מנהלי בנק לאומי בעבר – גליה מאור, איתן רף וצבי איצקוביץ' – יחזירו בונוסים שקיבלו בשל מעורבותם בהפרת צו לאיסור הלבנת הון וסיוע ללקוחות אמידים לחמוק מתשלומי מס.
המפקח על הבנקים, דודו זקן, מתח ביקורת חריפה על התנהלות בנק לאומי בפרשת הלבנת הון ועבירות מס של לאומי בארה"ב בשנים 2008-2011 - שחשפה לראשונה תאגיד בנקאי ישראלי לחקירה מביכה על ידי הרגולטורים בארה"ב ופגעה במישרין במוניטין של לאומי ובעקיפין במערכת הבנקאות הישראלית.
בדו"ח ביקורת מיוחד, שפרסם זקן ערב פרישתו מתפקידו, הוא מציין כי בנק לאומי זיהה ופעל לצמצום מקצת הסיכונים שגברו לאור ההתפתחויות - אך לא העריך את מכלול הסיכונים שהתממשו מאוחר יותר. זקן דורש מהנהלתו החדשה של הבנק למנות ועדה בלתי תלויה ולהפיק לקחים מהאירוע. בין היתר, מצפים בבנק המרכזי שהפקת הלקחים תכלול את התנהלות ההנהלה הבכירה ומועצת המנהלים.
בבנק ישראל הטילו את האחריות על המנהלים באותה תקופה: "הבנק לא זיהה ולא העריך את מכלול הסיכונים שמאוחר מכן יתממשו", קבע זקן ודרש למנהלים של אותה תקופה להחזיר לבנק כספים. עוד קבע זקן כי המנהלים "לא הציפו באופן מספק" את המידע אודות ההתפתחויות והשינוי ברמת הסיכונים בפני הדירקטוריון, ושאותו דירקטוריון, יחד עם המנכ"לית מאור, לא הסדירו מסגרת בקרה נאותה ובלתי תלויה על השלוחות חו"ל.
בתגובה שפרסם בנק לאומי נאמר כי הדו"ח שפרסם זקן הינו "חוכמה בדיעבד", וגם מאור, רף ואיצקוביץ' ציינו בתגובתם כי דו"ח הביקורת של בנק ישראל אינו משקף את המציאות. השלושה דחו את עיקרי מסקנות דו"ח הביקורת, שלפיה הצעדים שנקט בנק לאומי להערכת הסיכונים הכרוכים בפעילות האמריקנית, לא היו מספקים.
יחזירו את הבונוסים
גליה מאור כיהנה בתקופה הרלוונטית לחקירה (2008-2010) כמנכ"ל קבוצת בנק לאומי ויו"ר בנק לאומי. מאור, שכיהנה גם כמפקחת על הבנקים בבנק ישראל בתקופתו של הנגיד פרופ' מיכאל ברונו, לא תוכל כעת לשוב ולכהן במשרה בתאגיד בנקאי.
איתן רף כיהן כיו"ר קבוצת לאומי בשנים 2002-2010 כולל בתקופה הרלוונטית לחקירה, ואילו צבי איצקוביץ' כיהן כמשנה למנכ"ל בנק לאומי והתפטר בעקבות מינויה של רקפת רוסק עמינח למנכ"לית קבוצת לאומי. בתקופה הרלוונטית לחקירה כיהן איצקוביץ' כראש החטיבה לבנקאות פרטית ובינלאומית, טיפל בלקוחות האמידים ביותר של הבנק והיה אחראי על לאומי ארה"ב, שוויץ, בריטניה, רומניה ונציגויות לאומי בחו"ל.
בדו"ח שפרסם לא קבע זקן את גובה כספי הבונוסים שמנהלי בנק לאומי בעבר יצטרכו להחזיר, אך הוא דורש מהנהלת הבנק לחשב מחדש את כספי הבונוסים ששולמו לבכירים.
במקרה של מאור, לדוגמא, עלות שכרה המצטבר במהלך 17 שנות כהונתה בקבוצת לאומי הסתכמה ב-104 מיליון שקלים, כאשר העלות השכר הממוצעת לשנה לא נפלה מ-6 מיליון שקלים בשנה. עלות שכרה של מאור בשנתיים האחרונות הסתכמה ב-11.7 מיליון שקלים והיא קיבלה בונוסים בסך 8.8 מיליון שקלים.
עלות שכרו של איתן רף בשנתיים האחרונות לכהונתו כיו"ר לאומי הסתכמה ב-16.6 מיליון שקלים והוא קיבל בונוסים בסך 5.5 מיליון שקלים.
על פי הערכות שונות, הקנס בישראל על הפרת צו לאיסור הלבנת הון שני מיליון שקלים והקנס בגין עבירות מס בישראל הינו כ-10 מיליון שקלים. החשבת הכללית באוצר, מיכל עבאדי, הטילה וטו על התוכנית שהבנק ישפה את המנהלים אם יידרשו להחזיר כספי בונוס.
קנס חסר תקדים ללאומי
בעקבות פרשת העלמות המס והפרת הצו לאיסור הלבנת הון, החליטו הרגולטורים והרשויות האמריקניות להטיל על בנק לאומי קנס בגובה 400 מיליון דולרים - הכבד ביותר שהוטל אי פעם על בנק ישראלי.
במהלך החקירה שניהלו הרגולטורים האמריקנים בפרשה, נאלץ בנק לאומי להפריש בגין חלקו בפרשייה סכום בסך 540 מיליון שקלים – פחות מהקנס שנאלץ לשלם בפועל. נזק נוסף, בסך 79 מיליון שקלים, נרשם בשל הפגיעה במוניטין של הבנק. כדי לטפל בנושא, שכר הבנק שכר סוללת יועצים משפטיים ובראשם משרד דלויט העולמי, כשלצדם פעלה גם היועצת המשפטית של הבנק, בעבר היועצת המשפטית של בנק ישראל, עו"ד טליה טל.
לאומי והמבוקרים: "חוכמה בדיעבד"
בבנק לאומי אמרו בתגובה כי לא מדובר בבנק הישראלי היחיד שהתנהל באופן וזה וגם בנקים ישראלים נוספים השתמשו בשיטות דומות. "בבנק התקיימו דיונים סדורים והבנק נקט בצעדים הנדרשים להסרת הסיכון", נמסר מהבנק, "הדירקטוריון, הנהלת הבנק, הייעוץ המשפטי ויתר הגורמים המקצועיים בבנק היו מעורבים בשלבי התהליך. בשנים 2008-2009 התמודדו נושאי המשרה בהצלחה מרבית עם משבר הבנקאות הבינלאומי, תוך שמירה יוצאת דופן על יציבות הבנק, ויחד עם זאת הבנק טיפל באופן ראוי ומקצועי בניהול הסיכונים שהתעוררו מהשינוי בארה"ב ונקט פעולות נמרצות להיערך לשינויים בבנקאות העולמית. התנהלות הבנק, ובכלל זאת התנהלות נושאי המשרה, היתה ראויה ואחראית, ומשכך האמור בדו"ח אינו נשען על קרקע עובדתית ואין מקום לאמור בו".
איתן רף, גליה מאור וצבי איצקוביץ' מסרו בתגובה כי "דו"ח הביקורת של בנק ישראל אינו משקף את המציאות כפי שהיתה בפועל והוא בבחינת חוכמה בדיעבד. הדו"ח מתבסס על ההסכמים שנערכו בין הבנק לבין הרשויות האמריקניות שנושאי המשרה לא שותפו בעריכת ההסכמים, וכאמור בדו"ח הם אינם צד להם.
"דו"ח הביקורת מציין במפורש כי הבנק נקט בזמן אמת צעדים לצמצום החשיפות לסיכונים הכרוכים בפעילות עם לקוחות אמריקנים, וזאת בהסתמך על ייעוץ משפטי מעורכי דין מובילים בחו"ל. לפיכך, אנו דוחים את הטענה, שהיא עיקרו של דו"ח הביקורת, לפיה הצעדים שנקט הבנק להערכת הסיכונים, הכרוכים בפעילות אמריקנית, לא היו מספקים.
"יצוין כי הפיקוח על הבנקים עצמו לא נקט עמדה כלשהי בסוגיות נשוא הדו"ח, הגם שהיה מודע להתפתחויות בבנקאות העולמית לרבות לפרשת UBS, בזמן אמת, והגם שהיתה לו גישה ישירה לכל המידע שהיה בבנק, למבנה הבנק, נוהליו ואופן התנהלותו. גם כאשר הפיקוח התבקש על-ידי הבנק להדריך את הבנק כיצד לפעול עם לקוחות אמריקנים, נמנע הפיקוח ממתן הדרכה בעניין.
"הפיקוח לא הורה לבנק, לא במישרין ולא בעקיפין, לשנות או להחמיר את הצעדים שהבנק נקט בהם. רק בשנת 2015 הוציא הפיקוח על הבנקים הנחיה לבנקים בישראל בעניין פעילות עם לקוחות זרים. עמדת הפיקוח, בשנים בהן עוסק הדו"ח, מלמדת שהערכת הסיכונים של הבנק, בזמן אמת, היתה ראויה.
"בנק לאומי העניק ללקוחותיו, בארץ ובחו"ל ולאורך כל השנים, שירותים בנקאיים שהינם שירותים מקובלים בארץ ובעולם כולו ונהג בהתאם לכל הוראות הדין בכל מדינה שבה פעל. הבנק לא נדרש מעולם לברר האם הכספים שהופקדו אצלו דווחו כדין. המדיניות שמדינת ישראל בחרה לנקוט בה היא כי כל עוד עבירת המס לא נכללה כעבירת מקור (כגון עבירות טרור, סחר בנשים ועבירות סמים), הבנקים לא נדרשו לבדוק האם שולם מס על ידי לקוחותיהם, וכי תשלום המס הוא עניינו של הלקוח.
"בשנת 2009, לנוכח שינוי המדיניות מצד הרשויות בארה"ב ועל פי ייעוץ משפטי שהתבסס גם על עורכי דין בעלי שיעור קומה מארה"ב ומשוויץ, היה הבנק חלוץ בהגבלת השירותים ללקוחות אמריקאים. הדו"ח מתעלם לחלוטין מהפעולות הנמרצות שננקטו בבנק, בזמן אמת, כדי להתמודד עם כל הסוגיות שהתעוררו בעקבות פרשת UBS. בבנק התקיימו דיונים סדורים והבנק נקט בצעדים הנדרשים להסרת הסיכון. הדירקטוריון, הנהלת הבנק, הייעוץ המשפטי ויתר הגורמים המקצועיים בבנק היו מעורבים בשלבי התהליך.
"בשנים 2008-2009 התמודדו נושאי המשרה בהצלחה מירבית עם משבר הבנקאות הבינלאומי, תוך שמירה יוצאת דופן על יציבות הבנק, ויחד עם זאת הבנק טיפל באופן ראוי ומקצועי בניהול הסיכונים שהתעוררו מהשינוי בארה"ב, ונקט פעולות נמרצות להיערך לשינויים בבנקאות העולמית. התנהלות הבנק ובכלל זאת התנהלות נושאי המשרה היתה ראויה ואחראית, ומשכך האמור בדו"ח אינו נשען על קרקע עובדתית ואין מקום לאמור בו".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו