"ראיתי שהילדה שלי בוערת"

סיגל סופר מכירה היטב את דרכי האלימות והטרור. לפני שני עשורים היא חוותה זאת על בשרה, כשגרה בנווה דקלים שבגוש קטיף, נפצעה קשה בפיגוע דקירה. בסוף השבוע פגשה את השנאה הנוראה הזו פעם נוספת - והפעם גם בני משפחתה נפגעו: היא, בעלה אוריאל וילדיהם נפצעו לאחר שבקבוק תבערה הושלך לעבר מכוניתם, סמוך ליישוב בית אל שבבנימין.

רוצים לקבל עוד עדכונים? הצטרפו לישראל היום בפייסבוק

הכל קרה ביום שישי, זמן לא רב לפני כניסת השבת. בני המשפחה, המתגוררים ביישוב ניצן שבדרום, היו בדרכם לבית אל כדי להתארח אצל אחותו של אוריאל. במושבים הקדמיים ישבו ההורים, ומאחור ישבו הילדים - תאיר בת ה־11, מתן בן ה־9 ותהל בת ה־3. שתי בנות נוספות של בני הזוג נסעו לבית אל באוטובוס. בעת שהרכב המשפחתי חלף ליד מחסום פוקוס, הממוקם בין המאחז גבעת אסף לבית אל, הושלך בקבוק תבערה לעבר מכוניתם. "היינו כבר בפנייה לבית אל, ושמחנו שהדרך עברה בשלום", סיפרה אמש סיגל ל"ישראל היום", "פתאום היה רעש, זכוכיות ואש, וראיתי שהילדה שלנו, תהל בת ה־3, בוערת. האש אחזה בכיסאה ובשמלתה".

בני המשפחה ניסו לצאת מייד מהמכונית. סיגל לא איבדה את העשתונות וחילצה במהירות את תהל הקטנה. תוך כדי החילוץ נכוותה בידיה. "הורדתי מעליה את השמלה וכיבינו אותה", שיחזרה, "לקחו אותה מהר לביה"ח הדסה עין כרם. היא נכוותה בגפיים העליונות, בגב, בצוואר ובאוזן, אבל היא תחלים ותהיה הילדה הכי יפה. ברוך השם, ניצלנו בנס". 

לבני המשפחה היה לא מעט מזל: אנשים שעברו עם הרכב סמוך אליהם, וגם חיילים שהיו באזור, סייעו לחלץ אותם. הרכב כובה לפני שנשרף כליל, אך בתמונות שצולמו לאחר התקרית אפשר לראות את כיסא הבטיחות של תהל חרוך מהלהבות.

למקום הגיעו צוותים מתאג"ד צבאי מגיזרת בנימין וממד"א וטיפלו בבני המשפחה. "מצב הילדה מוגדר בינוני וכל השאר מוגדרים במצב קל", סיפר חזי צוריאל, פרמדיק מד"א. בשישי בלילה שוחררו בני המשפחה מבית החולים, למעט תהל שאושפזה בטיפול נמרץ. בשבת השתפר מצבה, ומצבה קל עד בינוני. 

לפני 21 שנים, כאמור, הטרור היכה בסיגל בפעם הראשונה. מחבלים חדרו ליישוב נווה דקלים שבו התגוררה, הגיעו לביתה ודקרו אותה. "נפצעתי קשה ועברתי תהליך שיקום", סיפרה, "אז הגנתי על שני התינוקות שלי וגם הפעם נאלצתי להגן על ילדיי. עם ישראל חי. נעזור לילדים להתמודד עם הטראומה. נסענו בכל הארץ, ונמשיך לנסוע לכל מקום".