סטטוסים כשרים

את המתכון המיתולוגי בן עשרות ואולי אף מאות השנים, שבו מורחות נשים חרדיות ביצה טרופה ומפזרות שומשום על החלות שהן אופות לקראת שבת, מאיים להחליף מתכון יצירתי וחדשני של ממש ולפיו מפנה הביצה את מקומה (הבטוח עד לא מזמן) לטובת שמן זית, מייפל, כפית קפה - וקחו נשימה עמוקה - כפית סויה כהה. 

המתכון המרענן, המאפיל על קודמו במודרניות שלו, כבר כבש עשרות בתים של נשים חרדיות וממשיך להתפשט לכל עבר בזכות אחד הדפים הפופולריים בקרב נשים חרדיות בפייסבוק: "אמהות מבשלות כשר". 

הצלחת הדף, שבו כל המתכונים כשרים כמובן והכניסה אליו מותרת לנשים בלבד (גברים, אפילו אל תנסו), היא מטאורית וממחישה היטב את סיפורה של אחת התופעות המרתקות שעוברות על הציבור החרדי - השימוש ברשתות החברתיות. רשמית, הרבנים עדיין אוסרים שימוש באינטרנט וכמובן גם בסמארטפונים, בתי ספר לא מקבלים תלמידים בעלי אחד מהכלים הטמאים ובבתי הכנסת בבני ברק לא יעז אף אחד מהמתפללים לשלוף את המכשיר הלא כשר, ובכל זאת עולם חרדי ענק מתקיים ברשתות החברתיות.

חרדים שנונים פותחים דפי סאטירה והומור שמתאים למגזר וגורפים לייקים רבים, עיתונאים חרדים מצייצים כל פיסת מידע שאין סיכוי שיוכלו לדווח עליה בעיתונות הכתובה והרשמית, מחאות חרדיות תפסו מקום של כבוד ואפילו יש חסידות אחת שהומצאה לה, ברוח טובה, בין דפי הפייסבוק הלא נגמרים.

אך כאמור, הלהיט הנוכחי הוא דף "אמהות מבשלות כשר", שחצה לאחרונה את רף 10,000 החברות, חרדיות כולן, וזאת בארבעה חודשי פעילות בלבד. מספר מרשים לכל הדעות. את הדף פתחה חיה גלסטר הלפרין, מבעלי רשת האופטיקה הגדולה, אופטיקה הלפרין, אם לשבעה ילדים, שמסבירה איך נולד הרעיון המצליח. 

"חזרנו מחופשת הפסח ודיפדפתי תוך כדי נסיעה בקבוצת מתכונים גדולה. ראיתי שהעלו מתכון חמץ וזה מאוד חרה לי", היא נזכרת ברגע, "סיפרתי לבעלי, שפשוט שאל: 'למה את לא פותחת קבוצה מתאימה?' ואז, אחרי ששוב ראיתי שעלה מתכון לא כשר, החלטתי לפתוח את הדף. 

"ביקשתי ממישהי שמבינה שתעזור לי עם הצד הטכני של הדף, וכיוון שאיני פעילה בפייסבוק, הרמתי טלפון לחברותיי וביקשתי שישתפו את הדף. עד סוף אותו שבוע היו כבר 1,000 חברות, וזה רק הלך ותפח. לאחרונה, באסיפת הורים, כולן ניגשו אלי ואמרו לי 'שיחקת אותה'. זה מאוד הפתיע אותי".

לדבריה, היה צורך אמיתי בקבוצה שכזו: "בקבוצות מתכונים שאינן כשרות אישה חרדית צריכה לברור ולברר על כל מרכיב. יותר מזה, יש אצלנו הווי של בישול חרדי: כבר ביום רביעי מתחילות לעלות תמונות של חלות ומתחילים להרגיש את השבת, דנים יחד מה להכין לארוחה מפסקת שלפני יום כיפור, איך נערכים מבחינת הבישולים ליומיים של ראש השנה, איך הופכים מתכונים חלביים לפרווה ואיפה קונים מצרכים מיוחדים בכשרות מתאימה".

חיה גם לא שוכחת להסביר למה חשוב לה שהדף יהיה סגור, כאמור, לגברים: "יש בעיה במהות של הפייסבוק, וזה נותן פתרון. הדף הזה לא יתפתח לפלטפורמה של שיחות בין נשים וגברים. יש לזה מספיק מקומות אחרים, גם בענייני אוכל". 

אגב, לא רק הגברים נשארים מחוץ לדף אלא גם חברות מזון שמנסות לנצל את הבמה כדי לקדם מכירות. "פנו אלי חברות המזון הגדולות במשק בניסיון לדחוף תכנים עם המצרכים שלהן. אני לא מסכימה לכך בשום אופן - זה לא דף מסחרי", חיה מדגישה.

 

להגיע לציבור החילוני

את הדילמה החרדית שבין שימוש ברשתות החברתיות לבין איסור הרבנים אפשר למצוא בצורה המובהקת ביותר אצל בני רבינוביץ', אחד מוותיקי העיתונאים החרדים, ובמקרה גם דוברו הרשמי של הרב אהרון יהודה לייב שטיינמן, מנהיג הפלג הליטאי המרכזי בעולם החרדי. 

רבינוביץ' מחזיק בחשבון טוויטר פעיל במיוחד ומצייץ בלי הפסקה כמעט על כל נושא שעל סדר היום הישראלי.

לניגוד העניינים המדובר יש לו תשובה מוכנה מראש: "מאז נאום השפנים המפורסם של הרב שך, בימי התרגיל המסריח שבו כולם חיכו למוצא פיו של הרב, התוודעתי לכוח העצום של התקשורת הכללית והופעתי בכל מקום. באותם ימים זה היה מוזר לראות עיתונאי חרדי מופיע בתקשורת החילונית. נכנסתי אז לרב שך, שאמר לי שלא צריך לדבר בתקשורת וטען שהרבה פעמים אנשים הולכים להתראיין ובמקום להועיל יוצא נזק. היה לי העוז להגיד לרב שאני חושב שאני מדבר ומופיע טוב, והוא אמר: 'אז תדבר, אז תלך'.

"ביקשתי ממנו ברכה, ומאז עברו יותר מ־25 שנה והיא מלווה אותי בכל ההופעות שלי. הופעתי אלפי פעמים ברדיו ובטלוויזיה, ונראה שנפלה עלי שליחות לייצג את הציבור החרדי באמצעי התקשורת. לא מזמן הקמתי קבוצה בווטסאפ של אנשי תקשורת בכירים חרדים, והחלטנו להשתמש בכוח הזה להשפעה אמיתית".

רבינוביץ' והקולגות רצו להקים לקבוצה זו דף בטוויטר אך זה לא הסתייע, "זה לא יתאפשר ש־40 אנשים יגידו דעה אחת", הוא מסביר. התוצאה: הדף בכל זאת הוקם, אך הפך להיות הדף הפרטי של רבינוביץ'. 

"אני לא מחפש להשתלב כמו הציבור הימני או הציבור הסרוג, אין לי עניין להשתלט או לכבוש מעוז בערוץ 2, אני רק דורש שתהיה לציבור החרדי זכות ביטוי, זכות תגובה", הוא אומר, ובטוח שהנעשה במרחבי הטוויטר משפיע בדיוק כמו הנעשה בטלוויזיה. אגב, רבינוביץ' אינו מעוניין בעוקבים חרדים, הוא אף מדגיש זאת, כי מבחינתו קהל היעד הנכון הוא החילונים, שאליהם הוא יכול להגיע ישירות באמצעות הטוויטר, "בלי המסננת של התקשורת". 

כשצריך, הוא גם גורם למהומה, כפי שקרה לאחר שצייץ את דעתו של דבריו הרגישים של בנצי גופשטיין, מארגון להב"ה, בעד שריפת הכנסיות בארץ, מייד לאחר מקרה ההצתה בכנסיית הלחם והדגים שבטבריה. "לא האמנתי שגופשטיין אמר את זה ומייד צייצתי את זה. בראש ובראשונה היה אצלי זעזוע פנימי ואמיתי מהדברים, ובנוסף רציתי להבהיר שהדעות המסוכנות האלה הן לא מנת חלקן של הדעות בציבור החרדי - צריך להוקיע את הדעות הללו".

רבינוביץ' כמובן אינו היחיד בשטח. תכירו את אושיית הרשת החרדית יחיאל רדוצקי, בחור שנון במיוחד שהפך לסלב ברשת בזכות הסטטוסים המשעשעים שלו. יש לו אלפי עוקבים, והוא מנצל את הבמה של הרשת החברתית, מעבר לעקיצות מושחזות על כל נושא אפשרי, כולל החתונה של בר רפאלי, גם לנושאים רציניים.

כך קרה שנאלץ לצייץ על שעובר עליו עקב שירותו הצבאי במערך גיוס החרדים - התנכלויות מצד גורמים קיצוניים, שאף הפיצו את פרטיו האישיים ואת תמונתו בתוספת אזהרה מפניו. "לא קל להבין שיש אנשים שאין להם בעיה להתקשר, להטריד ולגדף, ושיש גורמים עלומים המנסים לפגוע בי", התבטא ברשת, ובסטטוס אחר הביע את תמיכתו בחבריו החרדים המשרתים בצבא: "אל תבקשו ללכת על אזרחי. אל תתביישו לספר שאתם משרתים בצבא. אל תעלימו את העובדה שאתם עובדים - תהיו גאים במה שאתם עושים".

את כוח הרשתות החברתיות הוכיח רדוצקי עם "מחאת הקניידלעך", שאולי לא כולכם שמעתם עליה, אבל האפקט שלה הורגש. את המחאה הזאת החל רדוצקי אחרי שבתוכנית סאטירה בגלי צה"ל נשמעה בדיחה אנטי־חרדית מכוערת. בבדיחה דובר על הרצון לדלל את החרדים, כשהבעיה היא ש"יש להם את הטעם הכי מגעיל, זה בטח נורא דלוח", דבר הבדיחה המיותרת, שאף הסבירה: "הם מסריחים מקניידלעך".

רדוצקי, בשם הציבור החרדי שנעלב, בצדק, העלה את הסטטוס הציני הבא: "אני, יחיאל רדוצקי, מסריח, אוכל קניידלעך. ותודה לגלי צה"ל שהזכירו לי את זה". המשפט הקצר הזה הפך לוויראלי ועשרות חרדים העלו ססטוסים דומים, וברשתות החברתיות הוחלפו תמונות הפרופיל בתמונות של קניידלעך. המחאה התפשטה במהירות, עד שעשתה רעש מספיק גדול שהגיע לאוזני ראשי תחנת הרדיו - שהתנצלו.

 

יודעים לצחוק

כאמור, לא רק שימוש רציני יש ברשתות החברתיות החרדיות, גם ההומור תפס מקום נכבד. דפים רבים קמו ונתנו במה לאמירות משעשעות, חידודים ובדיחות פנים־חרדיות, כשחלק מהדפים זכה להצלחה גדולה. דוגמאות בולטות הן: "חרדים מצייצים", "ישיבשערים מצייצים" (בחור ישיבה; י"ש), "ראש הישיבה" ו"המשגיח". 

ויש דף נוסף ברשימה הזאת, "דוסים מצייצים" שמו, שכבר פועל שלוש שנים, שבמהלכן חצה את קו 80 אלף העוקבים. אחד ממפעיליו, אביתר גת, מספר: "זה הומור פנימי, יהודי. אם חילוני יבין אותו אז מצוין, אבל רוב הסיכויים שהוא לא יבין. יש בדף נונסנס ובדיחות מהעולם הדתי". 

מפעילי הדף שומרים על ניקיונו, בכך שהם בוחרים בקפידה את הסטטוסים שיפורסמו. הם פוסלים בדיחות בעלות אופי מיני או גסויות. "אנחנו משתדלים להיות עדינים בכל הקשור לבדיחות על עדות", מוסיף גת.

דף מושקע נוסף בפייסבוק הוא של חסידות באלנאגא, שבו מועברים דבריו של האדמו"ר, מנהגים וברכות, אינסוף ממים בעלי גוון חרדי, ואחד ממפעיליו סיפר השבוע ל"ישראל השבוע" את הסוד שמאחורי הדף: "אנחנו קבוצה של אנשי תקשורת, חרדים ודתיים, ותמיד צחקנו שיש לנו מנהגים מוזרים ותחומי עיסוק מוזרים - אז החלטנו להקים חסידות".

החסידות הדמיונית והמצחיקה הוקמה תחילה כקבוצת ווטסאפ, "שם הומלך האדמו"ר", מספר המפעיל ומרחיב: "ואז הוקם דף הפייסבוק שלנו שמתאר אירועים שלנו, שעברו המרה מהעולם החסידי. לדוגמה, אם אנחנו עושים מפגש אז זה 'זיץ' ואם נפגשים בשבת זו 'שבת התאחדות חסידי באלנאגא'".  

2,000 אנשי חצר באלנאגא, עוקבי העמוד כמובן, מרוצים מכך שהבדיחה הפרטית התפתחה מאוד, והיום כבר אפשר למצוא חולצות שלה ואף כרזות למיניהן. אך החסידות המדומה הבליטה דבר נוסף מעבר להומור - הביקורים הרבים בה שמו על השולחן את האמת - "יש המון חרדים בפייסבוק. זו עובדה".

אותו מפעיל של העמוד מוסיף: "עד היום הם, החרדים, התחבאו. היה להם שם משתמש אבל בלי תמונה או פרטים מזהים. בשנים האחרונות זה נפסק. גם במגזר החרדי מבינים שאי אפשר בלי פייסבוק. בבחירות האחרונות אפילו היו דפים רשמיים של המפלגות החרדיות. אמנם זה הולבן על ידי 'אוהדי יהדות התורה', אבל לכולם היה ברור מי מפעיל את הדף הזה. עדיין מתקיימת מלחמה בין 'שומרי הגדר' לבין המודרניים, אבל היום זה רק ברמה של לנסות לעצור את הסחף. המוני חרדים כבר שם וזה לא ישתנה".

 

הרוב נשאר בחוץ

   ולמרות שלל הדוגמאות המבטיחות והסחף שהוזכר, נראה שהתהליך צריך לצבור עוד תנופה, כי נכון לעכשיו השתלבות הציבור החרדי ברשתות החברתיות היא עדיין כטיפה בים. לא יותר. ברוב הבתים החרדיים השמרנים הרשתות החברתיות עדיין לא נכנסו אפילו לתודעה. יעידו על כך אותם אנשים המבקשים להגיע אל אותו הציבור, דוגמת שעיה איצקוביץ, בעל משרד הפרסום "תוצאות אפקטיביות".

במסגרת עבודתו הוא מנסה להגיע לכל בית חרדי וקובע חד־משמעית כי הרשתות החברתיות הן עדיין לא כלי יעיל מבחינתו. "אנחנו בודקים את זה כל הזמן", איצקוביץ אומר, "ורואים שרוב הציבור החרדי עוד לא שם. אם יש 130 אלף בתי אב חרדיים, אני מעריך שאולי, בקושי, עשרה אחוזים משתמשים ברשתות החברתיות. בציבור החרדי יש הרבה מאוד אנשים ליברליים, מודרניים, ואנשי עסקים משתמשים בפלטפורמה הזאת לפרנסה. אבל המיינסטרים החרדי לא נמצא בפייסבוק, בטוויטר או בדומיהם".

איצקוביץ מוסיף: "אותנו זה קצת מתסכל, כי יש דברים שאפשר לעשות באינטרנט ולא בעיתונים, אבל זה עוד לא תופס. אם לחברה יש תקציב פרסום גדול, היא יכולה להוסיף את הרשתות החברתיות כתוספת מעניינת לקמפיין, אבל הציבור החרדי עדיין נאמן ליומונים ולשבועונים שלו. 

"מי שכן נמצאות ברשתות האלה הן בעיקר נשים שעובדות. הן נחשפות לזה יותר במקום העבודה ומשתמשות בזה לקניית בגדים ודברים דומים. אבל חרדי אמיתי, אם אינו צורך ספציפי - זה בכלל לא בראש שלו".

קודם לכן הוזכר דף "אוהדי יהדות התורה", שהופעל ב"אנונימיות" במהלך הבחירות האחרונות, אך איצקוביץ לא מסתתר - הוא האיש שעומד מאחורי הקמפיין של יהדות התורה, שעורר פליאה בכך שעשה שימוש ברשתות החברתיות. 

"גם הקמפיין של יהדות התורה היה לקהל ספציפי", הוא מסביר, "רצינו להראות שאנחנו מבינים את הראש שלו, שאנחנו מדברים בשפה שלו, שאנחנו באים לקראתו".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו