ביום ראשון תקיים ועדת השרים לחקיקה דיון בהצעת החוק הדרמטית של ח"כ אבי דיכטר, שזכתה לשם "חוק הלאום". דיכטר עצמו אינו מתרגש מהביקורת משמאל על הצעת החוק, שאותה יזם עוד בשנת 2011, כשכיהן כח"כ באופוזיציה מטעם קדימה.
בשיחה עם "ישראל היום" אמר כי "מובן שהחוק אינו קשור לעימותים הנוכחיים עם הערבים, אולם הצורך בהעברתו מתחדד לנוכח האירועים הביטחוניים האחרונים".
לדבריו, "החוק עבר שנים של עבודה וריכוך בניסוחים בסעיפים השונים, כולל בזמן שבו לא הייתי בכנסת וכדי להתאימו לציבור רחב יותר. עכשיו, כשכולם שומעים בבירור איך הערבים מקללים את ישראל ומשמיעים אמירות שארץ ישראל אולי לא שייכת ליהודים, אני חושב שהחוק מתבקש עוד יותר".
על מעורבותו של רה"מ נתניהו בניסוח החוק אמר דיכטר כי "הקפדתי מאוד על קווי המתאר ששלח רה"מ, אך אני חושב שאחד הדברים שהוא לא קבע הוא הסעיף שמדבר על ירושלים כבירת מדינת ישראל. אני לא מניח שהוא יבקש לשנות את זה".
בנוגע לסיכויים להעברת החוק בממשלה ובכנסת אמר דיכטר כי הם "טובים מאוד. רוב אנשי מפלגת העבודה לא שותפים לאמירה שהחוק הוא אנטי־ציוני, ואף אחד ממי שראה את החוק לא הגדיר אותו אנטי־ציוני. החוק מייחד את ישראל להגדרה עצמית עבור העם היהודי. כלומר, ישראל לא יכולה להיות מדינת לאום של שום עם אחר. זה חוק ברוח מגילת העצמאות, ואני מזכיר לכל מי ששכח כי במגילה מופיעות המילים מדינה יהודית, אבל לא המילה דמוקרטית. אם החוק הוא אנטי־ציוני, כך גם מגילת העצמאות".
לדברי דיכטר, "החוק מקבע מאוד ברור את זכויות המיעוטים ואת החופש הפולחן שלהם. קבענו שעברית היא שפת המדינה, ולערבית יש מעמד מיוחד ומשודרג. החוק עוסק גם בשמירה על מקומות קדושים ומאפשר למיעוטים להקים יישובים על פי סגנונם ובהתאם לחוק".
במחנה הציוני הביעו ביקורת על הצעת החוק ואמרו כי "חוק הלאום הוא חוק אנטי־ציוני, אנטי־יהודי ואנטי־דמוקרטי. אחרי שרה"מ ניסה לשכתב את ההיסטוריה השבוע, אסור שישכתב גם את מגילת העצמאות".