ממציאים על רטוב

על חברת הסטארט־אפ הישראלית "אקוונוס" (Aquanus), מעמק חפר, רובכם לא שמעתם. גם לא על ביקור נציגיה בבית הלבן במאי האחרון, שבו נשיא ארה"ב, ברק אובאמה, בירך אותם והכיר בפועל בהמצאתם - טכנולוגיה לטיהור שפכים באמצעות שימוש באצות - כאחת החשובות בעולם בנושא קיימות ואנרגיה. הרקע לזימון למפגש היוקרתי הוא זכיית החברה בתחרות שהתקיימה בין 16 ערים מרחבי העולם. צוות הבית הלבן הסביר את הבחירה בחברה ב"השפעה הסביבתית החיובית שיש לטכנולוגיה שלה". 

"אקוונוס" כבר חתמה על חוזי התקנה ראשונים של המערכת בארה"ב, באסיה ובאפריקה, וחיזקה את מעמדה של ישראל כמובילה בקנה מידה עולמי בתחום פתרונות בעיית משבר המים. בכלל, ישראל הפכה למודל חיקוי עבור מדינות רבות.

הייצוא הישראלי בשוק המים העולמי נאמד בכ־2 מיליארד דולר, ובמשרד הכלכלה בטוחים כי "בתוך שנים ספורות היקף זה צפוי להיות מוכפל". ככה זה כשמכל העולם מבקשים לשתף איתנו פעולה. כך, בימים אלה עובד משרד הכלכלה עם סין על "עיר המים" בשואוגואנג; פרויקט שאמור לשמש מודל למאות ערים נוספות, וצפוי להוכיח כיצד טכנולוגיות מים ישראליות יכולות לשפר את תשתיות המים העירוניות, החקלאיות והתעשייתיות. 

הסינים מסבירים את שיתוף הפעולה בהצטיינות החברות הישראליות, והנספח המסחרי בבייג'ין, אופיר גור, מוסיף: "בשלב שבו יועתק הפרויקט לערים נוספות, הוא צפוי לייצר הזדמנות של מיליארדי דולרים לתעשיית המים הישראלית".

גם בהודו בונים על הטכנולוגיה הישראלית, ובשנה האחרונה שיתוף הפעולה בין המדינות מוביל לפרויקט ענק - טיהור נהר הגנגס, המהווה עורק החיים המרכזי עבור 700 מיליון הודים, וסובל מזיהום נמשך של שפכים. 

הביקוש לסוגי הטכנולוגיה הישראלית השונים בתחום המים רק הולך וגובר. באירופה אלו צרפת, ספרד ובריטניה; בדרום אמריקה אלו צ'ילה, קולומביה וברזיל, ובצידו השני של כדור הארץ זו אוסטרליה - כולן מבקשות עזרה. בארה"ב אלה קליפורניה וכל החוף המערבי שנעזרים בחברות הישראליות לטפל במשבר המים על ידי ניהול מערכות טיהור, התפלה וסינון.

חושבים קדימה. משתתפי התערוכה והפיתוחים // צילום: גדעון מרקוביץ

 

רעיונות אחרים

ראיה נוספת למעמדה של ישראל בשוק המים העולמי היא הגעתם של אלפים, בשבוע שעבר, לתערוכת "Watec Israel 2015" שנערכה בתל אביב. מכל העולם הגיעו לאירוע, שכלל כנס בנושא טכנולוגיות מים, אנרגיה מתחדשת ואיכות הסביבה. היו שם משלחות, תאגידים בינלאומיים ומשקיעים זרים. התערוכה הבינלאומית היא פיסגת הטכנולוגיה בתעשיית המים ומאפשרת החלפת ידע ורעיונות. הפיתוחים הישראליים שהוצגו במסגרת התערוכה מהווים חוליה אחת בשרשרת פעילויות של תוכנית "ניוטק" (תוכנית המים הלאומית), שמהות פעילותה היא בהנגשת הפוטנציאל הישראלי לקהל הלקוחות והמשקיעים הרב בחו"ל.

בין עשרות הפיתוחים שהוצגו בתערוכה הציגה חברת NeoTop Water Systems פיתוח של כדור מים חדשני בשם TopUp ball, המשמש מערכת כיסוי מודולרית למאגרי מים, המאפשרת הגנה על המים מפגיעה באיכותם ומקטינה משמעותית התאיידות יתר של המים. תוצאות הפיתוח איכותיות: בשלוש השנים האחרונות נערך ניסוי מקיף שהוכיח רמת מניעת אידוי של עד 90 אחוזים.

במקביל, חברת "מפל אנרגיה ירוקה" הציגה פתרון ייחודי, חוסך אנרגיה, של טיהור מי שפכים; מדובר במערכת צפה, בשיטת אוורור בועות עדינות. ברבים ממכוני טיהור השפכים כיום בעולם קיימים מאווררי שטח המחדירים אוויר כחלק מהתהליך הביולוגי. החדרת האוויר נועדה לספק חמצן לבקטריות, ש"עושות" עבורנו את העבודה וניזונות מהמזהמים המומסים במים. 

לעומת מערכות האוורור המכני, המערכת המדוברת בנויה מיחידות צפות וניידות, שמחליפות את המאווררים זוללי האנרגיה. כיוון שהמערכת אינה מותקנת על קרקעית המאגר, אפשר להתאימה לכל מתקן טיהור, ונחסך הצורך בהקמת מתקן טיהור חדש ויקר. כמו כן, עלויות התפעול והתחזוקה נמוכות משמעותית.

פיתוח מעניין אחר הוא של חברת "מיגל" - מכון למחקר מדעי בגליל, שהקימה את חברת "סאטורס", כדי לקדם את הפיתוח של חיישן מיניאטורי המוטבע בגזעי עצים, בגפנים ובצמחים, ומאפשר לחקלאים להשקות את גידוליהם בזמן המתאים ובכמות המים האופטימלית עבור אותו גידול. החיישן עובד על בטרייה סולארית, ומספק מדידה של מצב המים בצמח באופן שוטף, בהתאם לזרימת המים. הפיתוח מגדיל את הכנסות התבואה ואת איכות הפירות וחוסך עד 20 אחוזים מעלויות המים.

התערוכה והפיתוחים // צילום: גדעון מרקוביץ

 

אפשר לתקן

משבר המים מטיל את צילו על העולם זה כמה שנים, ובעשור הקרוב (עד 2025), כך על פי ההערכות, יותר מ־1.8 מיליארד אנשים יסבלו ממחסור חמור במים, בעיקר במדינות המזרח התיכון ואפריקה ובאזורים מסוימים בהודו ובסין. במדינות אלו לא תתאפשר רמת ייצור המזון לנפש הנהוגה כיום. בינואר 2015 הכריז הפורום הכלכלי העולמי על משבר המים כגורם הסיכון מספר 1, על רקע השפעתו על החברה, תוך כדי חשש שהוא יעמיק.  

פעמים רבות משבר מים הוא משבר משילות. ארגון ה־OECD מקדיש לכך תשומת לב יתרה, מתוך הבנה שהמים יכולים לשמש זרז לפיתוח כלכלי או מכשול. את התוכנית שתיישם זאת מנהלת עזיזה אורמווץ', שמתארת את ליבת התחום: "בעיות המים דורשות פתרונות חדשים המבוססים על קשר טוב יותר בין המדע והמדיניות. תפקיד הממשל הוא לספק את המסגרת המוסדית וגם תמריצים המסייעים לאזן בין הדחף לפתרונות חדשניים בתחומים הטכניים, הכלכליים והחברתיים לבין הבטחת ביקורת ציבורית והחלטות דמוקרטיות".

אורמווץ' גם מחמיאה לישראל: "ישראל היתה אומה צעירה שצברה הרבה הישגים במהלך השנים, ומקרה המים הוא הצלחה עצומה כי זה שילוב של חדשנות ישראלית, הן בטכנולוגיה והן בממשל".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו