לא נפסיק לשיר

קלישאה א': ילדים וכלבים תמיד גונבים את ההצגה. קלישאה ב': את ההצגה אי אפשר להפסיק. חברו את שתיהן יחד, וקבלו את העונה השלישית של ריאליטי הכישרון לגיל הרך והבינוני. "בית ספר" עלתה אמש לשידור שעה קלה אחרי פיגוע בבאר שבע, בעיתוי שבו עם ישראל צמא למדורת שבט מאחדת, כמה להרגעה, לטיפת שלווה. החיבור הכפוי בין מהדורה טעונה ועצובה לבין תוכנית בידור שמחה ונאיבית עבד, איכשהו, היטב. כי זו ישראל, ופה, כשבת 12 מעצמון שבגליל שרה את השורה "בואו נשיר את השיר המטורף של הארץ", כל צופה מבין בדיוק על מה היא מדברת.

רוצים לקבל עוד עדכונים? הצטרפו לישראל היום בפייסבוק

"היתה לנו תקווה שהיום הזה יעבור בלי אירועים חריגים, היום הזה עבר בלי ניסיונות דקירה... והנה מגיעה התקרית הקשה הזו", הודה דני קושמרו קצת אחרי שמונה. הריטואל של אירוע מתגלגל תפס את מהדורת החדשות ערוכה, כהרגלה בימים החמים האלו. מידיעה ראשונית, למפה, לסרטון מטושטש מתוך הזירה, למשה נוסבאום המדווח על פרטי המקרה ועל מצב הפצועים, לפרשנות היבשה של רוני דניאל - הכל כבר קרה, הכל חלק מהכרוניקה הידועה, המוכרת והמתסכלת. קושמרו ניווט את המהדורה, רגוע יחסית חרף הידיעה כי מדובר בעיר שבה גדל והתחנך, כתבי החדשות אספו עוד ועוד מידע, והתמונה הלכה והתבהרה ככל שחלפו הדקות, כפי שקורה תמיד. הסרטון המלא מתוך הפיגוע הגיע אף הוא לשידור, עד שלמישהו נפל האסימון שכאן צריך לשרטט קו אדום. "ראינו את התמונות, אנחנו בוחרים לא להראות אותן בשלב הזה", אמר ניר דבורי, אחרי שידור הסרטון.

השאלות המוסריות על גבולות הטעם הטוב, מה מותר לשדר ומה חובה לצנזר - בהנחה שהכל יגיע לווטסאפ בכל מקרה - הן שאלות חשובות שכדאי להתווכח עליהן. השאלה היא מתי. הצופים ששרדו את המהדורה הגיעו ל"בית הספר" כשטעם מר בפיהם. האם הכל שדיר? לא בטוח. מה שתמיד נעים לראות הוא ילדים יפים שרים קלאסיקות בעברית.

האודישנים ל"בית ספר", שצולמו לפני שהחל גל הטרור הנוכחי, נראו אמש כמו שירה מתוך בועה. התוכנית הוקלטה ונערכה מראש, ואיש לא היה יכול לצפות את המשמעויות שיתלוו לכל אודישן שהגיע לשידור. "הוא קרב, זה היום/ ועם בוקר נקום ופתאום/ גם אנחנו פתאום בני אדם, ככולם/ אז נדע/ הוא כבר בא, הוא כבר בא", זעקה לורן מנתניה, זמרת רוק הכלואה בגוף של בת תשע וחצי. "בין הבלבול לאסון/ תדעו שיש פתרון/ קוראים לזה אהבה", שר נועם דדון מירוחם, והעיניים של השופטות התמלאו בדוק של דמעות. מול האודישנים הללו המחשבות נדדו למקומות אחרים. אפילו הסמול טוק של צביקה הדר עם משפחות הנבחנים לא היה מעיק כתמיד. באווירה פחות צינית אפשר לסלוח להדר על השטיקים הקבועים ועל מיחזור החומרים.

בסופו של דבר, "בית ספר" נותרה כשהיתה. היא התחדשה בשופטת הרכש שרית חדד, שערקה מהמתחרים עם הכיסאות המסתובבים לטובת עבודה עם ילדים וחיזוק הפן האימהי, וברוני דלומי - שהתיישבו לצד המורים הממשיכים קרן פלס ויהורם גאון. הפאנל הזה ינסה לשחזר את הישגי העבר ולאתר תלמיד מוכשר שיצליח לרשת את שון טורנדו גיטלמן. בבכורה התמוגגו השופטים/מורים מכל אחד מהנבחנים, כל אחד ואחת מהם מתוק, קסום, פלאי וייחודי מזה שקדם לו. האם לצופים תהיה סבלנות ללוות את כל הילדים המוכשרים האלו עד למסיבת הסיום של העונה? לא ידוע. יש עוד הרבה זמן. אבל הצרות האמיתיות של הטלוויזיה המסחרית טמונות במקום אחר. איך תעלה "הישרדות" בעוד שבועיים, כשההישרדות האמיתית מתרחשת כאן, מול עינינו, בלייב?