זה שנים שהקהילה הבינלאומית לא מפנקת אותנו במיוחד (הסכם הגרעין וסימון המוצרים מיהודה ושומרון הם רק הדוגמאות האחרונות לכך). אבל מכאן ועד למסקנה כי ישראל מבודדת בעולם אחרי אותה תחזית צונאמי מדיני מ־2011 (זוכרים?) - וכי ממשלת הימין "הקיצוני" הנוכחית בירושלים מובילה אותנו לבידוד היסטורי - זה קצת מרחיק לכת. וגם קצת הרבה לא נכון.
רוצים לקבל עוד עדכונים? הצטרפו לישראל היום בפייסבוק
ההחלטה של סבא"א אתמול, לדחות ברוב גדול (61 נגד מול 43 בעד) את הצעת הקבוצה הערבית, למעשה הצעת מצרים, להטיל פיקוח בינלאומי על מתקני הגרעין של ישראל, היא לא רק ניצחון ישראלי גדול אלא גם הוכחה שישראל אינה איזה אי סורר ומבודד בעולם שכולו טוב.
את סיפור ההצבעה אתמול צריך לחלק לשניים: החלק החיובי הוא כמובן ההתגייסות, בין היתר, של כל מדינות האיחוד האירופי, של ארה"ב, של ניו זילנד וגם של מדינות שונות בדרום אמריקה, בפסיפיק ובאפריקה שהצביעו נגד ההצעה.
החלק השלילי הוא העובדה שמדינות ערב, גם הידידותיות שעימן יש לנו יחסים, לא מצליחות עדיין לחצות את הגשר אחרי כל כך הרבה שנים של קשר, ולהבין כי היחסים עם ישראל לא יכולים להתנהל רק מאחורי הקלעים ורק כשזה תואם את האינטרסים שלהן (שת"פ ביטחוני לדוגמה), ולאור הזרקורים, כמו במקרה שלנו, להפגין עוינות.
נתחיל בחלק החיובי. רק לאחרונה חתמו המעצמות עם איראן על הסכם גרעין. גם אלה שתמכו בהסכם - חוץ מאובאמה - מודעים לסכנות. גורם דיפלומטי, המקורב לנושא, הודה אתמול כי ההצבעה של מדינות המערב לא יכולה היתה להיות שונה. יש גבול לעד כמה אפשר לסכן את ישראל: גם הסכם עם איראן וגם פיקוח על מתקני הגרעין הישראלי.
צריך גם להודות כי נעשתה עבודה מדינית רצינית מצד ישראל. וכאשר ישראל יוצאת לקמפיינים שכאלה - במשך ארבע שנים יצא לי להשתתף בכמה מהם - העבודה היא רצינית. והתוצאה בהתאם.
אבל כאמור, יש חלק שלילי בסיפור. מצרים של הנשיא א־סיסי היא נוחה לישראל. בטח בהשוואה לזו של קודמו מוחמד מורסי. למצרים ולישראל אויב משותף (טרור, דאעש) בחצי האי סיני. ישראל מאפשרת למצרים להכניס כוחות לסיני מעבר למה שמתיר הסכם השלום.
גם מול חמאס מצרים וישראל מוצאות שפה משותפת. אלא שכשזה מגיע לנושאים אזרחיים או נושאים שהם לעיני הזרקורים, כאמור, מצרים כמו שאר מדינות ערב, חייבת להפגין קשיחות (שימו לב לירדן לאחרונה). מצד אחד מנכ"ל משרד החוץ יצא לאחרונה לקהיר, מעון שגרירות ישראל נחנך מחדש, שגריר מצרי חדש מגיע בקרוב לארץ - אבל מצד שני ישראל לא הוזמנה לטקס חנוכת תעלת סואץ וכאמור, מצרים פעלה במרץ נגד ישראל בסוגיית הגרעין.
זה אם תרצו מגבלות היחסים עם מדינות ערב - למי שעוד לא יודע, או לא מבין. תוסיפו לזה שנושא ה־NPT הוא ה"בייבי" של שר החוץ המצרי הנוכחי, סמאח שוקרי, ותבינו מדוע מצרים עמלה כל כך קשה על ההצעה שנדחתה.
והכי חשוב למי שהיה מודאג - ישראל לא אבודה בעולם והיא גם לא איבדה את אמריקה.
• • •
הישג לישראל: נדחתה הצעה לפיקוח על מתקני הגרעין
רוב של 61 מדינות החברות בסבא"א התנגדו ליוזמת מצרים • נתניהו: "ברור שלא היתה קריסה של היחסים עם ארה"ב כתוצאה מהמאבק שהובלנו נגד עיסקת הגרעין"
הישג מרשים לישראל: פעילות דיפלומטית מאומצת שהוביל ראש הממשלה בנימין נתניהו לאחרונה, ושכללה שיחות עם שורה ארוכה של מנהיגים ברחבי העולם, הובילה לסיכול הצעה לפיקוח על הגרעין הישראלי.
היוזמה שהובילה מצרים בסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית (סבא"א) נבלמה. 61 מדינות הצביעו נגד ההצעה, מול 43 שתמכו בה. 33 מדינות נמנעו. בין המדינות שתמכו בהצעה לפקח היתה גם רוסיה, שהצטרפה לאיראן ולמדינות ערב. נגד ההצעה ולטובת ישראל הצביעו כל מדינות האיחוד האירופי.
נתניהו אמר לאחר שנודעו התוצאות כי "זהו ניצחון גדול לישראל בזירה הבינלאומית. בשבועות האחרונים עשיתי מאמץ לאומי משולב שבו לקחו חלק המועצה לביטחון לאומי, משרד החוץ והוועדה לאנרגיה אטומית. שוחחתי באופן אישי עם יותר מ־30 נשיאים, ראשי ממשלות ושרי חוץ. בשיחותיי הסברתי שאין מקום לקיים דיון מסוג זה בעוד הבעיה העיקרית במזרח התיכון היא ניסיונות ההתחמשות הגרעינית של איראן והצהרותיה הברורות על כוונתה להשמיד את מדינת ישראל".
ההצעה המצרית עלתה לדיון בפעם השנייה, לאחר שכבר נכשלה בעבר. בישראל דרשו ממצרים למשוך את ההצעה וקיוו כי לאור שיתוף הפעולה הגובר בין המדינות במלחמה בארגוני איסלאם קיצוני, הם יעשו כן. שני שליחים של רה"מ, השליח המיוחד יצחק מולכו וראש המועצה לביטחון לאומי יוסי כהן, פעלו בנושא מול מצרים, אך בקהיר לא ויתרו.
זאב שניר, ראש הוועדה לאנרגיה אטומית, ייצג את ישראל בדיון ואמר כי "זוהי הצעה המונעת ממניעים פוליטיים. מטרתה היא לבודד את ישראל. לא סתם ההצעה נדחתה שוב ושוב שלוש פעמים בשנים האחרונות". בתוך כך, נתניהו, שהשתתף אתמול בטקס חנוכת קו הרכבת החדש אשקלון־באר שבע, אמר: "אני שומע מכל מיני מומחים ופרשנים זה חודשים שמסבירים שהמאבק שהובלנו נגד עיסקת הגרעין האיראנית יכול לגרום לנתק, לקריסה ביחסים עם ארה"ב. מעולם לא הבנתי מדוע מדינת ישראל הריבונית, שמייצגת את העם היהודי, אינה יכולה להוביל מאבק נגד הסכם גרעין עם מדינה שמכריזה על כוונתה להשמיד אותנו. זה ברור שלא היתה קריסה של יחסים, גם לא יכולה להיות קריסה של יחסים, ולכן אני חושב שכדאי לכל המומחים האלה להיות קצת יותר צנועים".
אתמול הסתיימו 60 הימים שניתנו לקונגרס לבחון את סעיפי הסכם הגרעין עם איראן מתוקף "החוק לביקורת גרעינית על איראן". עתה, הממשל למעשה חופשי ליישם את ההסכם ורשאי להסיר את הסנקציות האמריקניות שהוטלו על איראן. רגע לפני שפגה תקופת הביקורת המיוחדת, ניסו אתמול הרפובליקנים להעביר החלטה שתמנע מהנשיא אובאמה להסיר את הסנקציות כל עוד איראן מחזיקה באסירים אמריקנים. גם החלטה זו סוכלה על ידי תומכי ההסכם.
מכון ממר"י, העוקב אחרי התקשורת במדינות המזרח התיכון, פירסם אתמול סקירה מקיפה המפרטת את הניסיונות האמריקניים להתקרב למשטר האיראני עוד מתקופת הנשיא האיראני הקודם, מחמוד אחמדינג'אד. הסקירה מאשרת כי הבית הלבן שיגר מסרים פייסניים כבר בקדנציה הראשונה של הנשיא ברק אובאמה.
בינתיים, מזכיר המדינה האמריקני ג'ון קרי הגיב לאיומיה המתגרים של צפון קוריאה כלפי ארה"ב, שלפיהם היא עלולה להשתמש בנשק גרעיני נגדה, והדגיש כי ארה"ב לא תאפשר לצפון קוריאה להחזיק בנשק גרעיני, "בדיוק כשם שעשינו עם איראן", לשונו.
שלמה צזנה, גדי גולן, ארז לין ודן לביאטעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו