תשע נשמות

לא פעם הוא הסתכל למוות בעיניים. רסיסים חלפו מילימטרים מראשו, כדור פגע בווסט הקרמי שלבש, אר.פי.ג'י חדר לתוך אכזרית שבה ישב וטיל קורנט פגע ברכב שנסע לפניו. ובכל זאת, רס"ן נתנאל שמכה, לשעבר סגן מפקד גדוד צבר בחטיבת גבעתי וכיום מפקד ההכשרות של גדס"ר גבעתי, חי ובועט. הוא מדגיש שכל עוד הוא לוחם, ימשיך לסכן את עצמו במקרה הצורך - כי אין מישהו אחר שיעשה זאת. "אני פשוט מעריך את החיים אחרי האירועים האלה. כל יום שאני נמצא בצבא וחוזר הביתה, אני אופטימי. כי כל יום שאני כאן, יכול להיות שלא הייתי צריך להיות פה בכלל. אנשים בגילנו חושבים על משכנתא, בית, ילדים. אבל כשאתה חווה אירועים כאלה, שאתה מאבד חיילים וחברים, הכל מתגמד", הוא מספר. 

שמכה, 30, הפך כבר לפני שנים לשם דבר בחטיבת גבעתי. ארבע שנים לאחר שהתגייס לצה"ל, במבצע חורף חם במארס 2008, השתנו חייו לנצח. שמכה, אז מפקד צוות צעיר בעורב גבעתי, הגיע עם חייליו לפאתי השטח הבנוי בג'בלייה ונתקל בגדר שהיתה בשטח חקלאי סמוך לקו הבתים. כשניגש עם חייליו לחתוך את הגדר, "ממש מולי היה מחבל עם קלצ' (רובה מסוג קלצ'ניקוב, ל"ש)", נזכר, "ברגע שהתחלתי לחתוך את הגדר הוא זיהה אותי ונתן צרור עם הנשק. היה לי הרבה מזל. הכדורים פגעו בעמוד, בבזנ"ט, ועברו לי ליד הפנים, אבל שום דבר לא פגע. משמאלי עמדו שני לוחמים שלי - רועי, נגביסט, שחטף שני כדורים בקסדה וניצל, ודורון אסולין ז"ל שחטף את המשך הצרור, כדור בצוואר, בחזה, בקת של הנשק ובכוונת. הוא נהרג במקום. נתתי פקודת אש. לא ראיתי כלום בגלל הרסיסים שעפו לפנים שלי, אבל נתתי צרור עם הנשק לכיוון המחבל בעצימת עיניים, כדי לפגוע או להבריח אותו. חטפנו אש מכל מיני כיוונים. לקח לי כמה שניות עד שהעיניים חזרו לראות, היו לי הרבה רסיסים בפנים ובעיניים. הצוות שלי חשב שנפגעתי בגלל שעפתי לאחור מההדף, אבל אמרתי שאני בסדר. התחלנו לנהל אש עם שמונה עד 12 מחבלים, הצלחנו לפגוע בחלקם וגם נכנסנו לשטח הבנוי. חטפנו אש מכל מיני כיוונים והיתה שם הרבה לחימה. נתנו מכה רצינית לחמאס". 

שמכה מדגיש לא פעם שהאירוע עיצב את חייו, מכיוון שהיתה זו הפעם הראשונה שבה איבד את אחד מחייליו, וניכר בו כי הדיבור על התקרית קשה לו. "עד אז אתה מפקד, נכנס לכל פעילות עם ברק בעיניים ומוטיבציה. אבל זה אירוע שבו אתה מכניס מספר חיילים לפעילות, ולא מחזיר את כולם הביתה. האירוע הזה שינה לי את החיים. את האחריות כמפקד. האחריות היא תמיד ברורה, מדברים על זה בבה"ד 1. אבל זה משתנה כשאתה חוזר מהפעילות, מגיע למשפחה, יושב עם ההורים, מספר להם שהבן שלהם נהרג. ויש להם שאלות. בסוף הבן שלהם נהרג בקרב, כגיבור ישראל. האירוע הזה יושב עלי, אני חי אותו כל יום".

כשבועיים בלבד לאחר התקרית הקשה שבה שמכה כמעט נפגע, הוא נכנס עם חייליו למבצע נוסף ברצועת עזה, מבצע "סולם יעקב", הפעם בשכונת סג'עייה. מדובר באותה שכונה עיקשת, מעוז חמאס, שבה נלחמה חטיבת גולני במבצע צוק איתן בקיץ האחרון ואיבדה לוחמים רבים. באחת מתקריות האש בשכונה נתקלו שמכה וחייליו בארבעה או חמישה מחבלים. "המקלענים שלי ואני בחוד הצוות, מתקדמים מסמטה לסמטה, יורים ויורים. פתאום הגיע מולי מחבל, 50-40 מטר ממני, שנינו מזהים אחד את השני ויורים. כנראה ששנינו פוגעים. אבל לי היה קרמי (ווסט קרמי, ל"ש). חטפתי כדור במרכז החזה בקרמי, כדור של קלצ', 7.62. זה 9,000 מטר בשנייה שנעצר על החזה. זה העיף אותי אחורה. כולם חשבו שנפגעתי. הכנסתי יד פנימה והרגשתי שהכל יבש, חוץ מזיעה קרה. הבנתי שאני בסדר והמשכנו. אין זמן לעצור". 

שמכה מספר על התקרית בחיוך, ללא כל התרגשות, ושוכח בצניעותו לספר כי על האירוע קיבל צל"ש מפקד אוגדה. בדברי ההסבר לצל"ש נכתב: "לאחר שנוכח שלא נפצע, שינה את נתיב ההתקדמות והסתער בראש הכוח על המבנה ממנו נפתחה האש. הכוח בפיקודו ביצע ירי אל עבר המחבלים והשתלט על המבנה". 

כשמונה חודשים לאחר מכן החל מבצע עופרת יצוקה ברצועת עזה. בשבוע השני למבצע נכנס שמכה, הפעם סגן מפקד פלוגה, לתל אל־הווא, בפשיטה שהיתה הכי עמוקה באזור זה של הרצועה. "האכזרית של המפקד נתקעה, והוא אמר לי לעבור אותו ולהיכנס. נכנסתי לסמטה ראשון, ואיך שנכנסנו לסמטה, ראיתי מולי במסך מחבל עם אר.פי.ג'י. אמרתי למקלען 'תירה בו'. אבל אז היה מעצור בנשק. שמעתי את שריקת השיגור. תפסתי את החיילים שלי ופשוט נשכבתי עליהם. הורדתי את הראש. עצמתי את העיניים חזק. חשבתי שאפתח אותן כבר במקום אחר". הטיל פגע, ויצא מצידה השני של האכזרית. במזל, הפגיעה לא היתה במרכז האכזרית, ושמכה וחייליו ניצלו. "חוץ מרסיסים בידיים ובגב, והחיילים שנפגעו מרסיסים, לא קרה כלום", סיפר. 

"בחרתי להיות לוחם ואני רוצה להישאר לוחם" // צילום: גדעון מרקוביץ'

"בחטיבה מריצים על זה הרבה צחוקים, אומרים שהיו לי הרבה מזל והרבה היתקלויות" // צילום: גדעון מרקוביץ'

 

"לא הסכמתי לפינוי"

לאחר השנה הקשה שעבר, שבה כמעט מצא את מותו שלוש פעמים, הוא מונה למפקד פלוגה בגדוד רותם תחת המג"ד דולב קידר ז"ל, שנהרג במבצע צוק איתן בקיץ האחרון. לאחר מכן מונה למפקד פלגת לוחמים ביחידת דובדבן. במסגרת תפקידו זה הוא גם מצא את גופתו של החייל תומר חזן ז"ל, שנחטף לשטחים ונטמן בבור מים. בתום תפקידו יצא ללימודים, וחזר לחטיבת גבעתי במהלך צוק איתן. זמן לא רב לאחר המבצע הפסיק שמכה את לימודיו מכיוון שהוקפץ לתפקיד סגן מפקד גדוד צבר, לאחר שמפקד הגדוד הקודם, סא"ל לירן חג'בי, הדיח את סגנו. רס"ן ב' הודח מפני שהתלונן על "תרבות עבריינית" בגדוד והתריע על עבירות מין שמבצע המג"ד. ב' הודח בשל השחיתות שחשף, אך כנגד סא"ל חג'בי הוגש כתב אישום בגין התנהגות שאינה הולמת עקב התנהלותו כלפי החיילת שלו, מאי פטאל. "בתקשורת עשו בלאגן גדול עם כל מה שהיה, אבל גדוד צבר הוא גדוד לוחם ויש בו לוחמים מצוינים, ובסוף הלחימה חזקה מהכל", אמר שמכה. "גדוד צבר הוא גדוד מוביל בחטיבה, הוא הוביל במבצע האחרון בעזה. אמרתי שכל מה שהיה לפניי לא מעניין אותי. הסיפור הזה יצא מפרופורציות. ביומיום לא מרגישים את זה. גדוד צבר למעלה, המוטיבציה בשמיים, יש פה אנשים מדהימים. אף חייל או חיילת לא חוששים לשרת בגדוד". 

בחודש ינואר האחרון, כשגדוד צבר היה באימון בנבי מוסא, דווח כי ישראל חיסלה גנרל איראני ואת בכיר חיזבאללה ג'יהאד מורנייה, שהיו עם פעילים נוספים בסיור מפקדים על גבול ישראל־סוריה. חיזבאללה איים לנקום, והכוננות בגבול הצפון הוגברה באחת. גדוד צבר הוקפץ לגבול הצפון, ותוך חמש שעות בלבד התייצב. מפקד הגדוד סא"ל קובי בראל וסגנו שמכה יצאו לסיור מפקדים בגיזרת הר דב לפני עלייתם לקו הרגיש. "עלינו לתצפת בנקודה בשטח ישראל, לא בעומק, לא בנקודה על הגדר. אף אחד לא חשב שזו נקודה רגישה, שמחבלים יכולים להגיע לשם". 

לדבריו, "היינו בדרך לאחד המוצבים שם. בדרך המג"ד אמר לי לעצור ולהסתובב. היינו בציר מישורי בשטח ישראל. פתאום שמעתי שריקה באוויר, ובום. זיהיתי פגיעה באוטו של ג'וחא (סרן יוחאי קלנגל ז"ל, ל"ש). צעקתי מייד לרכב שלי: 'נ"ט, לפרוק'. האוטו שלפניי גם פרק. ממש במקרה היתה לי קסדה בין הרגליים, כי עליתי על ציוד לפני הסיור למרות שלא היה צריך. לקחתי את הנשק. ניסיתי לרוץ לאוטו של ג'וחא, אבל אז היה מטח של עוד ארבעה טילים. עפתי הצידה. לקח לי כמה שניות, לא שמעתי כלום. בדקתי שאני בסדר. כשיש אנדרנלין, לא מרגישים כלום. ראיתי שיש לי קצת דם ביד. הרמתי את רגל ימין. את רגל שמאל. ראיתי ששורף לי ברגל ושיש לי חור קטן ברגל שמאל, צעקתי מספרי ברזל להתפקד. ספרתי את האנשים ברכב שלי וברכב שלפניי. חששתי שיש אירוע מורכב, שתהיה חטיפה רגלית. לא היה עלי טלפון, ומכשירי הקשר היו באוטו. שאלתי אם יש למישהו טלפון, התקשרתי לאחד המפקדים בגדוד ודיווחתי. ביקשתי מיסוך וסיוע רפואי. הגענו לרכב של ג'וחא, עשינו סביבו 360 מעלות. המג"ד תיפעל את העסק מקדימה, אני מאחור. ירינו למקומות חשודים. ספרנו את כולם. מהר מאוד הגיעו למקום כוחות וצוותי רפואה. היתה איזה רופאה שרדפה אחריי ואמרה לי שאני צריך להתפנות. לא הסכמתי. אמרתי שאני בסדר, שיש לי כמה חורים קטנים. לא משהו שניקב את הריאה. נסעתי עם המג"ד לגדוד, עשינו שיחה עם החיילים, ורק אחרי זה אמרתי לנהג שלי לקחת אותי למנחת ופינו אותי לרמב"ם". כמה ימים אחרי האירוע גילה שמכה שרסיס מתכת גדול פגע בקסדה שחבש.

 

"בחרתי להיות לוחם"

האירוע הקשה הזה, שבו נהרגו סרן יוחאי קלנגל וסמל דור חיים ניני, מיצב את רס"ן שמכה סופית כחתול בעל תשע נשמות עם מסרון ממפקד השייטת, אל"ם ג', שפיקד עליו בעבר: "שמכה, יא חתול!!". "בחטיבה מריצים על זה הרבה צחוקים, אומרים שהיה לי הרבה מזל והרבה היתקלויות", הוא מספר, "כשהגעתי לגדוד בא אלי אחד הסמ"פים ואמר לי, 'הסמג"ד, שמעתי שאתה מושך אש. אני רוצה להיות איתך'. והוא באמת היה איתי בתקרית בהר דב. הייתי מעדיף שהאירועים האלה לא יקרו. שהאירוע בהר דב לא יקרה. שהאירוע של אסולין לא יקרה. אבל אם קורה משהו, אם יש עכשיו מלחמה, הייתי רוצה להיות הראשון שיהיה שם. כי אם כל אחד יסתכל ויגיד, עדיף שמישהו אחר יעשה, איזו מדינה תהיה לנו?". 

לשמכה אין תהיות אם מדובר במזל, בגורל או בהשגחה עליונה. "גדלתי בבית מסורתי. אני מאמין שתמיד יש מישהו שמכוון ושומר עליך. אתה צריך לעשות הכל כדי להיות הכי חזק ומוכן. תעזור לעצמך, ואז מישהו יעזור לך. תגיע מוכן, טוב, תגיע מאופס, שהכל תקין, ואז תצפה שיעזרו לך. צריך מזל בחיים, והמזל הולך עם הטובים. אתה חייב לדחוף קדימה כדי שיהיה לך מזל", הוא אומר. 

לסיכום, אומר רס"ן שמכה: "גם אם אצטרך לסכן את עצמי עוד עשרות פעמים, אני אעשה את זה בכיף. לא בחרתי בתפקיד מטה בשאנז אליזה או בקריה. אני כאן, בחרתי להיות לוחם, ואני רוצה להישאר לוחם, כי אני מאמין במה שאני עושה ואני חושב שזה חשוב למדינה. ביום שאני ארגיש שאני לא עושה את זה כמו שצריך, אני אלך הביתה". 

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו