"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

פולקלור תימני

"A-WA, "Habib Galbi

0
"A-WA, "Habib Galbi // "A-WA, "Habib Galbi ,
"A-WA, "Habib Galbi // "A-WA, "Habib Galbi

אם יש משהו שאי אפשר להתעלם ממנו במוסיקה התימנית, זה הגרוב. הפריחה הנוכחית שלו, שבאה לידי ביטוי אצל אמנים דוגמת שי צברי, לירון עמרם והפנתרים, רביד כחלני ואחרים, בנויה על עדכון גירסה שנעשה לאותו הגרוב בדיוק, כך שיתאים לאסתטיקת הסאונד של היום. שלישיית האחיות חיים, שהביאו איתן את שירת הנשים התימנית, שלחו דמו לתומר יוסף (בלקן ביט בוקס) ומשם התחיל הסיפור של השם החם כרגע בסצנת הגרוב התימני המודרני - A-WA.

רוצים לקבל עוד עדכונים? הצטרפו לישראל היום בפייסבוק

המפגש המיוחד הזה, בין מסורתי למודרני, עושה מעין תיקון היסטורי. השלישייה השתמשה בשירים ששרו נשים משוללות זכויות בחברה פטריארכלית והפכה אותם לחגיגה משוחררת של גלובל ביט, בלי לפגוע ביופי ובעדינות שהיו בהם במקור.

תומר יוסף מגייס את חבריו מבלקן ביט בוקס, תמיר מוסקט ואיתמר ציגלר, ועם האחיות הם יוצרים נקודת מבט חדשה על המושג "קלאסיקה מודרנית". שנתיים של עבודה נדרשו כדי למצוא את נקודת המפגש המדויקת בין השירה ("כמו של הדודות", להגדרת תומר יוסף) של האחיות לבין הגרוב המהודק והמידבק של בלקן ביט בוקס. אני מרשה לעצמי להכניס אותם כאן בעיקר כי בחלק נכבד מהזמן נדמה שזהו אלבום חדש של הבלקן ושלישיית בנות תימניות מחליפה את יוסף במרכז הבמה. בחלק מהזמן המוטיב התימני בולט יותר ("Galbi Haway"), בחלק אחר הגלובל ביט מרחיק את השירים מארץ מוצאם ("Ala Wabda"), וכשזה מתיישב על הנקודה הנכונה ביותר, נדמה שיוסף, בהפקה רגישה ומקצועית, מצליח לצבוע בצבעים חיים ומקפיצים את החללים שנותרים בין שירת האחיות לגרוב של מוסקט־ציגלר ("Habib Galbi" שכבר הפך ללהיט).

אפשר לדבר שעות על האמירה הפמיניסטית שיוצאת מתוך האלבום, על העיבודים המבריקים ועל הקולות שמספרים על פולקלור של עם רחוק. אפשר גם לא לטרחן, ופשוט להקשיב ולעוף.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר