הפאשיסט שהפך לרפורמטור הגון

רבים מתושבי ברצלונה, העיר שבה נולד ומת חואן אנטוניו סמארנש, לעולם לא סלחו לו ושנאו אותו בלב ובנפש גם אחרי שהביא לעיר את המשחקים האולימפיים ששינו לחלוטין את פניה. עבורם סמארנש היה בוגד שערק מהצבא הרפובליקני במלחמת האזרחים והצטרף לפאשיסטים המנצחים.

למי שחיפשו להכתים את שמו תמיד היו תמונות של הצדעות המועל יד לפרנקו כדי להיאחז בהן. כשהתמנה סמארנש ב-1980 לנשיא התנועה האולימפית קשה לומר שהיו לעולם ציפיות גדולות במיוחד. רק שמונה שנים אחרי שמסמפט הנאצים אייברי ברנדג' עזב את התפקיד, הגיע אליו מי שהיה פאשיסט ספרדי מוצהר שמעולם לא התחרט על כך.

אם תרצו, זו אחת הסנסציות האולימפיות הגדולות ביותר כשסמארנש עתיד להפוך לרפורמטור החשוב בתולדות התנועה האולימפית. הדמיון למייסד התנועה הוא גדול. המייסד, הברון הצרפתי פייר דה קוברטן, החל את העניין שלו בספורט כמכשיר עבור הצבא הצרפתי, וסיים את דרכו כמאמין בספורט כמקדם השלום. סמארנש, האריסטוקרט הפאשיסט, יעשה יותר מכל אחד אחר למען מודרניזציה, שוויוניות, הגינות, תקינות פוליטית וייצוג לנשים.

אחת לאחת הוא סילק את העוולות האולימפיות המרכזיות. ראשית, הוא סילק את פארסת החובבנות. אותו אתוס מופרך אשר בשמו נפסלו בעבר גדולי הספורטאים - מפאבו נורמי ועד קרל שרנץ - כשהחוקים הארכאיים נותנים יתרון לא הוגן לספורטאים עשירים או למי שמדינתם פיברקה עבורם מעמד של חייל או סטודנט.

שנית, הוא סילק את הפוליטיקה. סמארנש ירש תנועה שהיתה צעצוע של המלחמה הקרה. פוליטיקה שבמסגרתה נהרסו שלוש אולימפיאדות וסין סולקה מעשית מהמשחקים. היום חרם פוליטי על משחקים או מדינות הוא מהלך כמעט בלתי אפשרי. גם ישראל, שמרבה להתלונן על עניין הנצחת חללי מינכן, חייבת לסמארנש הרבה על סילוק הפוליטיקה.

גאונות פוליטית - הוא ידע להפוך משברים להזדמנויות. כשהתבררה פרשת השחיתות הגדולה סביב בחירת ערים מארחות, כפה סמארנש על התנועה האולימפית קוד אתי נוקשה שבנוקשים, וריענן את הגוף הבוחר בספורטאי עבר צעירים.

גם הצעד השנוי ביותר במחלוקת שלו - המאמץ האישי לתת את המשחקים לסין למרות מצב זכויות האדם העגום בה - העיד על החזון האולימפי שלו. ארגוני ספורט בינלאומיים רואים לרוב את ההתקרבות לסין במונחים של "נחתים אתלט סיני כדי שנוכל למכור להם חולצות". סמארנש ראה בסינים שותפים אמיתיים, והביא לכך שתלמידי בית ספר בסין לומדים את תולדות התנועה האולימפית.

מדברים על כך שאישה מוסלמית באפריקה, אלופת המשוכות המרוקאית הנהדרת נאוול אל-מוטאקיל, היא מועמדת ריאלית להיות הנשיאה הבאה. דוגמה מהדהדת לכמה השתנתה התנועה האולימפית מאז היתה מועדון של גברים לבנים אירופאים די חשוכים. זה העולם האולימפי שמשאיר סמארנש.

הכתבות ועידכוני הספורט החמים אצלך בטלגרם

להצטרפות