"כל הדרך, כשרצתי, אני שומעת קללות. ירקו לי לפנים, הם החטיפו לי סטירות, הם צחקו, צעקו. פשוט חיות אדם. הסכין עוד היתה עלי על הצוואר, בתוך הגוף שלי. הרגשתי שזה מאורגן. ניגשתי לאיזה ערבי אחד, ניסיתי להיעזר בו. אמרתי לו, 'אני אשלם לך גם מיליון שקל, בוא תעזור לי, תיקח איתי את הילדים'. הוא התחיל לצחוק עלי ואמר לי: 'תמותי'".
במילים המצמררות האלה תיארה אודל בנט את רגעי האימה והאכזריות שעברו עליה ועל משפחתה בסימטת הגיא במוצאי שבת, הרגעים שבהם נדקרה ונפצעה קשה, ואילו בעלה אהרון נדקר למוות.
"הלכנו לכותל והתפללנו, וכשחזרנו הגענו לקטע דרך שלא היו בו מספיק אנשים ולא הרגשתי תחושת ביטחון", שיחזרה אודל, המאושפזת בבית החולים הדסה עין כרם, "אמרנו שנתחיל לרוץ כדי שנגיע לאזור בטוח יותר. פתאום הוא יצא מאחת החנויות שם, אותו מחבל רוצח מתועב. לא הבנתי מה קורה. פתאום הרגשתי משהו בגב שלי ואז ראיתי את בעלי אהרון מתחיל להתעמת איתו. בעלי נתן לו בוקסים בפרצוף. ממש נלחם איתו. אז המחבל עזב את בעלי, הגיע אלי, המשיך לדקור אותי ועוד פעם חיפש את בעלי".
למרות מסע הרצח של המחבל, סיפרה אודל, עוברי אורח ערבים ועובדים שהיו בחנויות סמוכות לא עזרו למשפחה במאבק על חייה, רחוק מזה. "מסביבנו היו חבורות נוער של ערבים, שמסתכלים ורואים את המקרה ולא פוצים פה ורק צוחקים ומחייכים", אמרה, "ממש התחננתי לעזרה: 'תעזרו לי, תעזרו לי'. פתאום הוא תפס את בעלי, השכיב אותו שם על החנות בגדים, על הבגדים ככה, והמשיך לדקור אותו. אני ניסיתי לקחת לו את הסכין מהיד ולא הצלחתי. אני גם נאבקתי איתו. ראיתי שאני לא אצליח. הרגשתי שאני עומדת ליפול. אמרתי שאני חייבת להזעיק כוחות ביטחון".
הלווייתו של אהרון בנט ז"ל בהר המנוחות \ צילום: נועם ריבקין פנטון
אחרי שעברה את מסע הביזוי וההשפלות בסמטאות, הגיעה לכוחות הביטחון. "אמרתי להם שאני פצועה ויש שם את בעלי ואת שני התינוקות שלי, בעלי כולו דקור ואני לא יודעת מה עם הילדים. ישר נפלתי על הרצפה. התחילו לצאת כמויות של ערבים וניסו לפגוע במי שאפשר. התחילו לזרוק דברים לכל עבר. המשיכו להשתולל. הרגשתי שאני לא יכולה לזוז. הרגשתי שאני עומדת לאבד את ההכרה, התחילו לטפל בי. כל הדרך אמרתי שאני חייבת להיות חזקה".
שרה נתניהו ביקרה את אודל בנט בביה"ח הדסה עין כרם // צילום: קובי גדעון/לע"מ
"הם שפלים"
אודל, שנאחזה בחיים בכוחותיה האחרונים, קיוותה כי בעלה ניצל בנס. "פינו אותי באמבולנס טיפול נמרץ וחשבתי שבעלי הפצוע קל ואני הפצועה קשה. לא חלמתי שתגיע המציאות הזו. חשבתי שהוא יחיה והוא יהיה האבא של הילדים שלי והוא ימשיך לגדל אותם. קשה לי לבכות. זה כואב. הם שפלים. אף אחד לא ניסה לעזור. איזה רשעים. הכל היה מתוכנן".
השר לביטחון הפנים, גלעד ארדן, הורה למשטרת מחוז ירושלים לפתוח בדחיפות בחקירה פלילית נגד סוחרים בעיר העתיקה בעקבות החשד שעמדו ברחוב ולא נקפו אצבע בעת שהמחבל יצא למסע הרצח. אתמול ביקרו ארדן וראש הממשלה בנימין נתניהו את אודל בבית החולים.
הרוכלים עוקבים, אחד מהם לוגם להנאתו מפחית
"מהותם - דם יהודי"
שלשום נקבר אהרון בנט בהר המנוחות בירושלים, זמן קצר לאחר מסע ההלוויה של הרב נחמיה לביא ז"ל, שנערכה גם היא במקום (ראו ידיעה בעמוד זה). מרים גל, חמותו של בנט ז"ל, קראה בבכי במהלך ההלוויה של חתנה: "אכזריות כזאת, שעם ישראל לא יהיה טיפש. תתעוררו. הם עם של רוצחים. זה לא אנושי. כל המהות שלהם זה דם יהודי. מי שמדבר על שלום הוא מטומטם. אבידה כזו לא תחזור אלינו בחיים. אהרון היה החתן הכי טוב בעולם. כמה אהבתי אותו. היתה ביניהם אהבה מושלמת. הוא הבטיח שיעשה לה את חג סוכות הכי שמח בחיים".
מאבק על אופי ההלוויה
בשעות שקדמו להלוויה התנהל מאבק בין משפחת הנרצח לבין צה"ל לגבי אופי האירוע. בנט היה חייל בסדיר במסגרת שח"ר, יוזמה של צה"ל לשלב חרדים בשירות צבאי, ובצה"ל ביקשו לערוך לו הלוויה צבאית בהר הרצל. משפחתו של בנט, שהתייעצה עם רבנים בולטים במגזר החרדי, עמדה על כך שהוא ייקבר בהלוויה אזרחית. תחילה רצו בני המשפחה שבנט ייטמן בחלקת ברסלב בבית העלמין בהר הזיתים, אבל בצבא לא ויתרו. דובר צה"ל פירסם הודעה כי הלווייתו של רב"ט בניטה־בנט תתקיים בבית העלמין הצבאי בהר הרצל בבירה. בסופו של דבר, לאחר שהתעוררה הכריעה אודל בסוגיה לטובת הלוויה אזרחית.