"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
כשהאינטרס האישי גובר על הלאומי
קשה מאוד לקבל התנהלות קלוקלת שמשמעותה "הכל אישי", ומבוססת על דם רע. בשם האינטרסים האישיים פוגעים בביטחון ובתקינות השלטונית
ברק. "ראינו לנגד עינינו את בוגי ושטייניץ נמסים במהלך הדיון" צילום: דודי ועקנין // ברק. "ראינו לנגד עינינו את בוגי ושטייניץ נמסים במהלך הדיון"

כשהאינטרס האישי גובר על הלאומי

קשה מאוד לקבל התנהלות קלוקלת שמשמעותה "הכל אישי", ומבוססת על דם רע. בשם האינטרסים האישיים פוגעים בביטחון ובתקינות השלטונית

חיים שיין
, עודכן

בסוף השבוע האחרון אזרחי ישראל קיבלו שיעור מתסכל, מביש ומאכזב בחוסר אחריות לאומית. כמו במחזה יווני - האל מתוך המכונה, דאוס אקס מכינה - הופיע לואי ה־14 בדמותם של אהוד ברק ואביגדור ליברמן והצהיר "המדינה זה אני - אם שכחתם".

רוצים לקבל עוד עדכונים? הצטרפו לישראל היום בפייסבוק

אהוד ברק, שר ביטחון לשעבר, חשף לעין כל דיונים כמוסים ביותר הנוגעים לאפשרות תקיפה ישראלית באיראן. כל בר דעת מבין שהגרעין האיראני הוא נושא מרכזי בביטחון המדינה. חשיפת השיקולים, הדעות והעמדות ביחס לתקיפה מהווה פגיעה ממשיתבביטחון המדינה.

אי אפשר להצדיק את החשיפה בטענה שעברו כמה שנים מאותן ישיבות קבינט חסויות. כל עוד תוכנית הגרעין האיראנית חיה, קיימת ובועטת, כל שנאמר בעניין זה מסוכן ומיותר. אמירות חוצות קו אדום ברוח זו הושמעו כבר בעבר על ידי מאיר דגן, יובל דיסקין וחבריהם.

יכולת הקבינט הביטחוני לעבוד ולקבל החלטות מותנית ביכולת החברים להביע את דעתם בחופשיות, בלי חשש שעמדותיהם יתפרסמו ברבים. התנהלות אהוד ברק פוגעת בתפקוד הקבינט, שנושא באחריות מירבית לביטחון המדינה. אין לי ספק שבמדינות מתוקנות גורמי אכיפת החוק היו בודקים את המשמעות המשפטית שלגילוי הסודות.

לדעתי, אמירות ברק נועדו לחזק את הטיעון שהרמטכ"ל לשעבר גבי אשכנזי הכשיל פעולה צבאית ב־2010 (טיעון לא חדש), ולהצביע על מתנגדים נוספים, שנה לאחר מכן - שר הביטחון יעלוןוהשר שטייניץ.

קשה מאוד לקבל התנהלות קלוקלת שמשמעותה "הכל אישי", ומבוססת על דם רע. בשם האינטרסים האישיים פוגעים בביטחון ובתקינות השלטונית. חבל מאוד ששר ביטחון לשעבר גילה בפני האומה כולה כי בנושא קיומי מובהק, האינטרס האישי התגבר על האינטרס הלאומי.

באותה דרך הלך גם שר החוץ לשעבר אביגדור ליברמן בתגובתו על פעולות צה"ל בסוריה. מייד עם הידיעה על התקיפה - נגד 14 מטרות בשטח סוריה! - הוא השתמש במילה הדיפלומטיתהמוכרת "בולשיט".

כעבור זמן קצר, התברר שצה"ל הצליח לחסל גם את חוליית הירי. יכולת מבצעית מדויקת ומרשימה. הגם זה "בולשיט"?!

דברי ליברמן נועדו לקדם את מעמדו האישי בעיני הציבור ולעשות הון פוליטי, קצר מועד, על חשבון החלטות ראש הממשלה, הקבינט והדרג הצבאי.

ליברמן מתעלם מתובנת יסוד, שלפיה הרוב הגדול והמוחלט בקרב אזרחי ישראל אינו מעוניין לראות בהנהגת המדינה "איש חזק", שיגרור אותה לכיבוש עזה, למלחמה בתוך סוריה ולשפיכות דמים מיותרת.

עם ישראל רוצה בראשו חכמים ולא מתלהמים, אחראים ולא פזיזים. מלחמות עושים בתחבולותולא בחבלות.

המציאות הביטחונית המתהווה סביבנו דורשת שיקול דעת, תבונה ומעל הכל - דאגה לחיי אדם.

• • •

3 התקיפות שלא היו

ערוץ 2 חשף הקלטות של שר הביטחון לשעבר ברק - ועורר סערה • בהקלטות טען: תקיפה באיראן נבחנה כמה פעמים ב־2012-2010, אך אשכנזי, שטייניץ ויעלון התנגדו • שרים בכירים: "ברק חצה קו אדום"

בכל מה שנוגע לפעולה צבאית נגד איראן, הדיון במהלך נותר חבוי מעיני הציבור. לרוב, האזרחים אינם יודעים מה נאמר על כך בחדרי חדרים, אבל שלשום נחשפו ממצאים ששפכו אור על ההתנהלות בנושא - מה שעורר זעם בצמרת הממשלה. מדובר בהקלטות של שר הביטחון לשעבר אהוד ברק, שבהן טען כי האפשרות לתקוף באיראן נבחנה ברצינות שלוש פעמים, אך נבלמה.

בהקלטות, שנחשפו ב"אולפן שישי" בערוץ 2, נשמע ברק משוחח עם אילן כפיר ודני דור, מחברי הביוגרפיה "מלחמות חיי" העוסקת בו ובפועלו. ברק הסביר לשניים כי הוא וראש הממשלה בנימין נתניהו היו בעד תקיפה באיראן, בשעה שאחרים - דוגמת הרמטכ"ל לשעבר גבי אשכנזי והשרים משה יעלון ויובל שטייניץ - התנגדו למהלך. שר הביטחון וראש הממשלה לשעבר רצה למנוע את חשיפת השיחות, אך בצנזורה הצבאית אישרו לפרסמן.

בהקלטות מתאר ברק רגע מסוים במהלך 2010, "שבו רצינו לבדוק אם אפשר להעביר את זה משלושתנו - ביבי, אני וליברמן - לדיון בשמינייה", שאחריו אפשר להעלות את ההחלטה לתקוף לדיון בקבינט. אלא שלדבריו, אשכנזי סיכל את הרעיון. "ברגע המכריע, התשובה של צה"ל היתה שהיכולת שהצטברה לא עוברת את הסף שהרמטכ"ל יכול להגיד: זה מבצע", אמר, "בסוף רמטכ"ל צריך להגיד שיש יכולת מבצעית. התכנסנו בחדר צדדי... בדיון יש 30 איש, ופה קבוצה מצומצמת מאוד - ראש ממשלה, שר ביטחון, שר חוץ, רמטכ"ל, ראש מוסד, ראש אמ"ן, ראש שב"כ. בפורום הזה בעצם אנחנו רוצים לדעת מה המצב. התשובה לא היתה חיובית, לא היה אפשר להוציא מהם את צירוף המילים הזה". על הרמטכ"ל דאז אמר ברק עוד כי "הוא אומר את זה רק כשהוא נדחק לפינה. אתה לא יכול ללכת לקבינט כשהרמטכ"ל יבוא ויגיד: סליחה, אני אמרתי לכם שלא. אין לך את הדבר ביד. אז זו היתה הדרך של אשכנזי".

הפתעה באמצע הפגישה

ב־2011 כונסה פגישה רחבה ומשמעותית במטה המוסד. נתניהו וברק חשו שיש בידיהם רוב, שאיתו יוכלו לגשת לפורום השמינייה ואחר כך לממשלה. לרגע היה נדמה שגם משה יעלון ויובל שטייניץ תומכים, אבל במהלך הפגישה הזו התברר שלא כך.

"גנץ אמר: יש יכולת, אתם יודעים את כל המגבלות, כל הדברים, כל הסיכונים", שיחזר ברק את אותה פגישה, "ביבי, אני וליברמן תומכים בפעולה וגם בבשלות ללכת להציג את זה לשמינייה. השמינייה מרכזת את כל האנשים שההבנה שלהם בנושא הזה יותר עמוקה, כולל שני אנשים שמתנגדים. ביבי היה אמור לוודא, הוא עשה עם כל אחד מהם שיחות ארוכות, עם בוגי ועם שטייניץ. ואז, בשלב מסוים בהתייעצויות בינינו, ביבי אמר: הם תומכים, זה בסדר".

לאחר מכן כונס דיון בשמינייה בנושא התקיפה. "אנחנו באים לשם אחרי שביבי אומר לשנינו - לי ולליברמן - שבוגי ושטייניץ תומכים", המשיך ברק, "הרמטכ"ל מציג את כל הדברים, כל הקשיים, את כל הסיבוכים, את כל המורכבות ואת הבעיות כולל את האפשרות שיש אבידות, ואתה רואה לנגד עינינו איך נמסים גם בוגי וגם שטייניץ. או שביבי לא עשה את ההכנה, או שהוא לא העריך נכון כמה זה נקרא תשובה כן אליו".

לפי ברק, "אלה אותם בוגי ושטייניץ שהיום, אם אתה שואל את הציבור, הם הכי מיליטנטיים בלתקוף את איראן, אם הם לא היו משנים את דעתם. אז זה היה יוצר מצב שיש רוב של חמישה או שישה בתוך הקבינט שחושבים שאפשר לעשות את זה, ואז יכול להיות שהיינו מכניסים את הקבינט עצמו לקבל החלטה, ואז היתה פעולה".

על פי מקורות זרים, בראשית 2012 שוב עלתה כוונה לתקוף באיראן. אלא שאז תוכנן תרגיל משותף לצה"ל ולצבא ארה"ב. "התכוונו לבצע את זה", המשיך ברק, "אז אני פניתי לפאנטה (שר ההגנה האמריקני לשעבר) ואמרתי: אנחנו דורשים להזיז את התרגיל. אז הם דחו אותו למועד הכי רחוק שהם יכולים שזה רלוונטי, כמה ימים לפני הבחירות". אבל גם המועד החדש לא היה נוח - מאותן הסיבות ממש: "אתה דורש מאמריקה לכבד את ריבונותך ולקבל החלטה כשאתה רוצה לעשות את זה, גם אם אמריקה מתנגדת וזה נגד האינטרסים שלה. אתה לא יכול למצוא את עצמך בכיוון ההפוך כשאתה מנסה להכריח את אמריקה להשתתף בדיוק כשהיא פה בתרגיל שהוא ידוע מראש".

ביקורת על הצנזורה

שרים בכירים הגיבו בזעם על חשיפת דבריו של שר הביטחון לשעבר אהוד ברק. "זו שערורייה שאין כדוגמתה", אמרו, "שר ביטחון שמוציא דברים שנאמרים בקבינט - זו חצייה של כל הקווים האדומים". אותם שרים תקפו גם את הצנזורה הצבאית: הם תהו כיצד אישרה פרסום של מידע כזה, "ומה בדיוק הם לקחו שם לפני שעשו זאת".

בלשכת שר הביטחון משה יעלון אמרו כי אין להם "כל כוונה להתייחס למתרחש בדיוני השמינייה או הקבינט בכלל, ולגרסאות מעוותות ומגמתיות בפרט". השר שטייניץ אמר כי הוא "רואה בחומרה רבה חשיפה של ישיבות קבינט או קבינט מצומצם, ותוהה כיצד דברים מסוג זה עוברים את הצנזורה". מלשכתו נמסר כי "השר שומר את דבריו בישיבות סגורות לעצמו, ואינו מתכוון לאשר, להכחיש או להתייחס".

בלשכת ראש הממשלה לא הגיבו על הדברים. אהוד ברק סירב להגיב. גם הצנזורה הצבאית סירבה להגיב.

לילך שובל ומתי טוכפלדטעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...