה הגדולה, שבריהם מפוזרים וממתינים לפינוי. וזאת עוד היתה הבעיה האחרונה שלהם במערכת החורפית הראשונה של החורף הזה.
"זה כאילו אלוהים בא ואומר לעצים הכפופים - לא גזמו ולא הישקו אתכם, אני בא מלמעלה ודואג לכם", אומר זכריה. "הבעיה היא שעם כל הכבוד לשמורת הטבע הזו, מישהו שכח אותנו. בסערה הבאה הם יקרסו שוב על הבתים שלנו והביוב שוב ייסתם. וגם בעתיד אני מניח שעובדי חברת החשמל ימשיכו לעשות שרירים על חשבון האזרח הקטן, שאוכל אותה".
ביום רביעי בבוקר הודיעה חברת החשמל כי זרם החשמל חזר לבתים שנותקו מהזרם בסערה הקצרה והקיצונית של יום ראשון בבוקר. אבל בשעה 12 בצהריים הגיע הגשם הגדול ואיתו הסרט הנוסף של תושבי השרון. כ־20 אלף בתי אב הצטרפו למנותקי חשמל.
זכריה ורבקה, שגרים בשכונת רסקו ברעננה, היו מבין המנותקים הראשונים בשכונה, לאחר שעץ מהגן שממול נגדע ונפל היישר על אחד מקירות ביתם, תוך שהוא שובר את עמוד החשמל ומביא עלטה לשכונה. גם אחרי הפגנת המחאה הגדולה של עשרות מתושבי השכונה מול משרדי חברת החשמל הסמוכים לבית לוינשטיין האור חזר לרוב התושבים, אך ביתם של זכריה ורבקה נותר בחשיכה.
רבקה, נכה הנזקקת לקלנועית כדי להתנייד, מכניסה אותי לחדר מוצף במים שממשיכים לדלוף מהגג, מראה לי את החור בקיר ואת המקום שבו מעד עובד עירייה שנשלח לתקן את הרעפים שנשברו. "היה פה מפוצץ מים, הכל פשוט נזל מסביב", מספרת רבקה. "ארבעה ימים הייתי סגורה בתוך הבית. אני תלויה בקלנועית ולא היה לנו חשמל להטעין. לא היה לנו אפילו קשר טלפוני כי לא היה איך לטעון את הטלפון".
בנם של זכריה ורבקה, טל, דווקא הלך לטעון את הסלולרי שלו באחד מבתי הקפה בעיר. "היו שם מריבות גדולות על כל שקע פנוי", הוא מספר, "עד שלא היתה ברירה והלכתי לישון אצל חבר".
החבר של טל, עדיאל בושארי, מצטרף לשיחה וצוחק: "טל, את החשבון בסוף החודש נא להעביר להורים שלי". עכשיו כולם צוחקים, מאמינים שהסערה הגדולה מאחוריהם. "עם כל הצחוק, היום זרקתי לפח האשפה את כל התכולה של המקררים", מספרת רבקה. "זה היה מטורף, נזק עצום. אנחנו פה לא בדיוק קוטפים את הכסף מהעצים. קנינו אינספור סוללות, נרות, כל מה שהיה בסופר חטפנו - נרות חנוכה צבעוניים, נרות שבת, נרות של הבדלה".
"אין לנו כסף ללכת לבתי קפה לאכול, אבל גם לא יכולנו לבשל בבית", מסביר זכריה. "פשוט בוקר, צהריים וערב היינו לוקחים לחם ומורחים משהו רק כדי לא להיות רעבים. בקושי הרתחנו מים על הגז בשביל לשתות, אכלנו בעיקר ביסקוויטים.
"ארבעה ימים היינו בלי חשמל. אי אפשר היה לעשות צעד אחד מבלי להיתקל אחד בשני", ממשיך זכריה. "ביום השלישי פגשתי בשכונה את אחד השכנים, דיברנו קצת על מה שקורה, כמה שניות, ומצאתי עצמי בוכה. אני בן אדם רגיש ופתאום הרגשתי את הביזיון בהתייחסות של חברת החשמל אלינו, את הקושי. אמרתי לעצמי: 'אני לא בן אדם רע, 30 שנה עבדתי בבית ספר כאב בית, כל חיי השתדלתי לעשות רק טוב, למה זה מגיע לי?'"
רבקה מספרת גם על הסבל של שאר תושבי העיר. "מחוץ לגן של הנכדה שלי נוצר אגם גדול. כל הילדים היו כלואים שם. הצוות הרים את הילדים ומסר אותם להורים מעבר לגדר. את קולטת את התמונה, לקבל ככה את הילדות שלך? גשם ראשון והמדינה כולה בעוצר, בחוסר אונים. רק התחלנו את החורף, מה צפוי לנו הלאה רק אלוהים יודע".
דווקא על העירייה אין למשפחת גרמה תלונות. "התקשרתי לזאביק (ביילסקי, ראש העיר; נ"צ), ביום הראשון של הסערה, והוא מייד ענה", מספרת רבקה. "הוא שמע מה קרה ומייד שלח אנשים לבוא ולעזור".
"העלים שטו פה"
עדיאל השכן מציין למה לדעתו החשמל חזר. "חברת החשמל לא זזה עד שתושבי רסקו הלכו והפגינו להם מול המשרדים". וטל מזכיר ש"צריכים בכלל לשקם את השכונה הזו. אנשים נלחמים פה שנים שיתקנו את העוולות ואת ההזנחה. השבוע בכלל זה היה נראה כמו מדינות העולם השלישי. כשכבר יצאנו החוצה ראית את כל החול מהפרדסים שנסחף אל רחובות השכונה וגרם להצפות, העלים שטו פה".
ברחבי השכונה מחכים עדיין לפינוי העצים שנותקו משורשיהם, השיגרה עדיין לא חזרה במלואה לשכונת רסקו. "הכי כאב לי על אשתי", אומר זכריה. "לא מגיע לה ולא לאף אחד לעבור סבל כזה. פשוט סבל". אבל הוא מחייך ואומר לה: "עכשיו לא תוכלי להגיד שלא היינו בוונציה".
על חברת החשמל יש לכולם בבית גרמה בטן מלאה. "חברת החשמל פישלה פה ובגדול", אומר זכריה. "העובדים הגיעו לפה ופשוט הרגשת שהם לא באים לעבוד. שביתה איטלקית? תגידו, אל תשגעו את הבן אדם".
עכשיו הם כבר מדברים על הצטרפות לתביעת הענק הייצוגית נגד חברת החשמל. "מצידנו לשים את התשלום על חשבון החשמל אצל איש ביניים עד שהחברה תיקח אחריות ותחליט לפצות אותנו על עוגמת הנפש ועל ההוצאות המטורפות שהיו לנו, ואז נתקזז", מסכם זכריה.
ראש עיריית רעננה, זאב ביילסקי, מבין את התסכול של תושביו. מיום ראשון הוא ברחובות. מכווין את התנועה, עוזר להורים בכניסה למוסדות החינוך, רץ מאולפן לאולפן ומתריע. "הימים האלה קשים מאוד עבורי, הן כראש עירייה והן כתושב. זה החל בשני פיגועי טרור ביום אחד, ואז ימים ללא חשמל של עשרות אלפי תושבים ועכשיו שבר ענן שנפל עלינו. אני משתדל להיות קשוב ולעזור ככל האפשר ומקווה שמפה נצא רק מחוזקים"
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו