כשפורסם כי בכוונת ועדת החינוך של הכנסת לערוך דיון שכותרתו "סקר בעיתון 'ישראל היום': בורות בקרב מורי ישראל", קיבל יו"ר הוועדה, ח"כ יעקב מרגי, פניות נזעמות מגורמים במערכת החינוך. "אנשים פנו אלי והביעו את מורת רוחם והתנגדותם", הוא אומר. "אבל כיו"ר הוועדה היה ברור לי שלא אוכל להתעלם מהסקר.
"תוצאותיו גרמו לי ולרבים אחרים, מקרב חברי הכנסת ומקרב הציבור הרחב, אי נוחות ואפילו מבוכה. לא מופרך מאיתנו לצפות שלמורים יהיה ידע בסיסי ביותר. הרי השאלות בסקר לא היו קשות. הן היו טריוויאליות, ולכן התוצאות צרמו מאוד.
"ציפיתי שהמורים יגדשו את האולם ונערוך יחד דיון מעמיק, למען קידום שינוי מיוחל במערכת החינוך. אבל הם לא היו מוכנים להתעמת עם התוצאות, ובכך, לטעמי, החמיצו הזדמנות פז".
מהסקר, שבוצע על ידי מכון "הגל החדש" והתבסס על מדגם מייצג של 500 מורים מהמגזר היהודי, עלה כי המורים שולטים שליטה דלה ביותר במושגי יסוד פשוטים הקשורים למציאות החיים הישראלית, לדמוקרטיה ולהיסטוריה של המדינה. בין היתר, נמצא כי 61 אחוזים מהמורים לא ידעו מי היה נשיא המדינה הראשון; 48 אחוזים לא ידעו לציין באילו מדינות גובלת ישראל; 76 אחוזים לא ידעו לנקוב בתאריך הירצחו של ראש הממשלה יצחק רבין; 57 אחוזים לא ידעו מהו הקו הירוק; 69 אחוזים לא ידעו לומר מה קרה בכ"ט בנובמבר.
מטעם המורים נכח בדיון יוסי וסרמן, מזכ"ל הסתדרות המורים, שאמר כי "לא נראה לי סביר שמורי ישראל, כמו יתר האזרחים, לא יידעו להשיב על שאלות שחובה על כולנו להכיר את התשובות להן. אבל אני לא מצליח להבין מה המטרה של הסקר. אין לנו עודף מורים. עשינו מאמץ עליון לשפר את מצבם, להביא את טובי הצעירים לעסוק בהוראה. יש לשמור על כבודם, לעודד אותם ולשפר את ידיעותיהם".
סמנכ"ל ומנהל המינהל לעובדי הוראה במשרד החינוך, אייל רם, טען כי "יש מגמה חוזרת, שמחפשים מה לא בסדר עם המורים. רצון לחבוט במורים, מצד ההורים והתלמידים, ובגיבוי התקשורת. משרד החינוך משקיע מאמצים רבים בהעלאת איכות כוח האדם העוסק בהוראה במגוון דרכים, בהן הכנסת תהליכי מיון לשם קבלה לעיסוק בהוראה. עד כמה שזה נשמע מוזר, אין לנו היום תהליכי מיון. מדובר בתהליך תשתית עמוק, שיעשה שינוי".
ליבי רסקין, מורה צעירה וחברה בתנועת המורים, שהיתה אחת המורות הבודדות שנכחו בדיון, קבלה גם היא על כך ש"הייצוגים המשפילים של המורים בתקשורת פוגעים ביכולת להביא אנשים טובים".
ואילו יו"ר מועצת התלמידים והנוער הארצית, אליאב בטיטו, אמר לנוכחים: "אני רואה בסקר של 'ישראל היום' נקודת אור. הוא בעצם אומר שאיכות המורים חשובה לכולנו. בואו נתמקד בה, ולא נתפשר עליה".
אליאב בטיטו. לא מוכן להתפשר // צילום: נתנאל בן עמי,
בצאתו מהדיון נראה בטיטו, תלמיד כיתה י"ב בקריית חינוך אמי"ת יהודה בעפולה, מופתע. "אני לא מבין למה המורים עסוקים כל כך בהתגוננות", אמר. "בסקר הזה יש בשורה. הוא מצהיר שאיכות המורים מספיק קריטית כדי שיעשו על זה סקרים וכתבות.
"אני לא מבין למה הציפייה שבמקצוע ההוראה יהיו האנשים הכי טובים מעוררת כעס. כמו שאני לא רוצה שינתח אותי רופא לא כשיר, אני לא רוצה שילמד אותי מורה חסר ידע בסיסי. מה בסך הכל שאלו בסקר? מהן מילות ההמנון הלאומי, מי היו ראשי ממשלות ישראל. שאלות פשוטות.
"ברור לי שהמורים הם חלק מהחברה, ואם נערוך את הסקר בקרב הציבור הכללי, נקבל תוצאות דומות. אבל מהמורים יש לנו ציפייה מוצדקת שיידעו יותר, בתור אלה שמנחילים את הידע לכלל התלמידים בישראל.
"חלק מהערכים הכי משמעותיים של המדינה כרוכים בידיעת ההיסטוריה שלה, בוודאי מונחים בסיסיים כאלה. בין בני הנוער בארץ מתנהל שיח פוליטי ער, וגם המורים אמורים להיות חלק ממנו. אבל איך אפשר לנהל איתם שיח כזה מבלי שהם יודעים מהו הקו הירוק?"
איך הגיבו בני הנוער סביבך לתוצאות הסקר?
"כצפוי, אצל חלק מהם הסקר עורר זלזול במורים. לי זה כאב, למען האמת, כי חלק מבני המשפחה שלי עוסקים בהוראה. הם אמרו שבמבחן הבא, כשישאלו אותם באילו מדינות גובלת ישראל, הם יענו שחצי מהמורים לא יודעים את התשובה, אז מה רוצים מהם.
"לי ולחברים שלי למועצת התלמידים, שהיו איתי בדיון, הפריע מאוד שיוסי וסרמן אמר שאין מספיק מורים. כלומר, מתפשרים על מה שיש. גם הדהים אותי שלתלמידים היה יותר חשוב מהמורים לשמוע מה עולה בדיון. בעינינו הוא היה קריטי.
"אפילו וסרמן עזב את האולם, מסיבותיו, אחרי מספר דקות. אני בטוח שאם היה דיון על שכר המורים, כולם היו מתייצבים ונאבקים על זכות הדיבור. אבל כשמדברים על החובות של המורים, ולא על הזכויות, הם שותקים".
shishabat@israelhayom.co.ilטעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו