דייגו מראדונה הוא לא ממש מאמן. וזו לא עקיצה, התנשאות או ביקורת. גם הוא יודה בכך חלקית, אפילו שהקשר חואן סבסטיאן ורון, שנפצע ולא ישחק היום ב"סוקר סיטי" נגד דרום קוריאה, טוען ש"השער שבישלתי מהקרן לראש של גבריאל היינצה הוא מהלך שדייגו הכין ועבד למזלנו כבר בפעם הראשונה". חנפן. אבל לזכותו של מראדונה ייאמר שהוא גם לא מחקה מאמנים. הוא עושה זאת בדרכו שלו, כיאה למי שמכונה אלוהים בארגנטינה. הנה, למשל, ה"אלביסלסטה" עורכים את כל האימונים שלהם מאז שהגיעו לדרום אפריקה בפרטוריה, במתחם "היי פרפורמנס סנטר". גם באימונים של יום לפני משחק - שמקובל ומתבקש לערוך באיצטדיון שבו ייערך המשחק - ארגנטינה נשארת בפרטוריה. זה הבית ואותו לא מחליפים. לדייגו נוח שם, רחוק מההמולה של רבבות האוהדים הנלהבים מאוד (אולי מדי) של הנבחרת והלחץ התקשורתי. דייגו הוא שחקן עבר, סמל, אגדה, מוטיבטור, תופעה. באימון שלשום, שבו נכחתי, מראדונה נתן מנוחה לשחקני הרכב חשובים כמו לאו מסי וקרלוס טבס וערך משחקון פנימי בין השחקנים שצריכים להוכיח את עצמם ולקנות מקום בהרכב. מראדונה כבר הגיע לשלב בחיים שבו מי שנמצא בגיל 20 ומטה לא יכול לדמיין איך השמנגוץ הזה שיחק פעם כדורגל. הוא מסתובב באימון באמצע המשחקון הפנימי, רודף אחרי הכדור, צועק הערות חסרות משמעות לשחקנים. הוא צולע על רגל ימין. איך האיש הזה פירפר פעם את הגנות אנגליה וברזיל והיום הוא בקושי עומד על הרגליים? מה הקשר שלו לכדורגל? הוא בכלל נראה כמו פילוסוף של בית קפה בגלל הזק-ן שנועד לכסות צלקת שנגרמה לו לפני חודש בעקבות נשיכה של כלבו. כשהחיה מתנפלת האימון שנערך באווירה קלילה מסתיים, דייגו מחכה שכולם יירדו לחדר ההלבשה ונשאר על המגרש. הוא מתקרב לרדת לחדר ההלבשה. זה הרגע שבו כל 300 העיתונאים במקום נראים כאחרוני האוהדים, שולפים מצלמות כיס ומתעדים. אבל כולם חיכו לשמוע את אותו איש הגות מזוקן מבית הקפה הפינתי. האיש שהדהים את כל העולם רק משום שלבש חליפה במשחק מול ניגריה, הגיע אתמול באימונית למסיבת עיתונאים והחיה שוב יצאה מתוכו. מתנפלת. הוא שוב נכנס בפלה ("הוא צריך לחזור למוזיאון שממנו יצא") ובמישל פלאטיני ("הוא כמו כל הצרפתים, חושב שהוא יותר טוב מהאחרים"). על מערכים וטקטיקות דייגו לא ממש מדבר. זה לא ממש חשוב לו. יש לו את השחקנים המתאימים. שיסתדרו לבדם. מראדונה הוא מתנה לדרום אפריקה 2010. לא משנה איך תקראו לו, ואם תזלזלו בעבודתו, העיקר שהוא כאן. וכשדייגו נמצא, אין רגע משעמם. אם ארגנטינה תזכה במונדיאל מעניין אם בעולם יאמצו את השיטות של מראדונה, או שימשיכו לשתות כל מילה ותנועה של ז'וזה מוריניו. מאמינים קוריאנים מעט מאוד סקוררים ומועמדים לתואר מלך השערים מצאו עד כה את הרשת. דווקא לאו מסי היה אחד היותר טובים, ורק הצגה נדירה של וינסנט אניימה מנעה ממנו כיבוש שערים. השאלה היא איזה טיפול מסי יקבל מהדרום-קוריאנים, שב-1986 נקטו משחק פיזי ואלים מול מראדונה. דרום קוריאה מוליכה את הבית אחרי הניצחון הקל 0:2 על יוון. "מסי הוא קוסם וארגנטינה אחת הנבחרות הטובות בעולם", מסכים קשר מנצ'סטר יונייטד פארק ג'י סונג, שכבש מול היוונים, אבל הוסיף: "הניצחון שיפר משמעותית את מצב רוחנו ונגיע למשחק מלאי ביטחון". במשחק השני בבית ייפגשו שתי המפסידות יוון וניגריה, כשכל אחת מהן חייבת ניצחון כדי לא להיקלע לצרות. ניגריה מגיעה במצב הרבה יותר טוב. היא לא התבזתה מול ארגנטינה והפסידה כצפוי, אך בהפרש מינימלי. העיתונאים הניגרים מאוחדים בדעה שלארס לאגרבק, המאמן השבדי, עושה עבודה טובה והנבחרת נראית מאומנת וממושמעת. אוטו רהאגל, מאמן יוון בן ה-71, עבד על הגנה מפני מצבים נייחים אחרי שנבחרתו ספגה שער מדרום קוריאה שנבע מכדור קרן.
כמו שרק הוא יודע
הוא בורח מהלחץ, לא מתעניין בטקטיקות ולא מכיר במושג דיפלומטיות • דייגו ארמנדו מראדונה מכין את ארגנטינה למשחק מול דרום קוריאה, בדרכו
Load more...