החורף חזר
כן, אני יודע: אתם אוהבים יותר את הקיץ. כולנו אוהבים יותר את הקיץ, רק שכולם משקרים, או לפחות חיים על זיכרונות. אנחנו אוהבים את הקיץ, כי כשהיינו צעירים היינו הולכים לים עם החבר'ה ורצים למים כמו פמלה אנדרסון ב"משמר המפרץ". אלא שמאז, פמלה אנדרסון עברה למשמר האזרחי, והחבר'ה שאנחנו הולכים איתם לים הם הילדים שלנו, שאנחנו צריכים לשבת איתם בחול, למרוח להם קרם כל רבע שעה וללקק להם את הארטיק שלא ייזל. וזה עוד לפני שאמרתי מילה על התחממות כדור הארץ, שבגללה בשנים האחרונות אנשים מעדיפים להינעל מרצונם ברכב, רק לא לעמוד בחוץ באוגוסט.
בקיצור, קיץ זה לצעירים. לי תנו בבקשה עוד מהעונה שבה הכי כיף להיות בבית, עם התה והלימון והסדרות המוקלטות. ברוך הבא גנרל חורף, אתה מוזמן לחתום קבע.
איור: יובל רביצ'ק
דאעש חם
תגידו, ראיתם את הסרטון של דאעש בעברית? אליעזר בן יהודה אמנם בדה מילים־מילים, אבל את התסריט הזה אין שום סיכוי שהוא חזה במוחו הקודח. עומד לו לוחם דאעש ומסביר לנו ש"בקרוב יגיעו אליכם עשרות אלפים מאיתנו" - משפט המשלב גם שימוש נכון בצורת רבים־עתיד וגם הטיה נכונה של מספר, דבר שישראלים רבים כל כך טועים בו.
מה אני אגיד לכם, סוף סוף קצת נחת. פשוט נפלא לשמוע שפה ששורשיה ניטעו באזורנו לפני 3,000 שנה שגורה כל כך טוב בפיו של מי שטוען שהגענו לכאן לפני בקושי שבעים שנה. חבל רק שבן יהודה לא טרח להמציא מילה לאירוניה.
מיטה בריאה
אני מוכן להישבע לכם (ולאשתי) שלא המצאתי את הידיעה הזאת. מתברר שחוקרים מאוניברסיטת קינגסטון בלונדון בדקו ומצאו שסידור המיטה בבוקר דווקא מעודד התפתחות חיידקים, כך שהדבר הטוב ביותר לבריאותכם הוא להשאיר את המצעים כמו שהם.
זה לא שכל כך קשה לי לסדר את המיטה בבוקר. אבל אתם מבינים איזה עולם של אפשרויות המחקר הזה פותח בפני כולנו? הרי אם גילו שמיטה מבולגנת היא עניין של בריאות, אי אפשר לקחת סיכונים: במחקר הבא עשויים לגלות ששטיפת כלים מגבירה את הסיכון לפרקינסון, טאטוא יכול להוביל לשלבקת חוגרת, ואני לא רוצה לדמיין בכלל את הנזק הרפואי שעלול להיגרם מפעולה קיצונית כמו ספונג'ה.
בקיצור, בפעם הבאה שמישהו (או מישהי) בבית אומר לכם שאי אפשר לחיות יותר בברדק הזה, תסבירו לו (או לה) שהייתם שמחים לשים את הגרביים בסל הכביסה ולא על הרצפה, אבל מדובר פה בבלאגן רפואי, עם מרשם.
קוף טוב
בשבוע שעבר נולד בספארי ברמת גן קוף נדיר מסוג מנדריל. ברדיו ראיינו את שגית הדוברת, שסיפרה חוויות מהלידה כאילו היתה הדולה הצמודה של אמא מנדריל. תמונתו של הרך הנולד קישטה את כל העיתונים (סוף סוף לא היתה בעיה להגיד לאמא הטרייה שהילד שלה דומה לקוף), ואפילו בחדשות הערב הקדישו כתבה למשפחה הצעירה שהתרחבה.
וכך, בזכות קופיף אחד קטנטן, או יותר נכון, קוף וקופה שלא היו גיבורים ולא כבשו את יצרם באיזה לילה רומנטי לפני כמה חודשים, היינו לכמה שעות מדינה נורמלית. בלי אבנים ובלי סכינים, בלי נונצ'קו ובלי נטרולים, כשאנשים נפגשים בקניון ללאנץ' ולא ללינץ'.
כשאיינשטיין טעה
אחרי מחקר ארוך, מדענים הולנדים הצליחו לקבוע שבניגוד לתפיסתו של אלברט איינשטיין, חלקיקים מרוחקים יכולים להשפיע באופן מיידי זה על זה, כך ש... למי אכפת?! איינשטיין טעה!
כן, כן. מתברר שהאיש שבמשך דורות נחשב למודל של גאונות, מופת של ידענות, אנדרטה של חרשנות - הוא לא יותר מפוקסיונר שהלך לו קלף משוגע עם תורת היחסות, וזהו!
חושבים שאני מגזים? יכול מאוד להיות. רק שממני אפשר לצפות לטעויות. כשאת הטעות עושה אלברט איינשטיין, מגה־גאון שהקדיש את חייו לפיזיקה - מדובר בחתיכת פדיחה. הכל יחסי.
כדור הרגעה
צאלח עבדול רחמן. שמעתם את השם? לא? זה בדיוק העניין. מדובר, תאמינו או לא, בכדורגלן ערבי־ישראלי המשחק בקבוצת הנערים של בית"ר ירושלים. וזה שעוד לא שמעתם את השם שלו זה כי אף אחד - לא האוהדים ולא החברים היהודים לקבוצה - לא הרגיש שצריך לעשות מזה עניין. ולנו, האוהדים שבשנים האחרונות חוו יותר שחור מצהוב, זה נותן את התקווה שאולי אנחנו לא כל כך רחוקים מלחזור לימים שבהם המנורה על החולצה סימלה לא רק אש, אלא גם אור.
עזורה
כמה נעים לגלות שדווקא בימים אלו, בשיאו של הוויכוח על המקומות הקדושים בירושלים, מעט שכינה נפוצה מעיר הקודש ועד לתל אביב. מתברר שמסעדת עזורה הוותיקה, ששוכנת בעיבורו של האגן הקולינרי הקדוש שבין חומוס רחמו לשוק מחנה יהודה, פתחה סניף בתל אביב.
למה אני מספר לכם את זה? כי עוד לא אכלתם שם. אם הייתם אוכלים, היה לכם ברור שאני כנראה מספר לכם את זה כי אני אוהב אתכם. אוכל פשוט מאוד, טעים מאוד, ובעיקר מנחם (עוד לפני שמנחם הפך להיות תיאור לכל טוסט גבנ"צ בתוכנית בישול). בקיצור, בתיאבון.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו