"אני חצי פסיכולוג"
הם משחקים מעבר לים, במדינה שבה יש תרבות שונה, שפה זרה ומנטליות אחרת. אבל על הלוק שלהם השחקנים הזרים בליגת העל לא מתפשרים, ויש להם כתובת אחת - מייק בן חמו (31). בלקוחותיו הנאמנים: דונטה סמית', סילבן לנדסברג, דיאור פישר, איי. ג'יי. רולנד (שהגיע אליו במיוחד להסתפר עוד כששיחק בטורקיה), קווין פאלמר, ובשנים קודמות ג'רמי פארגו, שון ג'יימס, טייריס רייס ורבים אחרים.
"התחלתי להתעסק בספרות בגיל 17", הוא מספר, "נולדתי בארץ אבל בגיל 6 עברנו לפלורידה. בהתחלה זה היה כדי לשלם את שכר הלימוד, אבל עד מהרה צברתי מוניטין והרווחתי סכומים מטורפים". בן חמו עבר לווגאס ושם התמחה בתספורות שאהובות על הקהל האפרו־אמריקני והלטיני.
אבל ההצלחה נקטעה באחת. לפני כמה שנים מייק חלה בסרטן, ואחרי שהתייעץ עם הרב פירר החליט לחזור לארץ כדי לטפל בעצמו: "זה היה מאוד קשה, אבל ניצחתי את המחלה".
לשחקנים בארץ התוודע לפני קצת יותר משנתיים: "ידידה שלי הכירה את דרק קארקטר ששיחק בבני הרצליה, ואמרה שהוא מחפש ספר. הגעתי עד אליו והוא כמעט הבריז לי. בסוף סיפרתי אותו בחדר ההלבשה של הקבוצה. כך כולם ראו אותי, והשם שלי התחיל להתגלגל מפה לאוזן בקרב השחקנים".
הסגנון המועדף על רוב השחקנים: ה"פייד" הקלאסי. התעריף: 400-350 שקלים לתספורת. "אני חצי פסיכולוג עבורם", הוא אומר, "כשטייריס רייס שיחק במכבי, הוא היה מסתפר אצלי בכל שבוע. בתחילת העונה הדברים לא הסתדרו לו והוא היה מלא כעס. אמרתי לו שינסה להפוך את זה למוטיבציה, הוא עשה בדיוק את זה וכולם זוכרים איך העונה ההיא הסתיימה".
"אני קצת מטיף לשחקנים שיחשבו מעבר לאורח החיים שלהם, שכולל הרבה מסיבות ובחורות. הם מאוד אוהבים להתפנק - אני מניח על הפנים שלהם מגבת חמה אחרי הגילוח וזה מאוד מרגיע, במיוחד לפני משחקים".
רועי כהן
איי.ג'יי רולנד. הגיע במיוחד מטורקיה רק בשביל להסתפר אצל בן חמו
תשובה לכל שאלה
כשמאיר טפירו מבקש חסימה - מה בדרך כלל יקרה לאחר מכן? האם דווין סמית' מעדיף את הזריקה מהמקום או את זאת שמגיעה לאחר כדרור? באיזה חלק של שעון ה־24 נוטה דונטה סמית' לאיים לסל? באיזה חלק של השעון הוא נוטה לאיים על חברו לקבוצה? אילו סוגי הגנה אהובים במיוחד על גיא גודס? בכמה מאבקי ריבאונד זוכה איגור נסטרנקו? מי זה איגור נסטרנקו?
ברוכים הבאים לעולמם של עוזרי המאמנים בליגת העל. עד לפני כמה שנים הם תיפקדו כעורכי וידאו לכל דבר, חותכים להם קטעי DVD אל תוך הלילה. "ישבנו איתם ואמרנו להם 'זה לא התפקיד שלכם'", נזכר דניאל שיכמן. הוא ועוד שלושה אנשי מחשבים הקימו ב־2009 את WSC, מיזם וידאו סקאוטינג שבא לתת תשובות ממוחשבות לשאלות האלה. שש שנים לאחר מכן ובין לקוחותיהם אפשר למנות את האן.בי.אי ואת ליגת הביג איסט.
"אמרנו 'בוא נלך על זה' ואם זה יצליח - אז יהיה כיף", מספר שיכמן (33), ששיחק בעברו בנוער של מכבי נתניה. אחרי פיילוט מוצלח בנבחרת ישראל, המינהלת רכשה את התוכנה עבור כל קבוצות הליגה. לאחר מכן הגיעה גם ההתעניינות מצד גופים בינלאומיים וענפים נוספים.
אפשר לאפיין את עוזרי המאמנים/המאמנים הישראלים בהשוואה לאחרים?
"יש את הקלישאה הזאת - שמאמנים ישראלים יותר יסודיים - אז זה באמת נכון. מכרנו את התוכנה גם לכמה קבוצות באירופה ורואים את ההבדל. הישראלים מנתחים כל פיק אנד רול באינספור רמות. באירופה הם הרבה פעמים מנסים לגמור עם זה".
"לפעמים קל לחשוב שהארגון פה הוא חאפרי", ממשיך שיחמן, אבל כשאתה מתעסק עם האנשים עצמם - עם המינהלת ועם המאמנים - אתה רואה שהם לוקחים את זה מאוד ברצינות, שהם מאוד יסודיים. כיף לדעת שהכדורסל פה מטופל בכזאת רמה".
שרון קינן
שיכמן (משמאל) יחד עם יתר היזמים: שמוליק יפה, חי גל ואביב ארנון
מדד הקשיחות
אצל דן ולנסי, הבעלים של חברה להשמת ביצועים בספורט הנקראת 70/30, העולם מתחלק לשניים: או שאתה טורף, או שאתה נטרף. בכדורסל, ההבחנה הזו מגובה בניתוח פרמטרים פיזיים ומנטליים ושיטה הטוענת ש־70 אחוזים מפעולות הכדורסל ששחקנים מבצעים הן פעולות רצון שאינן תלוית כישרון.
על פעולה כזו זוכה השחקן בנקודה אדומה, ועל סל שהוא קולע הוא מקבל נקודה כחולה - שם הכישרון מספק את שאר 30 האחוזים. כך נוצר מדד שלפי ולנסי יוצר 93 אחוזי הצלחה וקבוצה שמנצחת בעשרה אחוזים יותר בנקודות האדומות תנצח במאה אחוזים מהמשחקים. אלה מספרים הגורמים לכל מאמן לרייר בחפשו אחר "שחקני נקודות אדומות". דני גוט, המאמן באקדמיה של איגוד הכדורסל, שמע את ולנסי בהרצאה נותן קונטרה לפן הסטטיסטי שגוט הכיר; מה שלא מנע ממנו להביא אותו לאקדמיה.
משם השיטה יובאה גם למכבי ת"א בעונת 2014, כן, העונה ההיא. בעונה שעברה גם דני פרנקו התחיל לעבוד עם ולנסי וסיים את העונה במאזן 3:22. המספרים של ולנסי חשפו שם את הידוע והידוע פחות: למשל, שדונטה סמית' הוא טורף על; שליאור אליהו לא מקבל מספיק קרדיט ציבורי ובעצם מדובר ביצרן נקודות אדומות איכותי; שבר טימור הוא מר אגרסיביות; שדרווין קיצ'ן יותר מוכשר מטווין מקי אבל מקי הוא לוחם רחוב שאתה רוצה לידך.
שיחה עם ולנסי היא געגוע לרטרו של קשיחות של ילידי שנות ה־70, שם אגרסיביות וסביבה מלחמתית ייצרו כדורסלנים קשוחים ולא מוציאי האאוטים לזרים שהישראלים הפכו להיות היום.
ולנסי פיתח מומחיות בהחדרת סכין בין השיניים והקבוצה האידיאלית שלו היא של טורפים רעבים, שלא חוגגת אחרי ניצחונות, נשארת רזה במחשבתה, מלאת אדרנלין ומופצצת טסטוסטרון. יש סיכוי שגישה כזו תשבור את תדמית הליגה הרכה והחברותית מדי שלנו.
דורון קרמר
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו