צילום: קוקו // דני גילרמן

דני גילרמן, שגריר ישראל באו"ם לשעבר ויו"ר קרן בלקסטון

מול הטלוויזיה, ברדיו בדרך הביתה, רגע לפני היציאה לסרט או דווקא בזמן אירוע משמח • איפה תפס אותך 4 בנובמבר 1995

דני גילרמן, שגריר ישראל באו"ם לשעבר ויו"ר קרן בלקסטון

גילה על הרצח בזמן מסיבה

"זה מסוג הדברים שכל אחד יזכור כל חייו. הייתי אז בז'נבה, הרציתי בפני צעירי קרן היסוד של אירופה כנשיא איגוד לשכות המסחר בישראל. אחרי ההרצאה היתה מתוכננת מסיבה שאליה הגיעו יהודים מכל אירופה, בין השאר להיכרויות ולשידוכים. רק כשעליתי לחדר שמעתי את הידיעה שרבין נורה. מייד התקשרתי לדוביק לאוטמן, חבר טוב שלי שהיה ממארגני העצרת, ושאלתי אותו מה קרה. הוא אמר, 'כנראה רבין נפצע באורח קל. יהיה בסדר'. כעבור כמה דקות שמעתי את ההודעה הדרמטית של איתן הבר שרבין נפטר.

"ואז היתה לי דילמה נוראית: מה לעשות עם החבר'ה הצעירים שחוגגים באולם המלון? התייעצתי עם אשתי, ושנינו החלטנו שלמרות השבתת השמחה אנחנו לא יכולים לא לשתף בזה את החבר'ה, שהיו כל כך מחויבים לישראל ומגויסים לטובתה. נכנסנו לאולם. ביקשתי שיפסיקו את המוסיקה, והודעתי ברמקול שראש ממשלת ישראל נרצח. כולם היו בהלם. המסיבה נפסקה באותו רגע. למחרת תפסנו את המטוס הראשון וחזרנו ארצה לישראל, היישר להלוויה. זה היה הלם נוראי. הייתי קרוב מאוד לרבין. אהבתי אותו מאוד ועבדתי צמוד אליו. גם חשבתי שהוא המנהיג שיכול להביא שלום, והרגשתי שהעתיד כבר לא יהיה מה שציפינו לו". 

 

צילום: קוקו

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...