בעוד חלק ניכר מהביקורת על ההסכם עם איראן מתרכזת בדרכי אכיפתו, רבים חושבים שהבעייתיות נובעת דווקא ממה שיקרה ביום שאחרי פקיעת ההבנות. ב"ניו יורק טיימס" בחרו להקדיש אתמול ידיעה נרחבת לנושא זה, תחת הכותרת "הסיכונים העתידיים של העיסקה עם איראן".
"אפילו חלק מהתומכים הנלהבים ביותר של ההסכם אומרים כי הם חוששים שאובאמה מגזים במכירת יתרונות ההסדר, כשהוא טוען שהוא 'יחסום' את כל הדרכים לנשק גרעיני", כותבים ב"טיימס", "תיאור מדויק יותר יהיה שסביר שהעיסקה תעכב את התוכנית האיראנית למשך עשור וחצי - בדיוק כפי שסנקציות וחבלה האטו את איראן בשנים האחרונות".
חבר הקונגרס הדמוקרטי אדם שיף, שכבר הצהיר שיצביע בעד ההסכם, אמר ל"טיימס" כי ההסתייגות הגדולה ביותר שלו מהעיסקה היא "העובדה שבעוד 15 שנה תהיה לאיראנים יכולת העשרה אולטרה־מודרנית עם לגיטימציה בינלאומית". "זו גלולה מרה לבלוע", הודה. השגריר לשעבר דניס רוס, שהיה אחד מיועציו הקרובים של אובאמה לנושאי המזרח התיכון, הסביר כי זו אחת הסיבות שבגינן טרם החליט אם לתמוך פומבית בהסכם. "אני מאמין שהוא קונה לנו 15 שנה", סיפר לעיתון, "אבל אני כן רואה פגיעות שאני מרגיש שחייבים להתייחס אליה. הפער בין פריצה לבין נשק אחרי השנה ה־15 הוא קטן".
מנגד, בממשל טוענים שהיתרונות ב־15 שנות ההסכם שווים את הסיכונים בטווח הארוך. "כמובן, יש סיכונים וצריך להכיר בהם", אמר ניקולס ברנס, אחד מתומכי העיסקה ומי ששימש תת־מזכיר המדינה בימי הנשיא ג'ורג' בוש הבן, "אבל הטיעון המשכנע מכולם הוא שאין אלטרנטיבות טובות יותר".
טיעון נוסף לטובת העיסקה, שהבית הלבן עושה בו שימוש בחדרי חדרים, הוא שיישומה עשוי לסייע לאפקטיביות של תקיפה פוטנציאלית בעתיד. האתר פוליטיקו דיווח כי בפגישות שקיימו בכירים בממשל עם חברי קונגרס, כחלק מהניסיונות לשכנעם להצביע בעד ההסכם, טענו אנשי הנשיא כי הפיקוח על אתרי הגרעין במסגרת העיסקה יגלה פרטים חשובים.
פרטים אלה, טענו, יוכלו לסייע במקרה שארה"ב תחליט לתקוף באיראן. באתר ציינו כי סוגיה זו עולה בפומבי רק לעיתים נדירות, בעיקר מחשש שטיעון כזה יגביר את המתיחות בין איראן לסוכנות הגרעין הבינלאומית, האחראית למשימת הפיקוח.