הכל כבר נאמר על הכישלון הצורב בבחירת מפכ"ל למשטרה; נמנו ונותחו כל הטעויות. גל הירש נפגע על לא עוול בכפו. גם הוצע ומוצע כי ייבחר מייד ניצב בדימוס להוצאת המשטרה מהתהום. סמי תורג'מן? טל רוסו? זו אותה טעות באדרת אחרת. צריך שוטר מיומן. אך העיקר הוא העתיד. הממשלה לוקה בתסמונת של כישלון מתמשך בבחירת בעלי תפקידים בכירים. זכורים לרע מינויי הרמטכ"ל הקודם (2010) ונגידת בנק ישראל והממונה על ההגבלים העסקיים. עד מאי יש לבחור בראש המוסד והשב"כ.
על בנימין נתניהו להתעשת. להבטיח כי המועמדים הראויים ייבחרו בעוד מועד ויהיה אפשר לבדוק בנחת מה מידת התאמתם ותעמוד לרשותם תקופת חפיפה ראויה. כל זה לא התקיים בהכרעות הקודמות, אבל הגיעה העת להפיק לקחים.
הימים אינם כתיקונם
הקשחת הוראות הפתיחה באש וגזירת עונשי מינימום הן התרופות הנרקחות על ידי בנימין נתניהו, גלעד ארדן, נפתלי בנט ועמיתיהם להתמודדות יעילה עם מיידי האבנים ובקבוקי התבערה. אמנם "עת צרה היא ליעקב", כמאמר ירמיהו איש ענתות, אבל האם בעזרתן גם ייוושע? הן אינן מקשה אחת.
החמרת הירי בטרוריסטים של האבן והבקבוק מובנת, אבל בעייתית. היא מן הדפוס של המאבק שניהל נתניהו בברק אובאמה בשלב האחרון של המשא ומתן על הסכם הגרעין עם איראן. צודק, אבל מזיק. בבואו בסוכות לעצרת האו"ם בניו יורק ייווכח כי הדיבור על ירי יעיל יותר מסייג עוד ידידים של ישראל מתמיכה בה.
הילד הפלשתיני הראשון שייהרג בשוגג - במפורש בשוגג - והוא בן שלוש ייהפך לבומרנג, והתקשורת בעולם תצטט מפי נתניהו את ביקורתו על יהודה וינשטיין המתנגד למהלך. זה המקרה המובהק של האמירה הנדושה מהסרט "הטוב, הרע והמכוער": "when you have to shoot - shoot, don't talk".
אכן נחוצה יד קשה כלפי המתפרעים, אך הוראות הפתיחה באש יעילות ומספיקות. החמרתן מעלה בזיכרון את אירועי 2000, שבהם נהרגו 13 ערבים ישראלים. אם השוטרים מהססים לירות בעת הצורך, הרי זו עדות כי הם סובלים ממשבר מנהיגות. לא מחסר בהוראות.
לא כן בעניין חוקי מינימום. זו אינה פגיעה בבית המשפט. היא אינה דומה להצעה האנטי־דמוקרטית של ארדן לקדם שופטים על פי חומרת פסיקתם. נכון שמשפטנים אחראיים מסתייגים מעונשי מינימום הנכפים בחוק, אבל הם קיימים. למשל, כשנאשם מורשע ברצח חייב השופט להטיל עליו מאסר עולם. גם זו חקיקת מינימום.
יאשיהו פינטו
בימים כתיקונם זה צעד שגוי. אבל הימים אינם כתיקונם. הממשלה מנסה לקטול את אינתיפאדת האבנים בעודה באיבה. נכון אולי לקבע עונשי מינימום לשישה חודשים, בבחינת ניסוי וטעייה. אבל מהו מינימום? ארדן תבע מהפרקליטות לערער על גזרי דין שקבעו 2.5 עד חמש שנות מאסר למיידי אבנים שלא פגעו. אך בעיניי זה דווקא במתחם המינימום הסביר.
לתקוף ולחפש פשרה
בנימה גזענית התבטא אבו מאזן כי היהודים "מטנפים" ברגליהם את הר הבית. לשונו קיצונית מפני שאין לו מתווה מדיני להציג בעצרת האו"ם. הוא יכול לאיים מהמוקטעה כי צעדיו יסעירו את הארץ, אך בפועל מהסס אם לאמצם.
קל להכריז על ביטול שיתוף הפעולה הביטחוני עם ישראל, אבל קשה לפגוע בכ־800 אלף פלשתינים שמתפרנסים בשקלים. צעד כזה יגרום להצפת יהודה ושומרון במחסומים צה"ליים. ציבורו יזעם עליו.
עכשיו יוצב דגל פלשתין באו"ם. ייתכן כי יכול להשיג מעמד של מדינה תחת כיבוש. זו מכה מדינית לישראל, אבל הישג בלתי מומחש לאבו מאזן. המבוי הסתום גורם לו להצטרף לאינתיפאדת האבנים, שלא הוא יזם. האיסלאם הקיצוני לגווניו מוסיף ללבות את האש והטיפול הנכון מטעם ישראל מחייב להציע למדינות הליגה הערבית לחזור לסטטוס־קוו.
הופתעתי השבוע לקבל חיזוק לעמדה מפעיל הר הבית יהודה גליק, שניצל בנס לפני כ־11 חודשים מניסיון רצח של פלשתיני. אמנם הוא חולק עלי שיש גם יהודים המעוניינים במהומות בהר הבית, אבל גם גליק - כמעט ח"כ מטעם הליכוד - "תומך ברעיון להקים ועדה כוללת לענייני הר הבית". זה פתח להידברות פורייה עם מצרים וירדן, שבאו בתביעות תקיפות כלפי ישראל.
אין פתרון אחר, וגם אין ביטחון כי שיתוף פעולה עם מדינות ערב יניב כזה, אך יש לנסותו. מדינות אינן מאבדות את ריבונותן כאשר המשטרות שלהן מדירות רגליהן ככל האפשר מקמפוסים אוניברסיטאיים וממקומות קדושים. כך גם בהר הבית. הסדר פשרה עדיף על מימוש האדנות.
לצד ענישה תקיפה של מפרי סדר פלשתינים יש למדינת ישראל עניין להושיט יד לפשרה. כלשון השגורה בפי הרמטכ"ל גדי איזנקוט, שבדיונים שונים מזכיר כי כל צעד צריך להתבצע עם מחשבה כיצד ייראה בעוד עשור. בוודאי אתר קדוש שיש לו היסטוריוגרפיה מימי עקידת יצחק.
לא, אבל מה כן?
איני שותף לביקורת על משה כחלון, יובל גלנט וחיים כץ שסירבו ליטול חלק בהחלטה על מתווה הגז. גלנט וכץ הצהירו בשקיפות נאותה כי הם בעלי עניין, וכחלון בחר ברע במיעוטו. הביקורת שספג על הימנעותו מלעסוק בנושא בגלל חברותו עם איש העסקים קובי מימון היא כאין וכאפס לעומת מה שהיה נאמר עליו בזעם אילו קיבל על עצמו להכריע. הרי אילו החליט בתום לב לטובת מימון לא היה נמצא מי שיאמין לו.
יהודה גליק // צילום: אורן בן חקון
גם מובן לי סירובו של אריה דרעי ליטול את המשימה, שנפלה עליו כרעם ביום בהיר. משקלה בכלכלה הלאומית כמבצע צבאי בעזה בתחום הביטחון. עניינים כאלה מביאים לקבינט.
הימנעות רביעיית השרים מהשתתפות בהליך סבירה. אבל גם באומרם "לאו" יש להם דעה כיצד לטפל במתווה שהם תומכים במהותו. מה מנוגד לכללי האתיקה בכך שיצביעו בכנסת בעד מסירת נושא הגז למליאת הממשלה? נשגב מבינתי.
בעוד שש שנים
אילו יכלה, היתה איילת שקד ממנה את פרופ' דניאל פרידמן ליועץ המשפטי. תחת זאת הציעה לוועדה לאיתור היועץ המשפטי הבא בראשות אשר גרוניס את פרופ' רון שפירא, שהיה צמחוני למדי כלפי כתבי אישום של הצווארון הלבן. הוא אינו מנחם (מני) מזוז. מועמדה האחר הוא רז נזרי, שהירבה לגונן על התנהלותו של יהודה וינשטיין בהימנעו מלהעמיד את בועז הרפז לדין.
מכלל המועמדים בולטים ארבעה, לפי סדר האל"ף־בי"ת: פרופ' ישי בר; הילה גרסטל; איל ינון; פרופ' סוזי נבות. גם ד"ר אביחי מנדלבליט יכול להתאים, אבל לא בסיבוב הנוכחי. לא בגלל עצתו לגבי אשכנזי, שעשה שימוש במסמך הכוזב, אלא מפני שכבר זמן רב הוא מכהן כמזכיר הממשלה. בתוקף תפקידו הוא מעורב באין־ספור מהחלטותיה. רבות מהן יעד להכרעת בג"ץ.
הממשלה היא הלקוח הגדול של היועהמ"ש. איך ינקוט עמדה לגביה? סביר להניח כי אם ייבחר יובא העניין להכרעת בג"ץ בטענה כי מדובר ב"משחק מכור". מנגד נשמעת הטענה כי גם אליקים רובינשטיין כיהן כמזכיר הממשלה. רק בהבדל מכריע: הוא סיים והתמנה כשופט מחוזי לכמה שנים, ורק אז נקרא בעת משבר לתפקיד מול ממשלה חדשה שלא כיהן כמזכירה.
בשבוע שעבר הצטרף רביב דרוקר במאמר ב"הארץ" לעמדה זו שהובעה כאן על ידי מרדכי (מוטי) גילת ועל ידיי. ברוך הבא. ככל שיתעבה המחנה השולל את בחירתו בסיבוב הנוכחי יגדל הסיכוי לסכל את המשגה. בעוד שש שנים ימלאו למנדלבליט 58 שנים, גיל מעולה להתחיל בו את תפקיד היועץ המשפטי.
יש עבריינים דה־לוקס
חשוד בעניינים חמורים שנסתיימה חקירתו במשטרה ומשתחרר בערבות - עתה קוראים לזה בערובה - נדרש להפקיד את דרכונו במשטרה. אמנם חלה עליו חזקת החפות, אבל שום משטרה אינה רוצה להתרוצץ אחריו בעולם.
בימים אלה מתעתע הרב אליעזר ברלנד בשלטון החוק. נמלט, טוען שהוא בגואטמלה ולועג למשטרה. קדם לו דן כהן, שהשחית בקבלת שוחד בחברת החשמל. שבע שנים השקיעה המשטרה בהבאתו לארץ ולא יכלה לו. עד שלרגע כבה כוכב המזל שלו והוחזר בעל כורחו, וגם עתה הוא עושה את מאסרו הממושך בביתו מטעמי בריאות.
בר רפאלי // צילום: ווייראימג'
כך חשודים, ועל אחת כמה וכמה נאשמים ומורשעים. חלה עליהם חזקת החפות עד לסיום הערעור בעניינם ובינתיים הם מהלכים חופשיים. יש בכך היגיון מסוים, שכן אם יזוכו מי יפצם על תקופת מאסרם? רק שיש כללים ויש סבירות. אין סיכוי שנותן השוחד יאשיהו פינטו, שהורשע על פי הודאתו, ייצא בלא־כלום, ובכל זאת שופטי העליון ענת ברון וצבי זילברטל הוסיפו לשחרורו בערבות ובהיתר לצאת לחו"ל.
ברון אישרה לחודש. מרדכי (מוטי) גילת ואני לא היינו נביאים כשהערכנו כי לא יחזור למועד. בתוך שופטינו אנו יושבים. פינטו לא יחזור גם במלאות חודשיים. טיפול רפואי? כל ישראלי שלוקה, חלילה, במחלת הסרטן מקבל בארץ טיפול מעולה. מדוע התירו לעבריין כפינטו לצאת לחו"ל? כי עקרון בוזגלו שבק חיים לכל חי. יש עבריינים דה־לוקס. פינטו, למשל.
לא רק הוא. יש חשדות כבדים נגד רות דוד. מדוע התירו לה לצאת לחו"ל? כפי שסירבו להעניק התחייבות למרטין שלאף כי בבואו להלוויית אביו בארץ ייצא בלא חקירה, שממנה חמק משך שנים - כך אין להסכים שהיא תחרוג מגבולות ישראל. צריכה לפגוש במישהו? שיבוא לכאן. אבל רות דוד היא "משלנו", כמו דני כהן, שבהיותו עבריין נמלט בפרו ירדו אליו לרגל נכבדים ועשירים מכל הבא ליד.
אפילו הקבלן יאיר ביטון קיבל מבית המשפט היתר לנסוע לחו"ל. מדוע? מפני שבעבר כבר חזר. אז מה? תלוי ועומד נגדו כתב אישום חמור הנזכר במכתבו של פרקליט המחוז שלמה למברגר והוא נחשד רשמית בקיום קשר להלבנת הון עם יצחק אברג'יל, ועסקיו חובקי עולם, אך השופט מנחם מזרחי התיר לו לצאת.
הבעיה אינה אם פינטו וביטון יחזרו. גם בשובם תעמוד על הפרק התחושה שהאזרח הסביר מניח כי שלטון החוק רך עם עברייני הצווארון הלבן - חשודים ונאשמים ומורשעים.
מזל טוב, באמת
אריסטו אמר כי הוא אוהב את אפלטון ואוהב את האמת, ואת האמת יותר. על משקל זה אני אוהב את בר רפאלי (שתורמת לשיפור תדמית ישראל בחו"ל) ואת המינהל התקין בישראל, ואת המינהל התקין יותר.
השמיים שייכים לאומה ואין לסגור אותם לצרכים מסחריים אפילו של כוכבת־על. נכון עשה השר ישראל כץ, שאיים להדיח את ראש מינהל התעופה האזרחית יואל פלדשו אם ימרה את פיו ויסגור את השמיים מעל ליערות הכרמל בעת החתונה, שנערכה אמש. כן, וחוץ מזה הרבה מאוד מזל טוב.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו