"אני סבור כי על המכללות ועל משרד החינוך להגיב במהירות ולבצע שינוי מיידי בכל הקשור להכשרת מורים". כך אומר פרופ' אמנון רובינשטיין, מי שהיה שר החינוך בשנים 1996-1994, בעקבות פרסום סקר הידע הכללי של המורים ב"שישבת" בשבוע שעבר.
הסקר, שנערך באמצעות מכון הגל החדש, כלל 500 מורים, המהווים מדגם מייצג של האוכלוסייה היהודית הדוברת עברית. הוא נועד לבדוק את מידת הידע של המורים במושגי יסוד הקשורים לדמוקרטיה הישראלית, להיסטוריה ולחיי היומיום, והניב תוצאות מדאיגות מאוד בנוגע לרמת הידע של המורים.
על פי הסקר, שליש מהמורים לא יודעים את המילים המדויקות של ההמנון הלאומי, ושליש לא יודעים לנקוב בשמותיהם של חמשת חומשי תורה. מחצית מהמורים לא יודעים לציין את שמות המדינות הגובלות בישראל. 69 אחוזים מהמורים לא יודעים לומר מה קרה בכ"ט בנובמבר, ושיעור דומה לא יודעים לנקוב בשמו של יושב ראש הכנסת. 70 אחוזים לא יודעים להגדיר מה פירוש המושג חסיד אומות העולם, ו־76 אחוזים לא יודעים את התאריך של רצח רבין. רק 13 אחוזים מהנשאלים ידעו לציין את כל מלחמות ישראל, ורק 9 אחוזים ידעו למנות את כל ראשי הממשלה שכיהנו בישראל. רק חמישה אחוזים מהמורים ידעו מי היא נשיאת בית המשפט העליון.
"תוצאות הסקר זיעזעו אותי והדאיגו אותי מאוד", אומר רובינשטיין. "בזמנו הצעתי לאחד את מסלולי ההוראה עם לימודי תואר ראשון, כך שבוגר הוראה יסיים עם תואר B.A, שהדרישות לקבלתו גבוהות יותר, ולא עם תואר B.Ed, כנהוג בהוראה. זה לא קרה.
"במקביל, אני סבור שיש לשים דגש על היוקרה של מקצוע ההוראה, כדי להגדיל את הביקוש של הסטודנטים, ואז לצפות שיגיעו יותר סטודנטים איכותיים".
איך אתה מסביר את חוסר הידע הזה?
"המורים האלו הם חניכים של החינוך הישראלי. לצערי, הדבר מעיד על כך שהידע הכללי של בוגרי התיכון הוא נמוך מאוד, כך שאי אפשר לצפות מהסטודנטים להוראה שאצלם זה יהיה אחרת.
"אני חושב שהגיע הזמן להתאים את תוכנית הלימוד לתקופה שבה אנחנו חיים, ולשים דגש על ההיסטוריה של מדינת ישראל. תלמידים מסיימים 12 שנות לימוד כשהם יודעים על העלייה הראשונה והשנייה, אבל אינם יודעים ואינם מכירים חלק גדול מהמציאות הישראלית העכשווית.
"ככל שמערכת החינוך תשתמש בדיונים ובמחלוקות כאמצעי פדגוגי, כך יהיה ניתן לשפר את רמת מושגי היסוד הללו. בתי הספר הדמוקרטיים הצליחו בזה בצורה יפה מאוד".
ד"ר אריה קיזל, ראש החוג ללמידה, הוראה והדרכה בפקולטה לחינוך באוניברסיטת חיפה, ממש לא מופתע מתוצאות הסקר. לדבריו, התוצאות מלמדות משהו על המורים כבבואה של עצמנו.
"אני יודע שאני עושה כרגע עוול לעשרות אלפי מורים טובים ובעלי ידע רחב, אבל כשמסתכלים על אוכלוסיית המורים כולה, המורים לא לוקחים על עצמם את הנטל של 'ידיעת יתר'. מורים צריכים להיות מעל האזרח הממוצע, סקרנים, בעלי ידע רב ורוחב אופקים. גם אני הייתי מורה בבית ספר, ואף אחד לא לימד אותי את המושגים הללו.
"אוכלוסיית המורים בישראל הפכה להיות מאוד קורבנית, וכאוכלוסיית מצוקה פרופסיונלית, היא לא לוקחת על עצמה אחריות. כל השיח הקורבני שלהם עסוק בכמה הם לא מוערכים וכמה קשה להם עם הצפיפות בכיתות.
"במהלך השנים האחרונות יש ירידה בתפיסה העצמית של המורים. המורים לא רואים את עצמם כאנשים דגולים, כמובילים חברתיים וכמחנכי דור. הם תופסים את עצמם כקטנים, כעובדי הוראה בלבד".
מה הפתרון לדעתך?
"קודם כל, להיפטר מהשיח הקורבני, שהוא הסרטן של המערכת החינוכית כולה. המורים צריכים להעלות את התפיסה העצמית שלהם, וזאת עבודה של המורים על עצמם, ועבודה של המפקחים על המורים, ועבודה של אנשי משרד החינוך על המפקחים. לפני שמשליכים אחריות החוצה, שיסתכלו על עצמם.
"ברגע שהם יעשו את זה, הם יבינו שבאחריותם לדעת את המושגים האלו, ועוד הרבה מושגים מעבר. התירוצים של 'אני מורה למתמטיקה ולא לאזרחות' לא יתפסו יותר, כי הם לא רלוונטיים. אלו תירוצים של תלמידים, לא של אנשי חינוך".
גם פרופ' יורם הרפז, ראש התוכנית לתואר שני להכשרת מנהלי בית ספר במכללת בית ברל, מסכים כי על מורים להיות בעלי ידע נרחב. עם זאת, הוא נזהר מלהפיל את האשמה רק על המורים עצמם.
"בהנחה שהמדגם אכן מייצג, התוצאות לא טובות בכלל. מצופה ממורים להיות בעלי השכלה רחבה ובעלי שדה רחב של אסוציאציות, הרבה יותר ממה שמשתקף בסקר הזה. עם זאת, להאשים מורים באופן אישי זה סוג של לינץ' שאנשים מאוד אוהבים לעשות. תוצאות כאלו מחייבות אותנו לשאול שאלת יסוד אחת, והיא מדוע יש אחוז גדול כל כך של מורים שהם חסרי ידע באופן מביך כל כך. עם זה צריך להתמודד.
"מורה צריך להיות בעל השכלה רחבה, משום שאנחנו מצפים ממנו להקנות השכלה רחבה לתלמידיו. אי ידיעה של מלחמות ישראל מעידה על בורות, ובורות מעידה על היעדר סקרנות והיעדר עניין בידע היסטורי ובידע בכלל. במקרה כזה אין למורה את מה שאנחנו מצפים שיעניק לילדים. תלמידים לומדים באמצעות מודלינג. מורה מהווה מופת של תכונות, שאותן הוא מבקש להנחיל לילדים. מורה בור ינחיל לילדים בורות".
מי אשם במצב הזה?
"מלבד השכר וסביבת העבודה, האשם הוא בבית הספר עצמו. דו"ח של חברת הייעוץ הניהולי מקינזי קבע שאיכותה של מערכת החינוך אינה יכולה לעלות על איכות מוריה, ואני אומר שאיכות המורים לא יכולה לעלות על איכותה של מערכת החינוך.
"מערכת חינוך שמרנית ומקובעת מזמינה מורים ירודים. בית הספר מזמין מורים בעלי אופי פקידותי וראש קטן, שתפקידם להשליט שקט בכיתות. הוא רוצה מורים ממושמעים, ממלאי הוראות, שאינם חושבים בכוחות עצמם.
"אילו מדינת ישראל היתה מעוניינת בתלמידים בעלי כישורי חשיבה, סקרנים, שיודעים לחשוב באופן ביקורתי ויצירתי, היא היתה מקימה בתי ספר מצמיחים, שהיו מזמינים מורים משכילים ויזמים. אבל במקום שבו ההוראה מבוססת על כיסוי החומר ושינונו לצורך בחינה, איננו רשאים לצפות למשהו אחר".
משרד החינוך טוען שהוא מעודד בתי ספר מצמיחים.
"למדינה, כמו למדינות אחרות, יש יחס אמביוולנטי לחינוך. מצד אחד, היא זקוקה לאזרחים צייתניים, שישלמו מסים ויתגייסו לצבא בלי לשאול שאלות. מצד שני, המשטר הדמוקרטי וכלכלת הידע דורשים אזרחים בעלי השכלה רחבה וחשיבה עצמאית. לפיכך, יש למדינה שני רצונות סותרים, והיא אינה מצליחה להעדיף אחד מהם. זה גורר מדיניות חינוך מבולבלת".
שלומית עמיחי, לשעבר מנכ"לית משרד החינוך וכיום יו"ר תוכנית "חותם" - תוכנית משותפת למשרד החינוך, ג'וינט ישראל וקרן נעמי, שעוסקת בהבאת צעירים מצטיינים להוראה - סבורה ש"חוסר החיבור של חלק מהמורים להיסטוריה שלנו נובע מהעובדה שהמערכת לא מעודדת את המורים לחשוף את דעתם ולנהל עליה דיון, גם אם היא שנויה במחלוקת.
"הסקר הזה בהחלט גרם לי להרגיש אי נוחות. כשהשיח הוא מאוד פדגוגי ומתרכז רק במקצועות שמלמדים בבית הספר, ובנוסף אינו מעודד מורים לנהל דיונים בכיתה ושיח עכשווי על נושאים שנויים במחלוקת, נוצר חוסר ידע של הבנה של תהליכים. אי הכרת התאריך כ"ט בנובמבר, שמהווה אבן דרך חשובה בהקמת המדינה, מצביעה על חוסר חיבור של מורים לחלק המשמעותי הזה בחיינו".
למה לדעתך זה קורה?
"יש חוסר רצון ופחד שמורים יביעו דעה שהיא שונה מדעתם של שר החינוך, הממשלה וראש הממשלה. דווקא בהיותי במשרד החינוך דנו בסוגיה הזאת, והאמירה היתה מפורשת מאוד: קבענו שאנחנו מצפים מהמורה להביא ידע ועובדות, וגם שלא יימנע מלהציג את השקפתו. לצערי, זה לא מיושם.
"אני חושבת שכל מי שעוסק בחינוך צריך לתבוע את הידע הזה, שהוא אבן יסוד לניהול שיחה ודיאלוג בכיתה. גם אם הם לא נבחנים על כך בבגרות. אני יכולה להגיד לך שבתוכנית 'חותם' אנחנו משקיעים המון במיון המעומדים. מתוך 2,000 מועמדים מתקבלים רק 180. אפילו בקורס טיס אין מיון קפדני כזה.
"המורים שלנו צריכים להיות בעלי מקצוע שהוא רלוונטי להוראה, בעלי מודעות חברתית, בעלי ניסיון בתנועת נוער, אנשים שיודעים לשוחח אחד עם השני, ובתוך כל זה - שיהיו בעלי יכולת למידה ותכונות של מנהיגות".
• • •
ד"ר נאוה דקל, יועצת חינוכית בבית הספר גבעת גונן בירושלים ומרצה במכון כרם להכשרת מורים לחינוך הומניסטי יהודי, סבורה כי "הסקר מביך ומעציב מאוד, ואין ספק שמורים צריכים לדעת את הדברים האלה. אבל ממורה אני מצפה גם לתכונות נוספות, כמו ידע, רגישות, אמפתיה ויכולת להעביר ידע בצורה יצירתית ומבריקה.
"מורים במתכונתם הנוכחית מקבלים הנחיה לא להביע את עמדתם, לא להיות יצירתיים ולהיצמד לחומר יבש, מוכן ולעוס, ולכן, כשהם לא מפגינים ידע רחב אופקים, באים אליהם בטענות.
"בעבר מורים הרגישו שהם מנהיגים מובילים, שעוסקים במקצוע חשוב. אנחנו צריכים להגיע למצב שבו אנחנו מאפשרים למורים להיות יזמים; משרד החינוך צריך לשדר להם שסומכים עליהם ולהעניק להם אוטונומיה.
"השכר הוא רק אמצעי אחד למשוך למעלה את האנשים שפונים למקצוע ההוראה, אבל חשוב לא פחות ליצור גאוות יחידה, שתיתן להם את ההרגשה שהם משמעותיים".
גילה קליין, יו"ר האופוזיציה בהסתדרות המורים, דווקא יוצאת להגנת המורים. "איכות המורים, הגננות והמנהלים בישראל היא מהטובות בעולם, ולא בכדי מדינתנו מתפרנסת על תוצרי מערכת החינוך. הסקר משקף רק את המורים שנבדקו בו ואינו אומר דבר באשר לנתוני האמת", אומרת קליין בכעס.
"אנחנו נמצאים היום במצב קשה. הזעם והכאב של המורים הם עצומים. במערכת החינוך אין אבא למורים, ויש זלזול רב במקצוע. לא מספיק שלא מתגמלים אותנו ומשעבדים אותנו, כעת גם מציגים אותנו כבורים.
"איני סבורה שמצבם של מורי ישראל שונה בהרבה מסקטורים אחרים, שאינם מסוקרים חדשות לבקרים. אילו היו עורכים סקר דומה בקרב מהנדסים, עורכי דין או רופאים, והיתה מתגלה תמונה דומה, מה בדיוק זה היה אומר על מקצועיותם?"
מהנדסים, עורכי דין ורופאים לא מחנכים ילדים.
"אני בעד שהמורים יהיו טובים יותר, אבל מורים לא רוצים להיכנס למערכת עם תנאי שכר כאלה. אפילו האקדמאים שמגיעים בורחים אחרי שנתיים. כל סטודנט להוראה במכללה או באוניברסיטה נדרש לעמוד בסטנדרטים ובמבחנים, אבל הידע האישי וההשכלה הכללית, שאינם בהכרח בתחום מומחיותו המקצועית, לא יכולים להיות בגדר חובה.
"יחד עם זאת, מוטב לכל מורה להתמצא בנעשה סביבו ולגלות עניין, אם באופן פסיבי, על ידי קריאה ושמיעה, ואם באופן אקטיבי של בית מדרש או חדר מורים פעיל ולומד. עלינו להמשיך לשאוף להשתפר, ואל לנו לתת יד לפגיעה במעמד אנשי החינוך, שעבודתם היא מהמורכבות והתובעניות שיש.
"הפתרונות צריכים לבוא גם מכיוון המורים, אך גם מכיוון המערכת. אם משרד החינוך יקבע כי כל מורה באשר הוא, בכל מקצוע, צריך להיות בקיא במושגי יסוד, ניתן ורצוי יהיה לבדוק זאת על כל המערכת ולא בסקר, שגורם עוגמת נפש לעשרות אלפי מורים".
רונית (שם בדוי), מורה לאמנות בבית ספר יסודי בקריית גת, אומרת ש"למורים נמאס להיות שק החבטות של החברה. כשהילדים מתחצפים, המורים אשמים. כשהם לא מצליחים בבגרויות או במבחני המיצ"ב, המורים אשמים. וכשיש רעש בכיתה והמורה כבר לא יכול ללמד יותר, גם מאשימים אותו.
"ביום שיעניקו לי שכר הולם ותנאים מינימליים, שיאפשרו לי לבצע את התפקיד שלי כראוי, אני מבטיחה לך שאוכל לשבת וללמוד בעל פה את כל התשובות לשאלות הסקר. לא ייתכן שאת כל הבעיות שיש במערכת החינוך יפילו על המורים".
את חושבת שתנאי ההעסקה של המורים קשורים לכך שהם לא יודעים מה הם חמשת חומשי התורה?
"אני יודעת שכדי לסיים את התואר הראשון ולקבל תעודת הוראה עברתי את כל המבחנים ועמדתי בכל החובות הלימודיות שלי. אם אני לא יודעת מושג כזה או אחר, אולי המערכת צריכה לבדוק את עצמה".
• • •
לדברי ירון (שם בדוי), מורה למתמטיקה בבית ספר יסודי בחיפה, על המורים לצאת מעמדת הקורבן ולבחון באופן אמיתי איך למנוע הישנות תוצאות כאלו בעתיד. "כל המורים שעובדים איתי ובסביבה הקרובה שלי הם בעלי תחושת שליחות וידע רחב. למרות שמעולם לא בדקתי, אני אופתע מאוד לגלות שהם לא יודעים את המושגים שנבחנו בסקר.
"אבל מספיק שעשרות מורים לא יודעים דברים בסיסיים, כמו מי היו ראשי הממשלה של מדינת ישראל ואת מילות ההמנון, כדי שזה יאמר דרשני. אני חושב שמערכת שבוחנת את תלמידיה ומודדת אותם לפי ציונים צריכה לדרוש לא פחות מזה מעצמה".
שי (שם בדוי), מורה לספורט מראשון לציון, מסכים. "המורים, ואני ביניהם, צודקים כשהם מרגישים בושה שהסקר מוציא אותנו בורים. אם אלו התוצאות, אז בהחלט יש לנו במה להתבייש.
"כמי ששירת ביחידה קרבית וחבריו הקריבו את חייהם למען המדינה, אני מתבייש שיש עמיתים למקצוע שאף הם משרתים שירות קרבי ואינם יודעים בזכות מי הם חיים פה היום. זה נראה לי טריוויאלי, במיוחד במדינה כמו ישראל, שנתונה באיום קיומי.
"לשכוח מלחמה זה כמו לשכוח את כל חללי צה"ל. זה לא מכבד אותנו כחברה, ולא מכבד אותנו כמורים, שלא יודעים להעביר לילדים שאנחנו מחנכים את המאורעות הללו ואת משמעותם".
אורלי מרקשייד (39), אם לשניים מפתח תקווה, היתה 13 שנים במערכת החינוך. לפני שלוש שנים, עם החלת רפורמת "אופק חדש", נפגעו תנאי העבודה שלה, והיא נשברה ועזבה. היום היא עובדת בקשרי חוץ לקידום הספורט המוטורי בישראל.
"העובדה ששליש מהעונים לסקר לא ידעו את מילות ההמנון הלאומי מעידה עלינו כעם", היא אומרת. "למרות זאת, על משרד החינוך לבצע חשיבה מחודשת לגבי האופן שבו מכשירים את המורים.
"לצערי הרב, נתקלתי כל הזמן במורים לא ראויים, שהייתי מוכנה לשלם להם כסף רק שלא ילמדו את ילדיי. אבל לצידם יש כאלה שמגיעים מתוך תחושת שליחות אמיתית, והמערכת לא תמיד מאפשרת להם לצאת מתוכנית הלימודים ולהביא לכיתה רוח חדשה של למידה.
"ביום שמערכת החינוך תגדיר לעצמה מה זה חינוך, יהיה לה קל יותר למשוך את המורים הראויים לכך. היום המערכת מקדשת את תורת השינון והציונים ושמה פחות דגש על ערכים, פתיחת אופקים ודיונים מעמיקים, שמסבירים תהליכים היסטוריים.
"ביום שבמקום לימוד יתבצעו חינוך ולמידה, ממקום של הבנה ולא ממקום של שינון - אז יתחיל השינוי".
michali100@gmail.comטעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו