מנהיגות צריכה לעשות", צעק השבוע יו"ר האופוזיציה יצחק הרצוג בתקיפות בכנסת. בנימין נתניהו התייחס לדברים בביטול וענה לו: "לפעמים צריך לדעת מה לא לעשות". ואולי זה הסיפור כולו: שבוע שנע בין מעשים לדיבורים, בין טרור לניסיון לבלום אותו, או כמו שמקובל באקדמיה: שיטת הניסוי והטעייה. השבוע התכנס הקבינט המדיני־ביטחוני שלוש פעמים: ביום ראשון, שלישי ורביעי, אך מהפכות לא היו שם, רק החלטות נקודתיות. אחרי שברור כי נתניהו ויעלון לא הולכים ל"חומת מגן 2", הוחלט לעשות עוד מאותו הדבר שהם עשו עד עכשיו: הידוק טבעת האבטחה, בעיקר בירושלים ובאזורי החיכוך, ונקיטת מהלכים לטווח הארוך נגד מחבלים ומסיתים.
ביום שלישי, יום הפיגועים הקשה בירושלים, הכותרות שזרמו מקריית הממשלה לכיוון נווה אילן, מקום מושבה של חברת החדשות של ערוץ 2, סיפרו על גיוס מילואים והזרמת חיילים לטיפול בטרור. אם מדובר במלחמה, דרושים חיילים, כך לפי קול ההיגיון. בבוקר יום רביעי, כשהתפרסמה הודעת הקבינט, התברר שמדובר בספין. בסך הכל הוחלט על הבאת 6 פלוגות ופיזורן במרכזי הערים, כשהן מצוותות לכוחות שיטור. מהלכים דומים נעשו בעבר גם במצב של שיגרה, בעיקר לפני חגי תשרי, לאבטחת בתי כנסת. השר סילבן שלום הסביר את החלטת הקבינט מתחום רפואת השיניים: "אי אפשר לעשות טיפול שורש כשכואב. קודם כל צריך להרגיע את השטח".
השר גלעד ארדן דרש שלא להחזיר גופות של מחבלים למשפחותיהם. שר הביטחון התנגד. "אנחנו לא עוסקים בסחר בגופות", אמר. בסוף הוחלט שאת מחבלי ירושלים, הנמצאים באחריות המשטרה, לא יחזירו ואת גופות תושבי יו"ש כן. כך התנהל גם הדיון בנושא הסגר על השטחים. בעוד שורה של שרים דרשה סגר, יעלון התנגד לפגיעה במרקם החיים ודיבר על בידול האוכלוסייה הכללית מהמפגעים, וסוכם על "מחסומים נושמים" ו"כתר".
וכך, בהיעדר החלטה משמעותית, כל אחד משרי הקבינט ליקט הישג בתחום משרדו. כץ הביא תקציב למאבטחים לתחבורה הציבורית, דרעי את מוסדות החינוך החרדיים, ארדן הקל את הוצאת רישיון נשק לאזרחים ושלום קידם שלילת אזרחות ותושבות של מחבלים. איש בממשלה לא יודה כי במקביל להידוק האבטחה, גם לחכות שזה יעבור זה
חלק מהמדיניות.
מבחינה אסטרטגית, מודים בירושלים, הפגישה הצפויה בין רה"מ לנשיא ארה"ב ב־9 בנובמבר בוושינגטון וביקורים מקדימים של שר הביטחון ושל מזכיר המדינה האמריקני, מבטאים את רצון הדרג המדיני לשקט ולהרגעת הרוחות.
בנאום באו"ם, כמו גם באחד מנאומיו השבוע בכנסת, דיבר נתניהו על תקופת הממלכה המאוחדת בארץ ישראל, לפני 3,000 שנה; על המלכים דוד ושלמה שקבעו את מקום המקדש בהר הבית. מקדשים יהודיים עמדו שם כאלף שנה, הוא אמר, אך כעת אבו מאזן והפלג הצפוני של התנועה האיסלאמית מכחישים את קיומו, מתוך הבנה שלישראל יש זכות היסטורית במקום. בינתיים, אבו מאזן משקר, אך עודנו פרטנר בפוטנציה, והתנועה האיסלאמית לא הוצאה מחוץ לחוק. נתניהו בולם את הביקורת בדרישה שלא לקבל החלטות פופוליסטיות.
מי היכה על חטא?
אלא שההרגשה ששולטת בכל היא שאפשר וצריך לעשות יותר. כך, למשל, השר זאב אלקין, שמשמש גם השר לענייני ירושלים, אומר שההתפרצות בירושלים קשורה לתרומה של מערכת החינוך במזרח ירושלים להסתה של הדור הצעיר. לדבריו, חומר הלימוד הוא של הרשות הפלשתינית. מדובר בטעות היסטורית, הוא ממשיך, שכן מערכת החינוך הישראלית ירשה את מערכי השיעור של ירדן, אך במהלך שנות ה־90 הוחלה על בתי הספר במזרח העיר תוכנית לימוד פלשתינית. לפי שר הקליטה, מדובר בתושבי ירושלים שמקבלים תקציבים מהמדינה ומנוהלים על ידי מינהלת החינוך של ירושלים, אבל ניזונים מתוכני ההסתה של הרשות. אלקין פנה בנושא לשר החינוך בנט, אבל יו"ר הבית היהודי לא רוצה להתעסק בזה ומעדיף שלא להגיב.
ח"כ אלי כהן מכולנו גיבש הצעת חוק לצמצום חסינות לחברי הכנסת. הוא יודע שזאת משימה קשה מאוד, שלא לומר בלתי אפשרית, כי מדובר בחוק יסוד בעל השלכות בנושא פגיעה בחופש הביטוי והדמוקרטיה. נוסף על כך, הח"כים לא מוכנים לשנות הטבה שניתנה להם. אלא שהפעם הוא מקווה שח"כ חנין זועבי תצדיק יצירת תקדים. בקדנציה הקודמת יו"ר יש עתיד, יאיר לפיד, כינה את חברי הכנסת הערבים בשם הכולל "זועבי'ז" וזכה לקיתונות של ביקורת. השבוע, כשאיש מהח"כים הערבים לא הסכים לגנות את דרך הסכינאות של "אחינו הפלשתינים", כל מי שביקר אותו אז היכה על חטא.
בישיבת הממשלה השבועית, ראש הממשלה קרא להסיר את חסינות זועבי ולהעמידה לדין בשל קריאתה בראיון לביטאון חמאס להשארת גובה להבת האינתיפאדה בוערת. זאת לא הפעם הראשונה שנתניהו יוצא נגד זועבי, שכבר תמכה בטרור המשטים נגד ישראל. גם בקדנציה הקודמת הוא עשה זאת מעל במת הכנסת, כשזועבי ישבה ודמעות בעיניה. היא מסמלת עבורו את כל מה שלא מצופה מאזרח ערבי־ישראלי: תמיכה באויב ורצון ליהנות מכל העולמות.
הממשלה אישרה את מינויו של רוני אלשיך לתפקיד מפכ"ל המשטרה. אלשיך ייכנס לתפקידו בתאריך הסמלי 11 בנובמבר. הוא ביקש חודש של חפיפה, אולי עד יעבור גל הטרור, וקיבל. בזמן קרב לא מחליפים מפקדים. אלשיך יפגוש בלשכת ראש הממשלה את יוסי כהן. שניהם למדו יחד באותה הכיתה בבית הספר הממלכתי־דתי "נתיב מאיר" בשכונת בית וגן בירושלים. בעבר דיברו על האליטה השמאלנית מרחביה. היום מדברים על השלמת ההשתלטות הציונות הדתית בתפקידי המפתח.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו