פיגוע שהוא "שינוי מצב"

הפיגוע בבאר שבע הוא בבחינת "שינוי מצב". פחות בגלל תוצאותיו, ויותר משום מיקומו, מי שביצע אותו והתחושות שהוא מעורר בציבור. עד אתמול, למעט חריגים (קריית גת, ירושלים, תל אביב), היו כמעט כל הפיגועים "שם" – בירושלים ומעבר לקו הירוק. הציבור גילה אמנם אמפתיה, אבל נמנע מהימורים ומהגעה למקומות "המסוכנים". גם כוחות הביטחון ידעו כי לחץ מסיבי על השכונות הערביות במזרח ירושלים, שמהן יצאו מרבית המחבלים, ישבש פיגועים נוספים, או לפחות יגרום לדוקרים להתנפץ על לובשי המדים ולא לפגוע באזרחים.

רוצים לקבל עוד עדכונים? הצטרפו לישראל היום בפייסבוק

הפיגוע אתמול משנה את התמונה. גם משום שהוא היה "כאן", בלב ישראל, ובעיקר בגלל זהות המחבל. הוא אמנם לא נשא עליו תיעוד, אבל כל הסימנים אמש הצביעו על-כך שמדובר בבן מיעוטים. צריך אמנם להיזהר מהכתמה קולקטיבית, אבל תוצאות הפיגוע יורגשו היטב: באצבע המאשימה, ובעיקר בחשד שיופנה מעתה לכל-אחד.

היעדר הביטחון האישי והחשד הקולקטיבי יחייבו את גורמי הביטחון להגביר מאמץ. יותר ויותר ערים ידרשו מהבוקר, ובצדק, תגבור כוחות משמעותי בשביל להגן על האזרחים. ייתכן כי צה"ל יידרש להסיר את התנגדותו ולתרום עוד כוחות למאמץ הזה. התחליף הוא מאבטחים, שבחלקם אינם מספיק מיומנים; באווירה הציבורית הקיימת, הם עלולים לעשות טעויות קריטיות כפי שאירע אתמול. עם כל הקושי לבוא בתלונות אל מי שביקש לעצור את הפיגוע, המשטרה חייבת לתחקר עד תום את הפגיעה בנתין הזר – בזמן האירוע, ואחריו. לברר האם הירי היה מוצדק, וכיצד התאפשר לאזרחים לפגוע בו בהמשך. תחושות הזעם מוצדקות, אבל אין להן מקום; בוודאי כאשר היעד הוא קורבן תמים, אבל גם אם לא. טוב יעשו קברניטי המדינה אם יעסקו בעניין בפומבי: יותר משמדובר בעניין פלילי, זה עניין מוסרי.

ההרוג אתמול הוא התשיעי בגל האלימות הנוכחי. אתמול אמנם נרשם יום "רגוע" יחסית (עד לפיגוע בבאר שבע), אבל אסור לטעות: הפער בין הצלחה לכישלון הוא כחוט השערה, או כעומק נעיצת הסכין. המוטיבציות עדיין גבוהות בצד השני, ופיגועים כמו אתמול רק מעודדים נוספים לחקות את ההצלחה ולפעול גם.

לכן, קשה למצוא מישהו בצד הישראלי שמוכן להעריך איך ומתי יירגעו העניינים; זה קשור במידה רבה ללחץ הביטחוני שמופעל מצד ישראל, אבל גם להקשרים הרחבים יותר: המדיניים והבינלאומיים. הכתף הקרה לישראל ברחבי העולם עלולה להיתפס ברחוב הפלשתיני כ"אור ירוק" מרומז להמשך האלימות. זה מצב מסוכן, שדורש מידידינו בעולם, ובראשם ארה"ב, לרדת מהגדר.

בעניין הזה אין די בביקור הרמטכ"ל האמריקני, ונדרשים מעשים ואמירות ברורות, שהימנעות מהם תעלה בעוד פיגועים ודם.