הפכו אותם לחשודים
כך הפך איש עסקים מקריית מוצקין, יריב פוליטי של ראש העירייה, לחשוד באיומים • ההתנהלות המוזרה של פרקליט המדינה בתיק עו"ד שרמן • חצי הכוס המלאה של היועץ המשפטי לממשלה • וגם: מזכ"ל הסתדרות המורים, יוסף וסרמן, שוב בחדרי החקירות
אני פותח את העמודים האלה הפעם במכתב שקיבלתי לפני יותר משבוע מיוסי פדידה, איש עסקים בקריית מוצקין המכהן גם כחבר מועצת העירייה. "מכתב מהבטן", כלשונו של פדידה, מכתב של מי שהפכו אותו פתאום לחשוד בפלילים.
מכתב שהמסר שלו אחד: הקלות הבלתי נסבלת של הפיכת אזרח נורמטיבי לחשוד במעשי פשע.
"אני כותב לך את השורות האלה ממש לפני יום הכיפורים, בחיל ורעדה, אך בלב שלם. לפני כמה ימים הופיעו שוטרים בפתח המסעדה שלנו וליד לקוחות אמרו לאשתי ליליאן שהיא צריכה להתלוות אליהם לתחנת משטרת זבולון.
"אשתי שאלה מה הסיבה והשוטרת ענתה לה: 'לא יודעת'. כמובן שאשתי התלוותה לניידת ואני צילצלתי למפקד התחנה, נצ"מ אילן סרדל, ושאלתי מה קורה פה.
"ביקשתי להבין מדוע לקחו את אשתי כמו עבריינית ותשובתו היתה: 'אני לוקח אותה רק לחקירה כמו שאנחנו לוקחים את כולם. היא תיחקר ותחזור'. אמרתי לו שאפשר היה להזמין אותה בטלפון והיא היתה מגיעה מייד כי היא אישה ישרה והגונה ותשובתו: ייתכן, ואפשר גם אחרת... מייד אחר כך הוזמנתי גם אני לחקירה במשטרת זבולון וכמו אשתי נחקרתי באזהרה.

השופטת שבח. קיבלה "ספר" \ צילומים: מישל דוט קום, דודי ועקנין, אתר בתי המשפט, אורי לנץ
"למה? כי ראש העירייה חיים צורי, שקיבל מכתבי איום, טען במשטרה שאנחנו אלה ששלחנו אותם. זה החשד שלו".
אני עוצר כאן כי לצורך הבנת טענות פדידה על התנהלות המשטרה, יש להציג תחילה את הרקע לפרשה.
פדידה היה חבר במפלגתו של צורי, פרש ממנה לפני כשנתיים "בגין מעשי שחיתות" והקים סיעה עצמאית "לביקורת ולאיכות שלטון". לדבריו, הסיעה הזאת הוקמה אחרי שצורי לא עמד בהבטחתו ערב הבחירות לפטר כמה בכירים הנגועים בבעיות של יושרה.
"מאז אותו מהלך פוליטי", הסביר לי פדידה, "אני יורה לעבר צורי אינסוף חיצי ביקורת קשים. אני לא מסתיר את דעתי על ראש העירייה ועל חלק מחבריו ונאמניו. אני דורש לנקות את האורווה".
צורי אישר זאת השבוע בשיחה איתי: "בכל מקום שפדידה יושב הוא אומר שאני מאפיונר, שאני מושחת, שאני מתנכל למסעדה שלו ושהוא יכניס אותי לכלא. הוא אומר מה שאומר, אבל המשטרה לא מצאה נגדי דבר".
לפני חודש קיבל צורי שלושה מכתבי איום בכתב יד וייחס את השניים הראשונים לפקח לשעבר בעירייה. הפקח נחקר, לא נמצא קשר בינו לבין המכתבים, וכאשר הגיע המכתב השלישי - הצביע צורי לעבר יוסי פדידה ואשתו ליליאן. הוא נקב בשמם כחשודים וגרם למשטרה לחקור אותם באזהרה.
על מה נסמך צורי, בין היתר, בתלונתו נגד משפחת פדידה? על תלונה של פקח עירייה שרשם דו"ח לבן של פדידה. "הבן הזה איים על הפקח וקילל אותו, המשטרה נקראה למקום וחקרה אותו, אשתו של פדידה אמרה שהיא בטוחה שאני טמנתי מלכודת ושאשלם על זה".
פדידה השבוע, בשיחה איתי ועם עמיתיי עוזי דיין ומיכל שבת: "תגידו, למה אני צריך לשלוח מכתבי איום לראש העירייה כאשר אני מטיח בו בגלוי, בעירייה ומחוצה לה, שהוא מושחת ושכולם יודעים שזה הרקע לפרישתי מהסיעה שלו? למה שאנהג כך כשאני מניח הכל על השולחן בלי להסתיר דבר?
"יותר מזה: צורי מטעה אתכם גם בעניין הבן שלי, שהוא עו"ד ושומר על החוק.
"אתם יודעים מה אמר הבן שלי לפקח, כשזה רשם לו דו"ח ללא סיבה ליד המסעדה שלנו? ניפגש בבית המשפט. זה האיום, כביכול. אתם מבינים איך מעוותים דברים כדי להצדיק תלונה נגדי?"

שרמן \ צילום: יוסי זליגר
"אם אשקר תחתכו אותי"
כשפדידה הגיע לחקירה במשטרת זבולון ושמע שהוא חשוד בשליחת מכתבי איום לראש העירייה, הוא הציע מייד לחוקריו לשלוח אותו ואת אשתו לבדיקה בפוליגרף. כמו כן, הציע שהם ייקחו דוגמה של כתב ידם לצורך בדיקה גרפולוגית.
"אמרתי מה שאמרתי והם התעלמו. פתאום אני ואשתי הופכים לחשודים באיומים, המשטרה מבצעת חיפושים בדירתי ובמסעדה שלנו, לוקחים ממני טביעות אצבע - אני, האופוזיציה היחידה בפועל של צורי בעירייה, מוצא את עצמי כחשוד בפלילים. פתאום אני ואשתי בכותרות של התקשורת המקומית כאילו יש ממש בחשדות נגדנו. צדיק ורע לו, רשע וטוב לו - עולם הפוך בכל המובנים".
שאלנו את פדידה אם יהיה מוכן להיבדק במכון פוליגרף פרטי מטעם "ישראל היום", והוא עט על ההצעה. "מתי שלא תאמרו לי אני מגיע", אמר, "אני משיב על השאלות ללא תנאי. אני משתף איתכם פעולה במציאת האמת".
הוא הוסיף: "אני יודע שבדרך כלל נחקרים חוששים ממכונת אמת ומתחמקים מבדיקה בתירוצים שונים. לא אני. אם יתגלה ששיקרתי - תחתכו אותי לחתיכות. לא תהיה לי שום טענה".
הוא הבטיח וקיים. הבדיקה במכון הפוליגרף של נתי שגיא ברמת גן התקיימה בשבוע שעבר ובמסגרתה נשאל פדידה אם כתב מכתב איום לראש העירייה, אם ביקש מאשתו ליליאן או מאחרים לכתוב מכתב איום, ואם שלח מכתב כזה לראש העירייה. ממצאי הבדיקה היו חד־משמעיים: "הנבדק הגיב תגובות המעידות על אמירת אמת בשאלות הרלוונטיות".
פדידה בראשית השבוע: "פגעו בי, הכפישו אותי, ניסו להטיל דופי בי ובאשתי - אבל לא ישברו אותי. זה לא יקרה. חבל לי רק שהמשטרה מולי במקום להיות מאחוריי. אני האחרון שהייתי צריך להיחקר באזהרה. כשתחקרו את פרשיות צורי ואנשיו, אם תחקרו, תבינו לאן מגיעה הצחנה".
תגובת משטרת זבולון: היא לא השיבה על השאלה מדוע לא שלחו את החשודים לבדיקה במכונת האמת - כך גם על שאלות אחרות. "החקירה בעיצומה", כתבו לנו מחטיבת דובר המשטרה והוסיפו כי למפקד תחנת זבולון נצ"מ סרדל אין קשרים חברתיים עם המתלונן אלא קשר מקצועי, כמצופה ממנו מול ראשי רשויות שבאזורו. ועוד: "משטרת זבולון בפרט ומחוז חוף בכלל, מקפידים על ניהול חקירות באופן מקצועי וענייני".
ועוד משפט שכולנו מסכימים איתו: "אנו רואים בחומרה את תופעת האיומים על ראשי ערים. נעשה הכל כדי לחשוף את החשודים".

השופט גולדברג. מחכים לו \ צילומים: מישל דוט קום, דודי ועקנין, אתר בתי המשפט, אורי לנץ
וסרמן שוב בחקירה
בתיק פרשיות מזכ"ל הסתדרות המורים, יוסף וסרמן, וחלק מנאמניו, לפחות על פי התרשמות כמה יודעי סוד בסיעתו, כבר רואים את הסוף. נעשו באחרונה עוד כמה השלמות חקירה במשרדי מפלג ההונאה של משטרת מחוז ת"א, והן כללו חקירות של וסרמן עצמו.
מה קרה בחקירות האלה, שאחת מהן התנהלה לפני שבוע במשך שעות בלשכת וסרמן בבית הסתדרות המורים? התהדק החבל על צווארו, על פי כמה נחקרים, החמיר מצבו.
וסרמן מבין זאת כנראה, ולכן מעריכים מקורבים לו, שהוא ינסה להצניח לכיסאו מזכירת סניף מסוימת, הנחשבת נאמנה לו, ויעשה הכל כדי שגילה קליין, ראש סיעת "נחל" - זו שדורשת ממנו כלים להתמודדות דמוקרטית בבחירות - לא תצליח להגן על הדמוקרטיה בארגון.
נכון להשבוע, העתירה לאכיפת פסק הדין הפנימי של השופטת בדימוס שרה פריש לטובת קליין, הועברה להכרעת השופטת המחוזית בת"א, יהודית שבח.
על פני כמה עמודים משתרעת תשובת ובקשת וסרמן ואנשיו לשופטת שלא להכיר בהכרעת ביה"ד של עצמם כהליך בוררות? שלא לחייב אותם למסור לגילה קליין את רשימת 140 אלף חברי הסתדרות המורים ואת דרכי ההתקשרות איתם?
לא על עשרה עמודים או אפילו 20 גג כמקובל כיום בעתירות כאלה. מספר עמודי "הספר" שהונח על שולחן השופטת שבח, בניסיון להטביע אותה במסמכים, שובר כמדומני שיא חדש: 650 עמודים!!!
הניסיונות להתיש ולשבור את רוחה של גילה קליין, נמשכים.

פדידה
כדי למנוע אי־הבנה
לפני שבוע, כשהסברתי כאן מדוע דרושה ברשויות האכיפה מסננת להבטחת ניקיון הכפיים של בעלי תפקידים רגישים - הצעתי לשאול כל מתמודד אם קיבל שוחד, אם היה מעורב במעשים פליליים, אם הטריד מינית, אם יש לו חובות לשוק האפור - וגם: אם סבל מבעיות פסיכיאטריות, היה מאושפז בגינן ונזקק לכדורים פסיכיאטריים.
כל השאלות האלה, נוסף על בדיקת פוליגרף, מתחייבות ממה שהתגלה במשטרה וברשות המיסים בשנים האחרונות. לא רק אני חושב כך.
הצגת השאלה הזאת לא נבעה חלילה מכך שיש קשר בין בעיות פסיכיאטריות לשחיתות, אלא מהמחשבה שאין להציב בתפקידים בכירים אנשים הסובלים ממחלות פסיכיאטריות קשות - כפי שהתגלה באחרונה בתיק של בכיר ברשות המסים. לא רק שחיתות אמורה למנוע קידום בגוף ציבורי.
למרות זאת, כשפרופ' לפסיכיאטריה, בנימין לרר, לשעבר יו"ר החוג לפסיכיאטריה וסגן דיקן הפקולטה לרפואה באוניברסיטה העברית, קרא את הדברים - הוא פירש אותם אחרת, שלח אלי תגובה, וביקש לפרסם את הערותיו. אני מביא כאן אפוא את עיקר דבריו.
"בעצם הצגת שאלה כזו למתמודד, אתה קובע כי אנשים שעברו טיפול פסיכיאטרי מועדים לבצע עבירות בתחום השחיתות וטוהר המידות, כמו שמועדים אנשים אשר הטרידו מינית, דרשו שוחד או בעלי עבר פלילי. זוהי קביעה חריפה הפוגעת במאות אלפי אנשים אשר נזקקו בעבר לטיפול פסיכיאטרי, מטופלים כיום או יזדקקו לו בעתיד.
"כבעל ניסיון של שנים בטיפול ובמחקר בנושא אני מבקש ממך לתקן את הדברים כי אין כל קשר בין בעיות פסיכיאטריות, למועדות לכאורה לשחיתות או לפגם בטוהר המידות. אצל הקורא זה עלול לחזק דעות קדומות לגבי אנשים הסובלים מבעיות פסיכיאטריות כאילו האנשים האלה מועדים לעבירות שחיתות ולהטרדות מיניות.
"אין יסוד לדברים האלה ואבקש לתקן את העוול הגדול שנגרם לאנשים האלה".
כאמור, אני מכבד את הבקשה. אין ולא היתה לי כוונה לקשור בין הדברים.

נצ"מ סרדל. מדוע לא פוליגרף? \ צילומים: מישל דוט קום, דודי ועקנין, אתר בתי המשפט, אורי לנץ
המוסר הכפול של ניצן
השופט העליון בדימוס אליעזר גולדברג, המשמש מעין בורר בין ועד הפרקליטים בשירות המדינה לבין נציבת הביקורת על פרקליטי המדינה, הילה גרסטל, עומד להגיש בקרוב את המלצותיו לשרת המשפטים בשאלה הבאה: האם יש הצדקה לאפשר לנציבה, נוסף על ביקורת מערכתית, לקיים גם ביקורת פרטנית בתלונות נגד אנשי התביעה?
האם אין די בכך שאנשי התביעה חשופים לביקורת של שופטים, וכן לבדיקת תלונות נגדם בלשכת עורכי הדין, בנציבות שירות המדינה, ובמשרד מבקרת משרד המשפטים? האם אין חשש שהגוף החדש של גרסטל ינוצל לרעה בידי סניגורים רבים להגשת תלונות סרק ויגרום לכך שרבים וטובים מפרקליטי הקו הראשון פשוט ירימו ידיים?
בעוד כולם ממתינים להכרעת גולדברג, נחשף הציבור בפרשה הזאת למוסר הכפול של פרקליט המדינה, שי ניצן: מצד אחד הוא מבין שסניגורים מסוימים מנסים להלך אימים על נציגי התביעה והתייצב לימינם; מצד שני, בפרשה שבה ניתנה לו הזדמנות להכות, לייצר הרתעה ולעצור מעט את הסחף - הוא מעל בתפקידו כפי שתיאר זאת בראשית השבוע עמיתי צבי הראל.
אני נדרש לנושא הזה שוב, בתמצית, בגלל חומרתו: בעת אחד הדיונים המשפטיים בתיק של העבריין שלום דומרני, נשמע פרקליטו, עו"ד משה שרמן, מאיים על התובעת בתיק: "אם הפרקליטות תמשיך בהתנהלות שלה עד עכשיו", אמר, "אני מודיע לכם שאני הולך למסור זאת לשלום דומרני". וכדי למנוע אי־הבנות, הוסיף: "אני חושב שהוא (דומרני) עומד מאחורי כל מה שקורה בתיק הזה ורק תראו מה יהיה לכם".
מה דרוש יותר מאמירה נחרצת כזו כדי להגיש כתב אישום נגד עו"ד שרמן בגין איומים, לגרום להרשעתו ולייצר הרתעה של אנשים מסוגו?
דרושה החלטה של פרקליט המדינה, שי ניצן. שהרי עו"ד שרמן הרים לו כדור להנחתה.
רק שהאיום החד הזה הפך מתיק פלילי לתיק משמעתי בלשכת עורכי הדין, כשגם כאן התנהג ניצן בצורה תמוהה: הוא נתן הסכמתו לעיסקת טיעון עלובה שבמסגרתה ייגזר על הפרקליט המאיים עונש השעיה של 44 ימים בלבד (גם הם בעת פגרת הקיץ...). צחוק מהמלחמה באלימות. יריקה בפרצופם של פרקליטי המדינה.
למרבה המזל, חברי בית הדין המשמעתי לא אהבו את הבדיחה, דחו את העיסקה וגזרו על עו"ד שרמן ארבעה חודשי השעיה וקנס בסך 20 אלף שקלים. הם חבשו את הפצע המדמם הזה בתחבושת קטנה - שמרו מעט על כבודם.

צורי \ צילום: הרצי שפירא
מילה להגנת וינשטיין
את הפארסה של גלעד ארדן ובנימין נתניהו בעת בחירת גל הירש למפכ"ל - מנצלים עכשיו לרעה אויבי הרגולציה.
שוב חוזר הפזמון שיש בישראל עודף רגולציה, שהיועץ המשפטי בארץ יותר מדי חזק (הלוואי, הלוואי, בתנאי שיהיה לו חוט שדרה); שבפני אנשים טובים נחסמת הדרך לתפקידים בכירים בגין קטנוניות וזוטי דברים, ועוד דברי הבל מהמשפחה הזאת.
עם כל הכבוד, זו זריית חול בעיניים.
מי שחוסמים את הדרך בפני אנשים טובים ומוכשרים לתפקידי מפתח בשירות המדינה, הם לא שומרי הסף והרגולטורים חסרי הפשרה. אין שחר לטענה הזאת. מי שעושים זאת הם אנשי שררה מצמרת מפלגות השלטון. הם לא רוצים סרגלים בחצרם, אנשים עם מצפן ומצפון, בעלי מקצוע שרואים את עצמם משרתים של כלל הציבור ולא רק של פוליטיקאים עם אינטרסים צרים וזרים.
במלחמה בשחיתות השלטונית - וינשטיין אכן לא הצטיין. אבל הוא הגן על זכויות אדם ומיעוטים; חסם מינויים של אנשים מושחתים; סיכל בצדק את שובו של יעקב פרנקל, תפוח רקוב, לתפקיד נגיד בנק ישראל; סיכל בצדק את מינוי יואב גלנט מפרשיות מושב עמיקם, לרמטכ"ל; סיכל מינויים מביכים אחרים - הציל את הממשלה משורה של ביזיונות. נתניהו חייב לו תודה גדולה.
יכולים מבקריו לומר כל מה שהם רוצים, ובדרך כלל יימצאו צודקים. אבל את ההישגים החשובים האלה של וינשטיין, הם לא יצליחו לקחת ממנו.

ניצן. מתנה לפרקליט המאיים \ צילומים: מישל דוט קום, דודי ועקנין, אתר בתי המשפט, אורי לנץ
מילה על הירש
גל הירש ספג סטירה ועכשיו, כשהוא בחוץ, אנחנו חייבים לדעת אם היא הגיעה לו. לכן הבדיקה בעניינו חייבת להימשך. לכן אסור למשוך זמן, לייצר סחבת, להרדים את הנושא. זה לא הוגן, זה לא נכון, זה לא צודק.
אם הוא נקי, יש לפתוח בפניו את דלת השירות הציבורי לתפקידים אחרים. עם רקורד כמו שלו, יהיה הרבה מה להציע לו.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו