אובאמה השיג אתמול רוב לאישור הסכם הגרעין עם איראן, ומקהלת ה"אמרנו לכם" ו"ביבי נכשל" הזדרזה להגיב. רק היה חסר שגם תפצח במחול. המקהלה שלנו החליטה שהגרעין האיראני הוא בכלל עניין אישי של נתניהו. לא בעיה לאומית, לא סכנה קיומית - אלא עניין פרסונלי של ראש הממשלה המתנגד להסכם הגרעין.
"אובאמה צדק וביבי טעה", הם יסבירו. הם יכולים גם להוסיף כי "חמינאי צדיק ורוחאני מקובל" (בעידן אובאמה הוא באמת הפך לאחד). בקצב הזה, גם אני או־טו־טו מוציא את התופים.
רוצים לקבל עוד עדכונים? הצטרפו לישראל היום בפייסבוק
לפני הנאום שנשא אתמול בפנסילבניה ג'ון קרי, פרקליט הסכם הגרעין, פורסם בארה"ב סקר חדש הקובע כי 55 אחוזים מהאמריקנים מתנגדים להסכם, לעומת 25 אחוזים בלבד התומכים בו. מה, יכול להיות שנתניהו לא לבד בהתנגדותו להסכם? יכול להיות שהוא הצליח לשכנע את האמריקנים טוב יותר מאובאמה? יכול להיות שאמריקנים כה רבים לא מסכימים עם הנשיא שלהם?
התשובה היא כן. זו המציאות היום באמריקה. באלבמה, במיזורי, בטקסס ובאורגון לא מאמינים לאיראנים, ואפילו רואים בהם אויב.
ההצלחה של אובאמה במכירת ההסכם אצלו בבית היתה מוגבלת ביותר. הוא לא באמת מכר אותו לציבור האמריקני; הוא בטח לא מכר אותו לנבחרים הרפובליקנים, ואפילו חלק נכבד מקרב הנבחרים הדמוקרטים לא קנה את זה.
הוא גם לא השיג רוב בסנאט, אלא גוש חוסם. פוליטית, ייתכן שמדובר בהישג; אלא שאנחנו עוסקים כאן בעיצוב מדיניות חוץ, בעיצוב מחודש של העולם ובעיקר של המזרח התיכון. למי שנתן תקומה למשטר אנטישמי, הקורא לחיסולה של מדינת ישראל, אין הרבה במה להתגאות. בטח לא בעובדה שהשיג את ההסכם הרע בכפייה.
ג'ון קרי ניסה להסביר לנו אתמול מדוע, בזכות ממשל אובאמה, אנחנו יכולים לישון טוב בלילה. למעשה, עד לפני שנתיים איראן היתה מרוחקת כפסע (מרחק של חודשיים) מפצצה. כעת, עם ההסכם, מדובר במרחק של שנה. בעתיד השמש תהיה קרובה יותר לכדור הארץ מאשר איראן לגרעין, ממש כמו צפון קוריאה ב־1994. אבל אל דאגה: ג'ון קרי מבטיח לנו שהוא אוהב אותנו (תודה), שבילה איתנו במקלטים, ובכלל, אפשר לישון בשקט.
אפרופו קרי, אתמול הוא ציטט בנאומו את המדינאי והממציא בנג'מין פרנקלין, שידע תמיד למצוא את האיזון בין הטוב לרע. חבל רק שהוא לא הזכיר את התובנה הבאה של פרנקלין: "אויב גלוי הוא קללה, אבל מעמיד פני ידיד - גרוע ממנו". את הציטוט הזה קרי כנראה שכח. גם אובאמה.
קונס הבין את הקונץ
אז לפני שנכנסנו למיטה, ביקשנו לבחון: מה סבורים הסנאטורים התומכים בהסכם? מה חושבים אלה שהעניקו לאובאמה הסכם, מורשת וסיום כהונה שלווה בעולם בטוח יותר (רק תסתכלו מסביב כדי לראות עד כמה חוסלו כל המשברים, מאוקראינה ועד סוריה, מלוב ועד תימן)?
ביקשנו לראות מה לסנאטור הדמוקרטי מדלאוור, כריס קונס, יש להגיד על ההסכם. הוא גילה תמיד עניין בשיחות הגרעין. "למען האמת, זה לא ההסכם שייחלתי לו. אני מודאג שלצדדים החתומים בהסכם - בעיקר איראן - יש פרשנויות שונות לגבי מונחים בסיסיים בהסכם, ואני עדיין מודאג מאוד לגבי היכולת שלנו להבטיח כי איראן תעמוד במחויבות שלה כנדרש בהסכם כפי שאנחנו מבינים אותו". אתם מבינים?
קונס הבין את הקונץ: תוכנית הגרעין האיראנית האזרחית תצבור תאוצה, והמתקן התת־קרקעי בפורדו (זה שנבנה במירמה ובהיחבא) ימשיך להתקיים כמו הצנטריפוגות, שינוחו בצד 15 שנה (אשרי המאמין), אך לא יושמדו.
נוסף על כך, אחרי שאיראן תעמוד בהתחייבויות שלה - כפי שעולה בהסכם - יופשרו 150 מיליארד דולרים שהוקפאו ויוחזרו לחשבון הבנק של האייתוללות. יש לצפות כי איראן תעשה שימוש בכסף כדי לסייע לגרורותיה במזרח התיכון (חמאס, חיזבאללה, אסד, המורדים החות'ים בתימן ושאר פעילי שלום).
חמש שנים אחרי ההסכם, האמברגו של האו"ם על אספקת נשק קונבנציונלי לאיראן יוסר, ושמונה שנים אחרי ההסכם יוסר גם האמברגו על טילים בליסטיים. ואת כל זה אומר הסנאטור קונס, שתומך בהסכם. גם הסנאטור בוב קייסי מפנסילבניה הטיל סייגים. אולי הם כבר מכינים את התירוצים לבחירות הבאות? הרי הם, להבדיל מאובאמה, ייאלצו להתמודד שוב בבחירות ולזכות בקולות של בוחרים שמתנגדים להסכם? כיצד הם יסבירו לבוחרים שלהם כי הם תמכו בהסכם המאפשר לאיראנים לפקח בעצמם על המתקן הצבאי שלהם בפרצ'ין?
הסנאטורית הדמוקרטית הפורשת, ברברה מיקולסקי ממרילנד, שריינה אתמול לאובאמה את האפשרות להעביר את ההסכם בקונגרס. היא היתה הקול ה־34.
גם היא, כמו הנשיא, לא תעמוד שוב למבחן הבוחר. אבל כמו הנשיא שלה, היא כן תעמוד במבחן ההיסטוריה.
נתניהו פעל כמצופה מראש ממשלה ישראלי. מוסרית, הוא לא יכול לנהוג אחרת. היו שדיברו על ניתוק אמריקה מישראל, אחרים על ניתוק היהודים בארה"ב מנתניהו. אלא שבתקופה האחרונה גם היהודים באמריקה התייצבו לצד ראש ממשלת ישראל בסוגיית הגרעין, וגם בממשל רמזו על התמורות שנקבל בעקבות ההסכם.
ולנו רק נותר לשאול: אם ההסכם כל כך טוב, מדוע צריך לפצות אותנו?
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו