"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

הכנר של שלומי שבת תובע אותו ב־300 אלף שקלים

בכתב התביעה טוען הכנר שפוטר שלא כדין, שנשללו ממנו זכויותיו הסוציאליות ושקיבל תשלום ב"שחור" • מנהלו של שבת: "נגיב לכתב התביעה בבית המשפט"

,עודכן
שבת \ צילום: קוקו // שבת

תביעה על סכום של כ־300 אלף שקלים הוגשה נגד שלומי שבת. המגיש הוא לא אחר מאשר הכנר של הזמר, אבו דוד, שמלווה אותו בהופעותיו בעשר השנים האחרונות. בתביעה, שהוגשה בשבוע שעבר על ידי עו"ד יהורם מלכה ועו"ד טל הלר בבית הדין לעבודה בתל אביב והגיעה ל"ישראל היום", ומופנית לשלומי שבת הפקות, חברה בבעלותו של הזמר, נטען כי זכויותיו הסוציאליות של הכנר נפגעו, כי הוא פוטר שלא כדין, וכן מופיעים פרטי התנהלות של תשלום ללא דיווח המכונה בשפת הרחוב "שחור".

תחילת שיתוף הפעולה בין הצדדים בשנת 2005, אז הציע שבת לדוד להצטרף ללהקתו ולהופיע כאחד הנגנים הקבועים בלהקה. דוד, שעבד בעבר עם זמרים אחרים בז'אנר, נענה להצעה של הזמר והתחייב ללוח ההופעות האינטנסיבי של שבת, לפי התביעה עשר הופעות בממוצע בחודש.

דוד התחיל לעבוד בחברה כשכיר, ובכל חודש הוצא לו תלוש משכורת מסודר. עבור כל הופעה הוא קיבל 800 שקלים נטו, עבור הופעות בסופי שבוע קיבל 900 שקלים ועבור הופעות מיוחדות סכום של 1,200 שקלים. בהופעות מעבר לים גדל השכר בשיעור של 200-150 אחוזים, בהתאם ליעד שבו מתקיים המופע.

שיתוף הפעולה הזה התנהל בהבנה ובהדדיות עד תחילת השנה הנוכחית כאשר, כך על פי כתב התביעה, הודיעו בחברה לזמר כי את המשכורת הבאה יקבל דרך חברת ארומה מיוזיק, חברת התקליטים שבה מיוצג שבת ואשר היא חברת נפרדת מהחברה של שבת, שבה היה מועסק עד כה. לטענתו, המהלך נעשה ללא כל הודעה מוקדמת.

הכנר התנגד למהלך, שכן ברגע שיעבור לחברה אחרת כל זכויותיו שצבר בעשר השנים האחרונות שבהן היה מועסק שם, יבוטלו. ההתנגדות הזאת למהלך הביאה למשבר בין הצדדים, שבשיאו הוגשה התביעה הנ"ל. לטענת הכנר, לא שולמו לו שעות נוספות, לא הופרשו קרן פנסיה ודמי הבראה, ימי חופשה לא צוינו בתלוש שקיבל, ואולי הסעיף החמור מכולם הוא שלרשויות המס דווח על סכומים פיקטיביים לעומת מה שקיבל באמת, כי חלק משכרו הועבר לו ב"שחור". כך, למשל, על פי התביעה, בשש השנים הראשונות שולמו לו בנפרד 300 שקלים עבור כל הופעה - סכום שלא צוין לאחר מכן בתלוש המשכורת.

דוד הביע את הטענות אל מול מנהליו של שבת. אלה בתגובה טענו כי בין הצדדים לא היו יחסי עובד־מעביד, וכי התלוש שהוצא לו לאורך השנים נעשה רק כ"טובה", לבקשת הכנר.

ממשרדו של עו"ד יהורם מלכה ועו"ד טל הלר נמסר בתגובה: "התנהלותו של שלומי שבת מול התובע לא תואמת לעידן המעסיקים בימינו. הנתבע רמס את זכויותיו של התובע ברגל גסה והתנכר לו כעובד אחרי עשר שנים, שבהן עשה לילות כימים בנאמנות אין קץ. לפי כל חוק, חובה היה עליו לשלם לנגן את התנאים הפנסיוניים המלאים, ולא לנצל את תום הלב של התובע. מצער כי זו הדרך שבה בחר הנתבע לסיים את העסקתו של מי שתרם להצלחת הקריירה של שלומי שבת".

מנהלו של שבת מסר בתגובה: "נגיב לכתב התביעה בבית המשפט".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר