שמיטה, הדור הבא

שנת השמיטה התקפלה מחיינו לפני שבוע, וכדי לגנוב מעט תשומת לב לקראת הפינאלה היא עזבה בסערת אבק, ברקים ושיטפונות. לי, בכל אופן, זה גרם לשקוע בהרהורים. בסך הכל כבר שנים שאינני עוסק בחקלאות, ובכל זאת בשנה האחרונה הזנחנו את הגינה הקטנה שבחזית הבניין בדיוק כמו שכתוב. 12 חודשים המעדר לא יצא מהמחסן, חוץ מאשר בפעם ההיא שהגיע שרברב לסדר את הביוב והתחיל, כמו כל מקצוען ישראלי, לשאול אם יש לנו במקרה - טורייה... מפתח צינורות... כבל מאריך... חבר שרברב שגם יודע לעבוד? צדיקים גדולים איננו, אבל שמטנו! לא שתלנו צמחים חדשים, ואלו שנשתלו קודם חיו על חצי הילוך ושרדו לא רע.

•   •   • 

אני מאוד אוהב את הפילוסופיה היהודית של ההימנעות מדברים בסיסיים. שבוע בלי בית בסוכות ושבוע בלי לחם בפסח. ורק יום אחד בלי לישון, אבל קוראים לו שבועות. ושבת, ונידה וכל אמנות דחיית הסיפוקים שקובי אוז ניסח נפלא בשיר שלו "זלמן". אבל השמיטה הולכת עם זה צעד אחד קדימה, כי כאן מדובר בשנה שלמה. אבותינו, בל נשכח, היו כמעט כולם חקלאים - חוץ מקומץ קטן ונחוץ של קופירייטרים, יועצים משפטיים, דוברים ודי.ג'ייז, כמובן. בימים ההם שנת השמיטה לא הסתכמה בהזנחת הגינה, אלא קראה תיגר על העיסוק והתוכן המרכזיים של החיים האנושיים. לעולם לא נוכל להבין מה היתה העוצמה של השמיטה בימי קדם. מה אנשים עשו עם עצמם ועם כל הזמן הפנוי שלפתע ניחת על ראשם. אני מכיר לא מעט יהודים דתיים טובים וצדיקים שהשעתיים האחרונות בכל שבת רגילה הן סיוט מתמשך עבורם. הם לא עומדים בזה. לא מפסיקים להביט בשעון ובשמיים ולשאול מתי מוצ"ש. לזכותם ייאמר שבשמיטה מותר לעשן.

ובכן, חשבתי לי, למה לא ניקח את הסטארט־אפ העברי הקדום הזה, נמריא על גלי ההצלחה שלו (הלו, הוא מחזיק מעמד כבר אלפי שנים!) וננסה להחיל אותו על כמה תחומים אחרים. גם הם כאלה שמשתלטים לנו על החיים.

שמיטת שיפוצים - איזה אסון גדול יקרה אם פעם בשבע שנים, ואפילו קצת יותר, נקבל שנה בלי שיפוצים? דמיינו שנה בלי הצלילים השמימיים האלה של ניסור הבטון, חציבת הקונגו והקידוחים במוח. שנה נקייה מאבק, ללא שברי קרמיקה או כיור ישן שמישהו זרק לגינה, שם הוא עומד להישאר שנים. בלי שקי מלט בחדר המדרגות, ובלי משפכי הפינוי האלה שמשתלשלים ממרפסות ועשויים חוליות של דליים גדולים. 

שמיטת שיפוצים היא 12 חודשים פנויים מהמתנה מורטת עצבים ללוחות הזמנים של בעלי המלאכה העסוקים והמבולגנים ביותר בעולם. ולא פחות חשוב: בלי שיחות על העניין הזה! בין יתר המגרעות שלהם, שיפוצים הם מין דבר שרק כשאתה לגמרי מחוץ לו אתה מבין עד כמה הוא משעמם ואידיוטי. אבל כשמשפצים אצלכם בבית, אין דבר מעניין יותר. בין שאתה פילוסוף, מרגל או מאלף טיגריסים, שיפוצים עשויים לגרום לך לשבת בין חברים ולאכול להם את הראש ללא רחם על אסלות תלויות, כיורים שטוחים, דגמי גרניט פורצלן והרוחב של ה"פוגה". אז זהו, שנה בלי כל זה.

מתי? - מה רע בעכשיו?

ממה יחיו השיפוצניקים, סוחרי הקרמיקות ומעצבי הפנים? ממה שחיו חקלאים בשמיטה המקורית. הצורך בשיפוצים לא יקטן. העבודות פשוט יצטמצמו לשש שנות העבודה, ואולי גם לוחות הזמנים בתחום הפרוץ הזה יתחילו לקבל צורה. אמן!

שמיטת עֵדוֹת - זה קשה. זה מאתגר. זה כמעט מעבר ליכולתנו כבני אנוש וכישראלים, אבל כן! שנה ללא עדתיות. בלי פוליטיקה עדתית ובלי דיבורי קיפוח אוטומטיים. שנה שבה יוכל מושיק עפיה להקליט שיר ילדים, וערן צור יוכל לסלסל. שנה תמימה שבה אתה ואני וגם היא נוכל לעמוד מול צלחת גפילטע פיש כולל הגזר על האף, ולמרות הפיתוי העז לא לשרבב שום הערה או בדיחה עתיקה בנושא. שנה קדושה ומתוקה שבה יוכל אדם, ללא הבדל גזע, כישרון ומין, להגיש קפה שחור לא בחוש בכלל, ולמרות זאת המילה "אשכנזים" לא תנסר בחלל האוויר. ישראלי יוכל להתנהג כמו בהמה בטיסה לחו"ל או מול דלפק הקבלה במלון, ואיש מאיתנו לא יתהה איך כל זה קשור לארץ המוצא של הסבתא שלו. 

מרגע שרעיון שמיטת העדות עלה בראשי, התחלתי להתאמן לקראתו, כי בלי תרגול מוקדם זה לא ילך. והנה, כבר בראש השנה הזה הרחקתי לכת:

א. הכנתי גפילטע פיש. במו ידיי הוספתי סוכר לקציצות דג. זה לא היה פשוט. לא לי, לא לאורחים ולא לדג. אבל שמיטה, כבר אמרנו, היא רעיון לחובבי אתגרים.

ב. הלכתי לבית כנסת רב־עדתי. היה לי חשוב שהילדים שלי, וגם אני, נשמע בעל תפילה שמסוגל לחבר ניגון ספרדי לחזנות אשכנזית. על פי המידע שאספתי, אלו הם הנתונים היבשים: מתוך כ־2,000 בתי כנסת הקיימים בירושלים, מספר בתי הכנסת שמגדירים את עצמם ישראליים - כלומר, לא עדתיים או רב־עדתיים - הוא 3. כן, כן, אתם קוראים נכון.

ואולי גם: שנה בלי שימותו אנשי תרבות אהובים. שנה בלי טרנדים, זה יכול להיות אחלה טרנד. שנה בלי טורי רכילות (אני יודע שזה קשה). שנה בלי דגמים חדשים של סמארטפונים - נסתפק בקיימים.

שמיטות נוספות, אם יש לקוראים רעיונות יצירתיים בעניין, יתקבלו ברצון בתא הדוא"ל שלי. אבל אפשר בהחלט לשמוט את זה כאן ועכשיו... גמר חתימה טובה לכל קוראי טור זה ובכלל. 

(איור: עציון גואל)טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו